--- סוף עמוד 70 ---
ב. באותה חקירה, כשנשאל האם היה מועד בו שער ניירות הערך היה חשוב לסוחרי אר ג'י אר באופן קריטי, טען בן דוד כי הדבר לא זכור לו – וזאת למרות שבשלבים מאוחרים יותר הודה בביצוען של העסקאות המתואמות שמטרתן להשפיע על השער.
ג. בן דוד מסר בהודעתו כי אין לו כל אינטרס בעליית רווחים תיאורטית, אין לו עניין בהעלאת מחזורים, כי לא מעניין אותו השער, כי הוא לא יודע לחזות אותו, ואף כי לא זכר את השיחה עם גרינפלד ועד המדינה בה ביקש גרינפלד לחדול מביצוע התוכנית התרמיתית – דברים שנסתרו על ידו מאוחר יותר (ת/1, עמ' 10, 19, 24; ת/2, עמ' 2, 9; פ/5.12.2017, עמ' 839, 844, 848, 855-857; פ/17.12.2019, עמ' 948-949, 953).
ד. בן דוד טען בתחילת הדרך כי עסקאות תרמיתיות הן עסקאות ששווין "היה בממוצע בין 150, 200, 250 אלף שקל, תלוי בעסקה" (פ/17.12.2017, עמ' 911, 940), אך כאשר עומת למול עסקאות שונות בסכומים נמוכים יותר, אישר את היותן עסקאות תרמיתיות. כך היה ביחס לעסקאות שנערכו במניית מבני תעשייה ביום 21.5.2012, שם גם דובר בעסקאות בשווי 80,000 ש"ח. כאשר נשאל ביחס לעסקאות אלה, הודה בן דוד כי מדובר בעסקאות תרמיתיות: "ברוב המקרים שראיתי הזרמת פקודות והייתה עסקה גדולה, מבחינתי זו עסקה מתואמת. יכול להיות שבמקרה הזה, אני פשוט לא יודע, זה מאוד חריג שעסקה מתואמת היא על 80 אלף שקל, אני לא יכול להגיד בוודאות. אני יכול לקבל שיכול להיות, זה מה שאני, כי לא היו עסקאות כאלה מתואמות, הן בדרך כלל לא היו 200 ו-300 אלף." (פ/17.12.2017, עמ' 941). בן דוד סתר פעם נוספת את גרסתו לפיה עסקאות תרמיתיות הן בשווי של למעלה מ-150,000 ש"ח כאשר אישר בהמשך החקירה את היותן של עסקאות שבוצעו במניית מבטח שמיר בימים 4-5.4.2012 ובשווי של 77,000-81,000 ש"ח כתרמיתיות (פ/17.12.2017, עמ' 953). לאחר שעומת למול הטענה כי הוא משנה את גרסתו, טען באופן שנדמה שנאמר מן השפה אל החוץ כי נקט בגישה מחמירה בסיווג העסקאות שבוצעו על ידו כתרמיתיות, והעסקאות שהודה בביצוען נכללו ברשימה זו (פ/17.12.2017, עמ' 953-954).
244. אינדיקציות נוספות לחוסר אמינותו של בן דוד ניתן למצוא בטענות המאשימה, שלא נסתרו, לפיהן בן דוד קידם שורת פעולות הסתרה עובר לפרוץ החקירה. לאחר שעיינתי בגרסאות הנאשמים, מצאתי כי גם כאן, יש להעדיף את גרסת עד המדינה על פני גרסתו של בן דוד.