שונה הדבר בכל הנוגע לטענות בדבר משיכת שיקים ללא חתימת התובע. הנתבע טען בתצהירו כי התובע הוציא שיקים בחתימתו היחידה (ס' 19 לתצהיר עדות ראשית הנתבע); שני שיקים שצורפו לתמיכה בטענה אכן תומכים בה וניתן לראות בבירור כי מתנוססת עליהם חתימה אחת בלבד שאינה חתימת הנתבע על-פי תצהירו; הנתבע הוכיח כי על פי ההסכם בין הצדדים מורשי החתימה בחשבון הם התובע והנתבע ביחד, ולא לחוד (ס' 3 להסכם נספח א' לתצהיר הנתבע); וגם ממסמכי פתיחת חשבון השותפות עולה כי מורשי החתימה בחשבון הם התובע והנתבע ביחד, ולא לחוד (נספח ב' לתצהיר הנתבע). טענת הנתבע לפיה שני השיקים נמסרו על-ידי התובעים שלא כדין ובהעדר חתימתו, הוכחה ולא נסתרה. מדובר בשיק מספר 240265 בסך 6,509 ₪ ושיק מספר 2470307 בסך 5,912 ₪.
אני מקבלת את טענות הנתבע ביחס לשני השיקים האמורים. הנתבע זכאי למחצית הערך הנקוב בשיקים, בסך 6,210.5 ₪. סכום זה ישוקלל עם תוצאת ההתחשבנות שבחוות-הדעת.
התוצאה
23. לאור כל האמור על הנתבע לשלם לתובעים 68,924.5 ₪ בתוך 30 ימים מהיום.
24. בשים לב לטענותיהם ההדדיות של הצדדים זה כנגד זה ולתוצאה זו לא ראיתי לנכון לחייב מי מהצדדים בהוצאות משנהו וכל צד יישא בהוצאותיו.
ניתנה היום, א' סיוון תש"פ, 24 מאי 2020, בהעדר הצדדים.
הדס עובדיה