"מקובלת עליי לחלוטין העמדה לפיה, הפעלת דוקטרינת ההגנה מן הצדק, ובעיקר כאשר מדובר באכיפה מפלה ובררנית, לא תותנה, בהכרח, בקיומו של מניע פסול או בכוונת זדון. כפי שהובהר על ידי חברי, פסיקתו של בית משפט זה... מובילה למסקנה כי שערי הדוקטרינה יהיו פתוחים גם אם מדובר בהפליה פסולה בהעמדה לדין, שלא בכוונת זדון, אלא מתוך רשלנות או מחמת טעות שנפלה בשיקול הדעת של הרשות. עם זאת, מסכים אני כי הפעלת הדוקטרינה, במקרים בהם אין מדובר בכוונת זדון או בהחלטות שהתקבלו מתוך מניעים פסולים, תעשה רק במקרים חריגים שבהם עסקינן בהפליה משמעותית, הפוגעת בעקרונות של צדק והגינות משפטית." [רע"פ 1611/16 מדינת ישראל נ' ורדי, [פורסם בנבו] פסקה 2 לפסק דינו של השופט שהם (31.10.2018)]
314. ואכן, נקבע לא אחת כי הגנה מן הצדק עשויה לקום מקום בו "המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסלית נפגעת, דבר שבית-המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו. ברי כי טענה כגון זו תעלה ותתקבל במקרים נדירים ביותר, ואין להעלותה כדבר שבשגרה ובענייני דיומא סתם" (ראו: ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, נ(2) 353, 370 (1996)).
315. האם ניתן לטעון כי התנהלות רשות ניירות ערך הייתה כה מקוממת, האם נפל פגם כה חמור בשיקול דעתה והיא התרשלה באופן קיצוני אשר מחייב לזכות את גרינפלד? אני סבור שהתשובה לכך בשלילה. כאמור, בסיכומיה, הביאה רשות ניירות ערך הסברים מרובים לבחירתה לחתום על הסכם עד המדינה עם בן דוד והציגה דוגמאות מרובות למקרים בהם
--- סוף עמוד 89 ---
גרינפלד לא מסר גרסה מפורטת, וזאת בשונה מעד המדינה. כפי שציינתי לעיל, גם אני נוכחתי בכך לאחר שעיינתי בחומר הראיות, ובפרט בחקירותיו של גרינפלד (ת/4-7). לעניין זה, מציינת המאשימה שורת סוגיות שאותן הזכיר לראשונה בחקירתו עד המדינה, ורק אושרו לאחר מכן על ידי גרינפלד (פסקה 138 לסיכומי המאשימה)
316. גם חוקרי רשות ניירות ערך סברו בזמן אמת כי גרינפלד מסר עדות לא מספקת שאיננה יכולה לסייע למאשימה להביא לגילוי האמת באופן המצדיק חתימה על הסכם עד מדינה, כפי שמסר החוקר רוט בקשר לעדותו של גרינפלד: "(ה)מסכת העובדתית הראייתית שהייתה עד לאותו מועד חתימה עם בן חביב היא לא הייתה מספקת בעינינו, ההודעה שלו אומנם הוא הודה בחקירה אבל היא לא הייתה מלאה, זאת אומרת הוא לא תיאר את כל האירוע כמו שאנחנו למדים אחרי זה בהסכם עם בן חביב", ובהמשכה של אותה חקירה: "ראיתי שזה לא מספיק העדות שלו...לא הייתה עדות מספיק טובה בשבילנו וזה היה אחד הגורמים לבוא ולגבות קודם כל בראשי הפרקים את גרסתו של בן חביב לפני שחותמים איתו על הסכם" (פ/28.9.2017, עמ' 633-634).