"ש. עכשיו פתאום אתה עושה תיקון של 250,000 ₪ לטובת התובעת?
ת. אסביר, אני מתכונן מספר ימים לקראת העדות שלי, כשאני עברתי על חוות הדעת מחדש, אני גיליתי ששטר ההון כשהתייחסתי אליו רק במישור הערכת השווי של החברה, הוא קיבל ביטוי נכון, במסגרת איזון המשאבים הוא הושמט. אין לי כוונה לנסות וליפות או לעשות משהו לא נכון, הכוונה שלי היא להצליב את האמת. כמו שכללתי את יתרות חו"ז בחברות אחרות של הנתבע במסגרת איזון המשאבים, אני
--- סוף עמוד 24 ---
לא רואה הבדל ששטר ההון בחברה שלא לכלול אותו. מדובר בכספים של התא המשפחתי המשותף שהוצא לחברה אז תיקנתי את זה.
ש. מדוע בתוך החוות הדעת כתבת את הדברים אין השפעה על איזון המשאבים?
ת. אבקש לבדוק, זה נספח ד' ואני מפנה לסעיף 4.ג' בבחירת השיטה, פירעון שטר ההון בהתחייבות צדדים שלישיים בתקופת התפר שהיא מתייחסת ל- 1.9.12-31.12.12 היא פעולה של הקטנת התחייבות מול הקטנת נכס של החברה ולא משפיעה על שווי החברה.
ש. אתה כתבת בחשבון איזון המשאבים אין טעות ?
ת. אבל לגבי הדיווידנד ולא לגבי שטר ההון. שטר ההון דינו כדין כל חשבון חו"ז אחר. מה לעשות נשמט ואבקש לתקן את זה. אני מקריא את רישא סעיף ג'. לא התייחסתי בחוות הדעת לעניין השפעת ההון לעניין איזון המשאבים ואת זה תיקנתי היום. זו פעולה מורכבת וזה לא משפיעה על שווי החברה ועל איזון המשאבים זה כן משפיע." (ההדגשות בקו – הוספו). (ראו: פרוט' מיום 11.6.17, עמ' 36, שורות 15-30).
114. לאחר שבחנתי את תשובות המומחה ונימוקי הנתבע להתנגדות להוספה, אני נעתרת לתיקון המבוקש.
115. המומחה הבחין והבדיל מדוע אין מדובר בחישוב כפול ומדוע התובעת זכאית להוספת חלקה מאחר שמדובר בנכס של הנתבע. המומחה התייחס בדיוק להבחנה בין הערכת שווי החברה להוספת החלק של התובעת לאיזון המשאבים. הנתבע לא התמודד עם נימוק זה לעומקו.
116. אשר על כן אני מורה על הוספת סך של 505,515 ₪ המתייחס לפרעון שטר חוב לכרטיס חו"ז של חברה א' לטבלת האיזון, באופן בו יתווסף לטובת התובעת סך של 252,757 ₪ באיזון המשאבים בין הצדדים.
הוספת סך של 174,236 ₪ להערכת שווי חברה א'
117. התובעת טוענת כי יש להוסיף סכום של 174,236 ש"ח להערכת השווי של חברת חברה א', מאחר ורשות המיסים לא הכירה בסכום זה כהפסד שומות. התובעת טוענת כי עניין זה הובהר בעדות המומחה ודורש את תיקון חוו"ד בהתאם. מאחר וסכום זה לא הוכר כהפסד יש להוסיף לשווי החברה סכום זה.