171. יתר על כן, כפי שקבעתי בפסק דיני בעניין דנקנר, על מנת שהרכיב התוצאתי של עבירת ההשפעה יתקיים, יש להוכיח קשר סיבתי בין פעולות הנאשם לבין שינוי בשער נייר הערך. כימות ההשפעה על שער נייר הערך נעשה לרוב על פי "מבחן הניטרול", במסגרתו נבחן הפער שבין שער נייר הערך בפועל לבין שער נייר הערך התיאורטי, או המוערך, לאחר "ניטרול" פעולות המסחר המיוחסות לנאשמים, כאשר השפעה זו עשויה אף להיות השפעה קלה בלבד [ת"פ (כלכלית) 60386-06-14 מדינת ישראל נ' דנקנר, [פורסם בנבו] פסקה 450 (04.07.2016) (להלן: "עניין דנקנר בפני מותב זה")].
--- סוף עמוד 47 ---
ג. היסוד הנפשי
172. באשר ליסוד הנפשי, על המאשימה להוכיח כי פעילות ההשפעה בוצעה תוך כוונה להשפיע על שערם של ניירות הערך הנדונים, שהרי אותה כוונה, שהיא היסוד הסובייקטיבי שבליבו של הנאשם, היא שמבדילה במקרים רבים בין פעילות לגיטימית לבין פעילות תרמיתית המביאה להתגבשות יסודות העבירה [עניין מרקדו, פסקה 41; ע"פ 99/14 מדינת ישראל נ' מליסרון בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה נ"ח לפסק דינו של השופט רובינשטיין (25.12.2014) (להלן: "עניין מליסרון"); עניין אדרי, פסקה 24 לפסק דינו של השופט פוגלמן].
173. סיכומו של פרק זה, בבואה של המאשימה להוכיח את יסודות עבירת ההשפעה, עליה להוכיח תחילה כי בוצעה פעילות בדרכי תרמית, כאשר פעילות זו יכולה להיות פעילות מלאכותית דוגמת עסקאות עצמיות (כבענייננו), וכן פעילות אמיתית, הנבדלת מפעילות לגיטימית בהתגבשות היסוד הנפשי של כוונה להשפיע על השער; לאחר מכן, עליה להוכיח כי הפעילות הובילה להשפעה על השער, כאשר השפעה זו אף יכולה להיות קלה; עליה להוכיח קשר סיבתי בין הפעילות התרמיתית לבין ההשפעה על השער; ועליה להוכיח את התגבשותו של היסוד הנפשי של כוונה. לבחינת יסודות אלה אפנה כעת, הן ביחס לביצוע העסקאות המתואמות, הן ביחס לביצוע העסקאות האמיתיות-תרמיתיות.
מן הכלל אל הפרט
העסקאות המתואמות
174. חזקה היא שעסקאות מתואמות מקיימות את יסודות עבירת ההשפעה בדרכי תרמית. במצב דברים זה, על המאשימה לבסס את ביצוען של העסקאות המתואמות – ואת מספרן של העסקאות שבוצעו. בענייננו, הנאשמים מודים בביצוען של חלק מהעסקאות המתואמות – כאשר בן דוד מודה בביצוען של 401 עסקאות עצמיות ומתואמות בכלל חשבונות אר ג'י אר בכל שלבי המסחר, מתוכן בוצעו 288 עסקאות בחשבונו של בן דוד. גרינפלד לעומתו טוען כי ביצע 237 עסקאות מתואמות ועצמיות; המאשימה מצידה טוענת כי בן דוד ביצע באופן ישיר 445 עסקאות מתואמות, ואילו גרינפלד ביצע באופן ישיר 255 עסקאות מתואמות.