45. בהתעלם מהשקעת הכספים מיולי 80' (לפי החובה שהוטלה על הנתבע עם קבלת צו קיום צוואה ומינוי מנהל עזבון) ועד 25.4.82, 510,560 שקל ישן מיום 25.4.82, משוערכים לפי הפרשי הצמדה בלבד, ללא ריבית, שווים ביום 16.3.95 סך 168,050 ₪. לחישוב זה יש להוסיף עליית ערך משך כשנתיים, שבהן עלה המדד פי 2.8, וריבית על ההשקעה, שכן באותה תקופה היה על נאמנים להשקיע באגרות חוב צמודות ונושאות ריבית. כעולה מנ/3, אכן השקיע הנתבע את כספי העזבון במלוות מדינה, שערכם עלה, אך עליית ערך זו לא באה לביטוי בשום חשבון שערך הנתבע. על מנת להדגים את עליית הערך, לפי ראיות הנתבע, ביום 31.3.81 כלל העזבון, בין היתר 59,800 שקל ישן ערך נקוב מלווה מדינה 3605, ששוויים 70,922.80 שקל ישן, אך ביום 31.3.82, למרות שהיתרה ירדה ל-47,060 שקל ישן ערך נקוב מלווה מדינה 3605, השווי עלה ל-114,261.68 שקל ישן. אף בהנחה שירידת היתרה נובעת מתשלומים, עליית הערך בסך 43,448.88 שקל ישן, למרות ירידת היתרה, לא באה לביטוי בשום חשבון שערך הנתבע.
46. מנ/3 עולה שבתחילת 1981 רכש הנתבע מכספי העזבון מלווה מדינה 3602 ומלווה מדינה 3605. מלוות אלה הונפקו מכח חוק מלווה המדינה, תשל"ט-1979, ומכח תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "גליל") תש"ם-1980, אשר קובעות כי המלוות יהיו צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית שתשולם אחת לשנה. אין בחשבונות שערך הנתבע ביטוי לרכישת מלוות אלה, למכירתן וזקיפת תמורתן לזכות חשבון העזבון. לא ברור לאן נעלמו יתרות ניירות ערך שביום 31.3.82 עמד שווים על סך 241,107.08 שקל ישן.
47. אין זה תפקידי לערוך את החשבון במקום הנתבע. למרות זאת, לפי החשבון הנומינלי, המתעלם מהשקעות, של הנתבע במצורף למכתב בא כוחו משנת 2014, היתרה הנומינלית ליום 25.4.82 היתה 510.56 ₪. בהתחשב בתשלומים המדווחים – 13.22 ₪ ביום 15.3.85, 284.15 ₪ ביום 6.8.85, 164.90 ₪ ביום 20.9.85, היתרה המשוערכת נכון ליום 31.12.85 היתה 43,271.01 ₪, ולא אפס. שיערוך יתרה זו, המבוססת על חישוב נומינלי עד 25.4.82, כשנתיים לאחר תחילת ניהול העישבון, ליום 19.3.95 מגיע לסך 259,575 ₪. על כן, נחה דעתי על פי הנתונים שבפניי, שבמרץ 95', היתה יכולה להיות יתרת העזבון למעלה מ-260,000 ₪, לאחר חלוקת המנות ולאחר תשלומים לבנק דיסקונט ולמינהל מקרקעי ישראל. לפיכך, אני דוחה את הטענה שרואה החשבון טעה, וממילא אני דוחה את טענת הטעות של הנתבע, הנסמכת על הטענה שרואה החשבון טעה, שנטענה לראשונה בשנת 2014.