213. לאחר בחינת הטענות, הראיות והעדויות, שוכנעתי כי אין לראות בחובות כחובות משותפים ואין להכלילם במסגרת איזון המשאבים בין הצדדים, למעט החוב כלפי הבן ---, מן הנימוקים שיפורטו להלן.
214. הנתבע הציג בפני המומחה את הטענות לגבי החובות לבני משפחתו והחזרם, וטען כי יש להכלילם באיזון המשאבים בין הצדדים. בחוות הדעת קבע המומחה כי הוא אינו מכיר בחובות הללו והעריך את ההלוואות בסכום אפס. נימוקו לכך היה כי אין בידו לקבל את
--- סוף עמוד 46 ---
טענות הנתבע לחובות הללו שכן הם אינם מוזכרים בהצהרת ההון שהגיש הנתבע לרשות המס ביום 31.12.09:
"ביום 31/12/11 חויב חשבונו של הנתבע בסך 600,000 ₪ וזוכה חשבונה של גברת --- (אחותו של הנתבע) בספרי חברת חברה א' כ"תשלום" ע"ח חוב לכאורה אותו חב לטענת הנתבע התא המשפחתי לגברת --- בגין חוב שהצטבר עוד בשנת 2002 ולא נפרע עד היום. עוד טוען הנתבע לחובות של התא המשפחתי לגיסו, לאביו, לבנו ולגופים קשורים נוספים. אלא מאי? תכונה אחת משותפת לכל החובות הללו והיא שעיון בהצהרת ההון שהגיש הנתבע לרשות המיסים ביום 31/12/09 איננו מעלה זכר לקיומם (נספח כ"ז). לפיכך, לא אוכל לקבל "תשלום" זה של 600,000 ₪ בספרי החברה כאמור שכן החוב עצמו לא הוכח בעיני ולא נכלל בהצהרת ההון האמורה. גם את יתר החובות לא אוכל לכלול במסגרת איזון המשאבים מאותן הסיבות. לא יתכן בעיני להציג מצג אחד לרשות המבצעת (רשות המיסים) ומצג אחר לרשות השופטת (כבוד בית המשפט) בגין אותם חובות ממש. מומחה מטעם בית המשפט מהווה את זרועו הארוכה של כבוד בית המשפט ולא אוכל לאפשר לנתבע לטעון בפני בנסיבות האמורות טענות סותרות."
(ראו: סעיף 3 בפרק הערות והארות – חוות דעת המומחה מיום 30.5.16).
215. אף בחקירתו חזר המומחה על נימוקו לאי הכללת החובות באיזון המשאבים:
"אני לא הכרתי בדברים הללו מסיבה עיקרית שאני ביקשתי וקיבלתי את הצהרות ההון שהגיש הנתבע לרשות המיסים.הוגשו שתי הצהרות הון אחת ליום 31.12.96 והשנייה ליום 31.12.2009. חלק מהחובות האלה היו כבר בשנת 1996 החובות לבני המשפחה וחלק מהחובות היו בשנת 2009. אבל באף אחת מהצהרות ההון החובות האלה לא מופיעים. בדיווחים לרשות המיסים שהוא דיווח חשוב ומשמעותי ואני מדבר על היבטים כלכליים ולא משפטיים, בדיווחים החשובים מאוד לרשות המיסים בשתי ההצהרות נשמטו ההתחייבויות לבני המשפחה. לכן, אני ראיתי את עצמי וכתבתי בחוות הדעת שלי ורואה את עצמי כזרוע הארוכה של בית המשפט ולא ייתכן בעיני, שהנתבע יתן הצהרה אחת או מצג אחד לרשות המיסים ומצג אחר לרשות השופטת וגם דיברתי עם הנתבע והצעתי לו ויתקן את הצהרות ההון ואולי כן אכיר בזה על תצהיר מזומנים ועל ההלוואה, עד עצם היום הזה ההצהרות לא תוקנו."