שאלה זו נדונה גם בפסק דין שניתן בבית משפט לעניני משפחה בירושלים (במסגרת תה"ס 12784-09-10 ת.א. נ' מ.א) בפני כב' השופט דניאל טפרברג. יש הסוברים, כי הסכם ממון שלא אושר, ניתן לבחינה תחת המטריה הנורמטיבית של חוק החוזים. ראה גם במה שכתבה השופטת ארבל ב- בע"מ 4547/06 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 11.06.06 פורסם במאגרים).
נראה כי במקרה שלפנינו שמדובר בנכסים שהיו של הבעל מלפני הנישואין, וההסכמה שנחתמה בין הצדדים אינה אלא לגבי עניין זה, שהנכסים הרשומים על שמו של הבעל ישארו בבעלותו הבלעדית לגביו נראה כי הסכם בכתב הינו בר תוקף, בשונה מהסכם ממון כללי על כלל נכסי בני הזוג בו ניתן לדון בפרשנות החוק. יעויין היטב בלשון החוק.
לאור האמור, במקרה שלפנינו לאחר שהגרפולוגית הגב' פנינה אריאלי כתבה כי:"קיימת סבירות גבוהה שהחתימות שבמחלוקת נכתבו ע"י הגב' ל. ס. (האשה)", ולאור מה שנכתב בחוק כי יש תוקף ל:"נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם", אין מקום לדיון האם ההסכם נחתם לפני הנישואין או לא.
יצויין, כי גירסת האישה גם כן לא היתה ברורה, פעם היא טענה כי היא בכלל לא חתמה על הסכם הממון ופעם טענה כי היא חתמה אבל לא לפני הנישואין וכפי שכתב בא כחה בסעיף 154 להסכם בזה"ל:
"מדובר בהסכם שלכאורה אומת נוטריונית על ידי מי שערך אותו, עו"ד א. ח., אולם מהעדויות עולה בבירור שההסכם אמנם נערך טרם החתונה אך נחתם לאחריה ולא ניתן לזקוף לו את התאריך שיוחס לו, ומשכך הוא חסר תוקף שיפוטי".
טענה זו יש לדחותה, כאמור לעיל, כיון שהצדדים חתמו, גם לא הוכח כי הצדדים לא נהגו על פיו במהלך חייהם המשותפים.
--- סוף עמוד 101 ---
לאור האמור לעיל יש לפסוק כי:
א. ביה"ד מקבל את תביעת הגירושין של הבעל.
על האישה לקבל את גיטה כדמו"י.
לאור האמור, על מזכירות ביה"ד לזמן את הצדדים לסידור גט ע"פ תאריך פנוי ביומן.
ב. על הבעל לשלם סך של 120,000 ש"ח לאישה עבור דמי הכתובה .
ג. האישה לא תשלם לבעל את דמי מדור והחזקת המדור ששולמו על ידו עבור מגוריה בבית הבעל שברח' א' באשדוד .
כמו כן האישה תוכל לגור בדירה הנ"ל עד ראש השנה תשפ"א כאשר עד אז היא תוכל למצוא בע"ה מדור חלופי.
ד. סעיפים ב' וג' שבהחלטה מותנים בכך שהגט יעשה מיידית במועד הראשון שיקבע ע"י ביה"ד.
ככל שלא ייעשה הגט, ביה"ד ישקול את פסיקתו בהתאם לשורת הדין (ולא לפנים משורת הדין כנ"ל), לרבות פינויה המיידי של האשה מדירתו של הבעל.