224. לטענת הנתבע, כנגד הלוואה זו, חתמו הנתבע והוריו ביום 5.3.91 (יום למחרת רכישת דירת הנתבע), על הסכם הלוואה בו התחייב הנתבע להשיב להם את סכום ההלוואה במועד שבו יזדקקו לכספים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית (להלן: "הסכם הלוואת הורי הנתבע"):
"הסכם
מאחר ונתתם לי 100,000 $ לרכישת דירה בת 4 חדרים ברח' ----- מכספי הפיצויים של אבא, והסכמתם לרשום את הדירה על שמי, אני מתחייב להחזיר לכם את הסכום הנ"ל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מקובלת בכל עת שתחפצו בכך או בשעת צורך. הריבית תחושב מהיום ועד מועד החזרת הכסף, ולא פחות מ-75% מערך הדירה.
כל עוד לא תקבלו את הכסף תהיו זכאים ל-50% מגובה שכר דירה דומה באיזור." (ראו: הסכם הלוואת הורי הנתבע - נספח ה' לכתב ההגנה).
225. הנתבע טוען כי במסגרת הסכם הלוואת הורי הנתבע, הוא התחייב להוריו כי יהיו זכאים לקבל ממנו דמי שכירות בגובה מחצית שווי דמי שכירות של דירה דומה לדירת הנתבע, עד אשר יפרע הנתבע את מלוא סכום ההלוואה שהוריו הלוו לו. לטענתו, הוריו לא עמדו על תשלום דמי השכירות כמוסכם ביניהם מתוך התחשבות בצרכי הנתבע אשר היה זקוק להכנסותיו לצורך מימון מחייתו ומחיית המשפחה, לרבות החזרי המשכנתא. לטענתו, חוב זה עמד נכון ליום הגשת תצהירו לאקטואר בסך של 2,528,058 ₪.
226. הנתבע טוען כי בסמוך לנישואי הצדדים, מתוך רצון להגן על זכויות הוריו של הנתבע להחזר ההלוואה, חתם הנתבע ביום 19.7.93 על התחייבות להוריו שלא למכור ו/או לשעבד ו/או לעשות כל פעולה בדירת הנתבע אלא בהסכמתם ואישורם (להלן: "התחייבות הנתבע להוריו") (ראו: התחייבות הנתבע להוריו - נספח יג(1) לתצהיר הנתבע). לטענתו, הוא התחייב לרשום הערת אזהרה בטאבו בהתאם להתחייבות זו (להלן: "הערת אזהרה") (ראו: העתק בקשה לרישום הערת אזהרה – נספח יג(2) לתצהיר הנתבע). לטענתו, הבקשה לרישום הערת אזהרה נחתמה ואומתה על ידי עו"ד ביום 19.7.93, בו ביום שהוא חתם על ההתחייבות להוריו.
227. ביום 9.5.95 נרשמה הערת האזהרה עבור ההורים על זכויות הנתבע בדירה. הנתבע טוען כי הרישום המאוחר נובע מכך שרק ביום 2.5.95 נרשמו הזכויות בדירת הנתבע על שמו של הנתבע, שכן עד לאותו הזמן הנכס לא היה רשום כבית משותף אלא הנכס כולו היה רשום
--- סוף עמוד 49 ---
ע"ש בעלי הקרקע. רק אחרי שהקבלן קנה את הנכס עליו נבנה הבית המשותף בו מצויה דירת הנתבע יכל הנתבע לרשום הערת אזהרה וכך עשה.