159. סיכומה של נקודה זו, מצאתי כי הנספחים שצורפו לסיכומי המאשימה הם ראיית עזר בלבד, היינו, כלי עזר לבית המשפט, שאיננו מהווה ראיה עצמאית המחליפה את המוצגים והראיות שהוגשו במסגרת ההליך זה בהתאם להוראות הדין, וכך אתייחס אליהם בגדרי הכרעת דין זו.
האישומים לפי סעיף 54(א)(2) – השפעה בדרכי תרמית
המסגרת הנורמטיבית
160. עבירת התרמית בקשר לניירות ערך מעוגנת בסעיף 54 לחוק ניירות ערך, כאשר החוק קובע מספר דרכים בהן אדם יכול להשפיע באופן תרמיתי על המסחר בניירות ערך: האחת, מוגדרת בסעיף 54(א)(1) נוגעת להנעתו של אדם לרכוש או למכור ניירות ערך במספר אופנים (וסוגיה זו תתברר להלן); והשנייה, היפה לענייננו בפרק זה, מוגדרת בסעיף 54(א)(2) לחוק:
--- סוף עמוד 44 ---
"(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי חמישה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – פי עשרים וחמישה מן הקנס כאמור באותו סעיף:
(1) הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור ניירות ערך ועשה זאת באמרה, בהבטחה או בתחזית - בכתב, בעל פה או בדרך
אחרת - שידע או היה עליו לדעת שהן כוזבות או מטעות, או בהעלמת עובדות מהותיות;
(2)השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך. לעניין פסקה זו, חזקה כי מי שפעל לפי הוראות סעיף 56(א) לענין ייצוב מחיר ניירות ערך לא השפיע בדרכי תרמית כאמור."
161. כנלמד מלשון החוק וכפי שנקבע לא אחת בפסיקה, תכליתה של עבירת ההשפעה בתרמית היא להגן על אמון הציבור בתקינות, שקיפות והגינות המסחר בשוק ההון, שכן בהיעדרו עלול הציבור להדיר את רגליו מהשתתפות במסחר, שהוא תנאי הכרחי לשם גיוס הון לחברות במשק הישראלי ולפיתוח הכלכלה הישראלית בכללותה. אם כן, תכליתה המרכזית של עבירת התרמית (וזאת לצד עבירות נוספות שנקבעו בספר החוקים, דוגמת האיסור על מסחר במידע פנים), היא להבטיח ככל הניתן כי מחירו של נייר ערך מסוים ישקף את ההיצע והביקוש האמיתיים של אותו הנייר, הנגזרים בתורם מערכו הכלכלי ותוחלת הרווח הצפויה מההשקעה בו [ראו: ע"פ 4603/17 אדרי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 8 לפסק דינו של השופט פוגלמן (16.7.2019) (להלן: "עניין אדרי"); ע"פ 5052/95 ואקנין נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 642, 655 (1996) (להלן: "עניין ואקנין"); זוהר גושן "תרמית ומניפולציה בניירות ערך, תאומים לא זהים" משפטים ל, 591, 598-600 (2000) (להלן: "גושן")].