31. עד לפרידת הצדדים, בין השנים 2001 למועד הקרע ביום 1.9.2012, דמי השכירות של דירת הנתבע הופקדו לחשבון המשותף ושימשו לכלכלת המשפחה.
32. הצדדים נישאו ביום 28.7.1993 וחל בעניינם חוק יחסי ממון. המחלוקת בין הצדדים הינה האם נוצר שיתוף ספציפי בדירת הנתבע (כפי שטוענת התובעת), ואם כן - מה חלקה של התובעת בדירה זו, או שהדירה הינה נכס של הנתבע בלבד (כפי שטוען הנתבע).
--- סוף עמוד 7 ---
33. התובעת טוענת כי עוד טרם נישואי הצדדים, כוונת הצדדים הייתה לשיתוף ספציפי בדירה, ועל כן יש להורות כי לתובעת זכות במחצית דירת הנתבע ולהכליל את דירת הנתבע כחלק מנכסי האיזון של הצדדים. התובעת טוענת כי נוצר שיתוף ספציפי בדירה ממספר טעמים: הוריה שילמו לנתבע 25,000 $ טרם נישואי הצדדים בתמורה לזכויות התובעת בדירה; דירת הנתבע הייתה דירת המגורים של הצדדים במשך כ-8 שנים; דמי השכירות מדירת הנתבע הופקדו בחשבון המשותף של הצדדים ושימשו למחיית התא המשפחתי משנת 2001 לאחר שעזבו הצדדים את דירת הנתבע.
34. הנתבע טוען כי התובעת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה כי הייתה כוונת שיתוף ספציפית בדירת הנתבע, ועל כן אין להכליל את דירת הנתבע כחלק מנכסי האיזון. לטענת הנתבע העדר השיתוף בדירה נלמד מהראיות הבאות: דירת הנתבע נרכשה בטרם נישואי הצדדים; הדירה נרשמה ורשומה עדיין על שמו בלבד; הנתבע שילם את התמורה עבור דירת הנתבע; הצדדים סיכמו ביניהם כי הכספים שהורי התובעת שילמו לנתבע בסך של 25,000 $ יוחזרו להוריה של התובעת באם הצדדים ייפרדו.
35. לאחר שמיעת ראיות ועדויות הצדדים אני קובעת כי הוכח שיתוף ספציפי בדירת הנתבע, אולם באיזון בין טענות הצדדים אני קובעת כי התובעת זכאית לשווי הדירה במועד הקרע (1.9.2012) ולא לזכויות קנייניות בה, והכל מהנימוקים שיפורטו להלן.
א. מימון רכישת דירת הנתבע
36. התובעת טוענת כי התמורה בגין דירת הנתבע הייתה בסך כולל של 258,000 ₪ (ראו: הסכם הרכישה והצהרת הנתבע לרשות המיסים – נספח 2 לתצהיר התובעת). לטענתה, התמורה שולמה באופן הבא: הנתבע מימן 148,000 ₪ מהונו העצמי ונטל הלוואת משכנתא מהבנק הבינלאומי בסך 110,000 ₪ לטובת מימון הדירה (ראו: נספח משכנתא - נספח ז' לכתב ההגנה), המשכנתא הוחזרה במשך 10 שנים ומהווה 42.64% משווי הרכישה.
37. הנתבע טוען כי התמורה בגין דירת הנתבע הייתה בסך כולל של 286,246 ₪. לטענתו, הסכום הנומינלי ששולם בגין דירת הנתבע הינו בסך של 258,000 ₪, אולם בצירוף שכ"ט עו"ד, מס רכישה והוצאות נלוות לדירה, הסכום שהוא שילם בפועל הינו בסך של 286,246 ₪, קרי 140,000 $ (ראו: קבלות ואסמכתאות – נספח ח' לתצהיר הנתבע; הצהרת ההון של שנת 1996 צורפה כנספח כ"ז לחוות הדעת של רו"ח קדר) (להלן: "הצהרת ההון משנת 1996"). יצויין כי הנתבע טוען כי בפועל שילם כ-170,000 $ אולם טוען שלאור חלוף השנים הצליח להוכיח רק כי שילם 140,000 $.