311. אין בידי לקבל את טענות הנאשמים לעניין הגנה מן הצדק או אכיפה בררנית. ראשית, הוכח בפניי באופן העולה למעלה מכל ספק סביר כי גם אם בן דוד לא היה מעורב באופן ישיר בכל אחת ואחת מהפעולות התרמיתיות, ניתן להרשיעו כמבצע בצוותא של התוכנית התרמיתית כולה נוכח מרכזיותו בביצועה, היקפי המסחר שבוצעו בחשבונו, היותו מנהל ובעלי אר ג'י אר והיותו מי שהפיק את עיקר הרווחים מפעילותם של יתר הסוחרים. זאת בשונה מגרינפלד שהפיק רווחים אך ורק מחשבונו המשותף עם עד המדינה (בעוד שעד המדינה עצמו גם קיבל חלק מרווחי הסוחרים האחרים, כפי שהובא לעיל), ושלו מצאתי לייחס תפקיד של מבצע בצוותא ביחס לכלל הפעילות שבוצעה בחשבון זה.
שנית, גם בחוות דעת מופקדי, אשר הובא כמומחה מטעם המאשימה, עולה כי חלקו של בן דוד בפעילות המתואמת היה הגדול מכולם – כמי שביצע 152 מתוך 242 עסקאות עצמיות שיוחסו לנאשמים בכתב האישום המתוקן בשלב הנעילה; 45 מתוך 51 עסקאות מתואמות בנעילה שיוחסו לנאשמים בכתב האישום המתוקן בשלב הנעילה; 59 מתוך 111 מתוך העסקאות העצמיות והמתואמות הקטנות מ-10,000 ש"ח שיוחסו לנאשמים בכתב האישום המתוקן; ו-19 מתוך 33 העסקאות העצמיות והמתואמות הגדולות מ-100,000 ש"ח שיוחסו לנאשמים בכתב האישום המתוקן בשלב הנעילה (נ/53, עמ' 35-38).
--- סוף עמוד 88 ---
שלישית, אין להתעלם מכך כי בגזר דינו של עד המדינה, יוחסה לו פעילות ענפה, של 684 עסקאות מתואמות ועצמיות בצוותא עם האחרים, כאשר מסך זה הוזרמו מחשבונם של גרינפלד ועד המדינה 659 עסקאות בלבד. סך עסקאות זה הוא גדול יותר מזה שמבקשת המאשימה לייחס לנאשמים כעת, וגם בכך יש כדי לתמוך במסקנה כי יש לדחות את טענתו של בן דוד.
312. באשר לטענת גרינפלד, אין בידי לקבלה לעניין האשמה. כך, כפי שציין גרינפלד בעצמו – בצדק – למאשימה שיקול הדעת אם לערוך עסקת טיעון, והמאשימה היא שבוחרת האם לערוך הסדרים מיוחדים עם כל אחד מהנאשמים. לא הוכח בפניי וממילא אינני נדרש לקבוע כי יש להורות על ביטול הסכם עד המדינה, בייחוד משעה שדינו של עד המדינה נגזר והוא ריצה את עונשו. יתר על כן, לא הוכח בפניי כי המאשימה התרשלה בבחירתה לכרות הסכם עד מדינה עם בן חביב ולא עם גרינפלד.
313. כך, פסק הדין אליו מפנה הנאשם בסיכומי בעניין ורדי, איננו נוגע בחתימה על הסכמי עד מדינה, כי אם במחדלי חקירה המביאים להעמדתו לדין באופן בלתי סביר של נאשם. באותו עניין, נקבע: