עוד טען כי לטענת המערערים, שטר ההקדש – הקדש גראף – משנת 1885 מתייחס לשני נכסים נפרדים בהתאם לשני קושאנים נפרדים, כאשר לגבי אחד מהם השתרש ברבות השנים השם "בית יהודה", ואין לקבוע לפי התשתית הראייתית הקיימת – המסמכים שהונחו בפני בית הדין – שאכן עסקינן בשני הקדשות שונים.
לחיזוק עמדתו טען כי בית הדין התייחס לייעוד המבנים ומצא שיש הבדל בין הייעוד המצוין בשטר הקדש גראף – הכנסת אורחים, לזה של הקדש בית יהודה, לגביו נאמר שהוא משמש בית הכנסת ותלמוד תורה. אולם במסמך שהוציאה הרבנות מתחת ידה בשנת 1928 נאמר:
"היות ובשכונת בית יעקב נמצא בית בין שתי דיוטות ומגרש שלפי הווקפיה מיום [...] 1301 הוקדש על ידי בעליו ה' משה בן אריה גראף לטובת בית המדרש של השכונה שבשטר הווקפיה נקרא הבית הגדול לאורחים אשכנזים."
ממסמך זה העלה שהנכס שיועד על ידי משה גראף בשנת 1885 לטובת אירוח אביונים, שימש כבר בשנת 1928 כבית מדרש, אשר על כן, לדעתו, אין ללמוד כי שוני המטרות מצביע שמדובר בהקדשות שונים, כנטען בעמדת המפקח על ההקדשות.
בנוסף, ציין כי מעצם לשון ונוסח פניית הנאמנים לבית הדין בשנת 1942: "והואיל וחצר זו מכילה ששה חדרים ששנים מהם קדושים זה שישים שנה כבית תפילה לגברים ונשים [...]" אפשר ללמוד כי הקדש בית יהודה הוא למעשה הקדש שנוסד כשישים שנה טרם נעשתה הפנייה לרבנות (דהיינו בשנות השמונים של המאה ה־19, וככל הנראה הכוונה היא לשטר הקדש גראף משנת 1885).
--- סוף עמוד 17 ---
עוד הוסיף לטענתו כי נאמני ההקדש אינם יכולים לכונן מחדש הקדש קיים, וכי כינון מחדש של הקדש יכול להיעשות רק על ידי התייצבות המקדיש בפני בית הדין הדתי בהיותו בעליו של נכס ההקדש.
באשר לתקנות כנסת ישראל חזר על עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה מיום י"א באייר תשס"ט (5.5.2009) שאין להן כל תוקף ובטלות מעיקרא הן מאחר שהן סותרות את דבר המלך במועצתו לא"י 1922, והן מאחר שהן חורגות מהוראות פקודת העדות הדתיות (ארגונן) משנת 1926 שמכוחן הותקנו, ולפיכך נעדרות כל תוקף. גם לו היה תוקף לתקנות הרי שתקנות אלה אבד עליהן הכלח בעת הקמת מדינת ישראל והן אינן מהוות מקור סמכות עבור בית הדין הרבני.
ביום י"ח בטבת תשע"ו (30.12.2015) החליט בית הדין להעביר את תגובת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לתגובת הצדדים.
תגובת והודעת עו"ד מנחם כהן – ב"כ משיב 10 – מיום כ"ו בטבת תשע"ו (7.1.2016)
ביום כ"ו בטבת תשע"ו (7.1.2016) התקבלה תגובת עו"ד מנחם כהן – ב"כ משיב 10 אשר הודיע כי הוא עומד על טיעוניו כפי שכבר הוגשו בתיק זה מיום י"ח באייר תשע"ד (18.5.2014) ומיום י"ז בכסלו תשע"ו (29.11.2015), אלא כדי שלא תצא טעות או תקלה, הוא מבקש בין היתר להבהיר את עמדתם של נאמני הקדש כולל הורודנא כי הדיון סביב נכס ההקדש מושא תיק זה נכון רק לגבי הנכס הנמצא בחלקה 39 בלבד ולא בשום נכס אחר הנמצא בסמוך לו, וודאי שלא בנוגע לנכס השייך לכולל הורודנא, והנמצא בין היתר בחלקות 33 ו־34.