21. נמצא, שהמשיב הודה במאי 2014 בזכותה של התובעת לקבלת הדו"חות והמאזנים להקדשים, כפי שנתבע בתביעה זו, והסכים שאם לא יעשה כן, או שיעלה שהוא הפר את חובותיו
--- סוף עמוד 5 ---
כנאמן להקדש ציבורי, תהא התובעת רשאית להגיש נגדו תביעה לפי סעיף 12 או לחדש את ההליכים בתביעה לקבלת דו"חות. על כן, לפי סעיף 9 ו/או סעיף 19 לחוק ההתיישנות, התביעה לא התיישנה.
22. זאת, בנוסף להלכת ע"א 1533/08 לחמן נ' עו"ד הררי [פורסם בנבו] (ניתן 27.8.12), לפיה מירוץ ההתיישנות בתביעה בגין נאמנות מתחיל ביום כפירת הנאמן בנאמנותו. כפי שנראה להלן, כפר הנתבע בנאמנותו לראשונה במכתב ששלח בא כוחו, כביכול לקיום פסק הדין בתביעה הקודמת, ולכן לא חלף זמן ההתיישנות בעת הגשת התביעה. אמנם, נקבע בפסק הדין לחמן, שהמירוץ מתחיל גם כאשר נודע לנהנה על הפרת חובות הנאמן, והנתבע טען שנודע לנתבעת על הפרת חובות הדיווח של הנתבע כבר בשנה שלאחר רישום ההקדשים, בשנת 1996, אך התובעת אינה הנהנה בנאמנות ובהקדש, ולפי אותו פסק דין נקבע:
התביעה לא מתיישנת כל עוד שהנאמן איננו כופר בכך שהוא מחזיק בנכסי הנאמנות כנאמן, או שאיננו מפר את חובת הנאמנות ככזו. דהיינו: אי-מסירת חשבונות ודיווחים ראויים, מבלי לכפור בעצם הנאמנות או בהחזקת נכסים במסגרתה – אין די בה כדי לראות בה הפרה, החוסמת תביעת השבה של הנהנה.
כלומר, גם אילו היתה התובעת הנהנה, במקרה זה שבו לא כפר הנתבע בנאמנות, אין די באי מסירת חשבונות ודיווחים ראויים כדי לראות בה הפרה החוסמת על ידי התיישנות את תביעת ההפרה. על כן, אני דוחה את טענת הנתבע כאילו התביעה התיישנה.
23. מכאן לטענת השיהוי, הנסמכת על נזקים ראייתיים נטענים. לפי עדותו של הנתבע, פנה לבנק בבקשה לקבל פרטים על חשבון העזבון (נ/4), ונענה בתשובה שלא מתנהל ולא התנהל חשבון במספר זה בסניף חדרה של בנק הפועלים (נ/5). הנתבע לא העיד על כל נסיון אחר להשגת מסמכי החשבון. אני דוחה את הטענה כאילו מיצה הנתבע את יכולתו לקבלת מסמכים בקשר לחשבון העזבון בפנייה זו לבנק. הפנייה היתה רק ביום 10.5.17, כחצי שנה לאחר הגשת התביעה בתיק זה, וכ-3 שנים לאחר שנסתיימה התביעה בתיק הקודם לקבלת חשבונות. לא הוכחה שום פנייה קודמת.
24. יתר על כן, הנתבע הציג מסמכים משנת 1981, לפיהם אישר בנק הפועלים סניף חדרה ביום 18.6.81 את יתרות חשבון העזבון, וכן הציג מסמכים מתאריכים קודמים בדבר פעולות בחשבון. אם מסמכים אלה נכונים, המכתב של בנק הפועלים שלא התנהל חשבון במספר זה בסניף אינו נכון. אם מסמכים אלה לא נכונים, אכן לא התנהל חשבון באותו סניף של בנק הפועלים. הנתבע לא עשה דבר כדי לברר זאת עם הבנק, מעבר לקבלת מכתב סתמי שלא התנהל חשבון, הסותר מכתבים קודמים הנחזים לכאורה כמכתבים של הבנק בדבר אותו חשבון שהתנהל גם התנהל. משלא המשיך הנתבע את הבירור עם הבנק באשר לסתירה בין מכתביו משנת 81' למכתבו מ-2017, אני דוחה את טענתו שנגרם לו נזק ראייתי בהקשר זה. על כך יש להוסיף את דבריו בעמ' 21, שפנה לבנק משום שהעריך שהמסמכים במשרדו תויקו במחלקת הנהלת חשבונות ולא בתיקי העזבון עצמו, אבל לאחר שקיבל את תשובת הבנק, דהיינו נתיב זה לחיפוש מסמכים נכזב כביכול, לא העיד שחיפש בהנהלת החשבונות שלו, ולא מצא מסמכים.