89. ביטוי נוסף למרכזיותו של עד המדינה נעוץ בתקופת התרמית – בה החל עד המדינה – ושנמשכה עד לפרוץ החקירה. לעניין זה, טוענים הנאשמים כי בשונה מטענת המאשימה, עד המדינה, ולא הסוחרים האחרים, היה מי שהחל ראשון בפעילות התרמיתית – כבר בשנת 2011 (נ/44; פ/6.7.2017 עמ' 349; פ/29.6.2017, עמ' 171) ואף המשיך בה לאחר שגרינפלד ובן דוד חדלו מלבצעה. לעניין זה, טוענים הנאשמים כי הוכח שבן דוד חדל מהפעילות התרמיתית ברבעון הראשון של שנת 2013, זאת לאור העובדה כי מדו"ח הקיזוזים עולה כי הקיזוז האחרון עם גיא בוצע ביום 7.4.2013 (נ/50 עמ' 9; פ/5.12.2017, עמ' 879).
90. עוד מציינים הנאשמים כי פעולות שונות שבוצעו על ידי בן דוד ונוגעות לפעילות הלגיטימית של השותפות אינן מצביעות על מעורבות יתר בתוכנית התרמיתית. כך למשל, טענו הנאשמים כי מימון פעילות המסחר של השותפות ומתן הפלטפורמה לפעילות אינם מלמדים על מעורבות גבוהה יותר בתרמית; כי ההודעות של בן דוד לעד המדינה ויתר הסוחרים בזמן אמת היו פעולות של ניהול וקיום שיח מקצועי לגיטימי, כאשר בחלק מהמקרים בן דוד היה זה שביקש את עצת הסוחרים האחרים (ת/145); כי עידוד הסוחרים על ידי בן דוד להפסיק להסתמך על העיתון היא עצה להתבסס על יכולות ומיומנויות ולא על ביצוע פעילות תרמיתית; וכי אופן הצגת המאשימה
--- סוף עמוד 26 ---
את פנייתו של גרינפלד לבן דוד בבקשה לחדול מהפעילות התרמיתית שגוי ומטעה, שכן גרינפלד ראה בעד המדינה את הגורם שכופה עליו, ואף עד המדינה עצמו העיד על כך שהפנייה של גרינפלד לבן דוד נעשתה ביוזמתו (פ/3.7.2017, עמ' 296).
הטענה כי המאשימה הציגה את הפרשה באופן המנותק מהעובדות
91. הנאשמים טוענים כי המאשימה בחרה לאגד את כלל פעולות הנאשמים תחת מטרייה אחת של "התוכנית התרמיתית" בעלת "שיטות פעולה פרטניות". הנאשמים לעומת זאת גורסים כי תיאור זה אינו משקף את מצב הדברים לאשורו – משעה שגם עדויות הנאשמים וגם עדות עד המדינה לא הצביעו על תוכנית מסודרת כי אם על כך ש-"הדברים התגלגלו" (וכעולה גם מסיכומי המאשימה, בפסקה 56) וכי גם בשלבים מאוחרים יותר של התקופה הנדונה, לא התקבלה שום החלטה בדבר פעילות תרמיתית.
92. הנאשמים מדגישים בהקשר הזה כי דווקא המאשימה היא שהביאה בסיכומיה את הציטוטים הרלוונטיים מחקירות הנאשמים ועד המדינה, מהם עולה שמעולם לא הייתה ישיבה או החלטה שבה הוחלט לבצע את התוכנית התרמיתית (פ/6.5.2018, עמ' 1238; פ/4.10.2018, עמ' 1447; פסקה 56 לסיכומי המאשימה). הנאשמים ביקשו להבהיר כי אין בדברים כדי לחלוק על כך שהפעילות התרמיתית כללה היבט של שיתוף פעולה, אלא שיש בהם להצביע על פער מהותי בין אותו היבט של שיתוף פעולה, לבין מצב דברים של תכנית תרמיתית מגובשת ומוסכמת.