ו) על פי העובדות שנקבעו בפסק הדין, המשכיר לא חב בדמי תיווך למתווך.
השוכר לא התבקש לשלם דמי תיווך במקום המשכיר אלא התבקש לשלם דמי תיווך כשוכר.
ז) המערער טוען, כי בפועל בכל מקרה שבו מודעה להשכרת דירה מתפרסמת על ידי מתווך. פרסום אשר נעשה כמובן בעקבות פניית המשכיר למתווך, שכן ברור כי השוכר באותו שלב לא מודע לקיומה של הדירה, הרי מדובר במתווך שפועל מטעם המשכיר ולכן לפי סעיף 25 ט' (ב) (3) לחוק, השוכר לעולם לא יצטרך לשלם דמי תיווך למתווך.
אינני מקבלת דרך פרשנות זו שאינה עומדת בקנה אחד עם לשון החוק, עם תכלית החוק ועם העובדה שפרשנות זו אינה מתיישבת עם חוק המתווכים שלא שונה כלל ועיקר בעקבות תיקון חוק השכירות והשאילה.
למתווך מותר לבקש ולקבל עמלת תיווך כפוף למילוי הוראות חוק המתווכים גם ממוכר וגם מקונה. גם ממשכיר וגם משוכר.
חוק השכירות והשאילה לא ביטל סעיפים בחוק המתווכים ואין למצוא התנגשות בין החוקים לפי לשונם.
כל שנקבע לגבי דמי תיווך בתיקון לחוק השכירות והשאילה הוא כי כאשר משכיר חב דמי תיווך למתווך, השוכר לא יישא במישרין בתשלום זה.
אין פירושו של דבר, כי שוכר לעולם לא יחויב בדמי תיווך עבור חלקו בעסקת שכירות.
דרישת מתווך לקבלת דמי תיווך משוכר בגין עסקת שכירות לא הפכה לבלתי חוקית והיא כפופה לדיני החוזים הכלליים וחוק המתווכים.
ח) משנקבע במקרה דנן כי נחתם הסכם ללא כפיה. המתווך היה הגורם היעיל ובלעדיו השוכר לא היה יודע על קיומה של הדירה (המבקש אישר בדיון מיום 21/11/18 כי כבר במודעה היה ברור שמדובר במתווך והמתווך מסר לו את הפרטים – עמ' 1 שורה 22 – עמ' 2 שורה 8 לפרוטוקול מיום 21/11/18) ומשהוכח כי המשכירה לא חבה למתווך דמי תיווך, בדין נקבע כי דין התביעה להתקבל.
אציין, כי פסק הדין בעניין יעקובסון מתיישב בהחלט עם מסקנתי זו.
עוד יצוין, כי על יסוד הקביעות העובדתיות של בית משפט השלום ממילא לא ניתן היה לקבוע כי היתה כאן "השפעה בלתי הוגנת".
13. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.
ב) אף אני לא אחייב את המערער בהוצאות לאור האופי העקרוני – משפטי של המחלוקת.
ג) הערבון שהופקד יוחזר למערער באמצעות בא כוחו.
ד) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ט סיוון תש"פ, 21 יוני 2020, בהעדר הצדדים.
אביגיל כהן