עם זאת, גם אם נניח שאין תחולה לחוק הנאמנות כאן (שכן עסקינן בהקדש דתי, הקודם לכניסת החוק לתוקפו – ראו: עניין שאולוף), אפילו על דרך ההיקש, ובהנחה נוספת, שהצדדים עצמם הניחו, כי הדין לפיו תיחתך התובענה הוא המשפט העברי, לא ברור שיש בכך כדי לסתום את הגולל על תובענת המבקשים. ברי כי המשפט העברי מקמץ, יחסית לדין האזרחי, במתן אפשרות לביטול הקדש, ודאי כאשר המדובר בהקדש למטרות צדקה, לאחר שהנכסים כבר הועברו לנאמן, ולא ארחיב (ראו: ירון אונגר נאמנות בנכסים 510-481; 631-628 (2010)). אולם על המשיבים לשכנע עדיין שבהתאם לדיני המשפט העברי, לאחר מות המקדיש יכול הנאמן לעשות בהקדש כבשלו ולפעול לחיסול ההקדש, בלא שתהא כל אפשרות חוקית להורות על ביטול ההקדש בנסיבות אלה. בכל מקרה, ברי כי גם בהנחות האמורות לעיל ביחס לדין החל, נראה מתאים יותר לברר ביסודיות את עמדת המשפט העברי, חלף סילוק התובענה על הסף.
(ד) קיים קושי בכך שבית המשפט המחוזי הנכבד ראה להורות על מחיקת התובענה, תוך הסתמכות על קביעות לפיהן לא נמצאו בטענות המבקשים תשובות מספקות לטענות הישיבה, שעה שבהתאם להחלטה קודמת של בית המשפט הנכבד (מתאריך 11.1.2011) הישיבה היא שהגישה שנייה את השלמת הטיעון מטעמה,
--- סוף עמוד 10 ---
והמבקשים – שביקשו להגיב לאותה השלמת טיעון – נדחו למעשה, בנימוק שבית המשפט יאפשר הגשת תגובה כאמור ככל שיסבור שהדבר דרוש.
17. מובן שהערותיי שלעיל נאמרות כולן על בסיס לכאורי בלבד ומבלי לטעת מסמרות, תוך שההרכב שידון בערעור הוא שיכריע בכל טיעוני הצדדים. כל שאמרתי נועד רק להבהיר כי לצורך ההכרעה בבקשה שבפניי, לא ניתן לומר שסיכויי הערעור קלושים, כסברת המשיבים.
כן אוסיף כי מובן שקיימת אפשרות שבסוף הדרך יימצא כי אין מנוס מפניית המבקשים לבית הדין הרבני, במתווה שיתברר כמתאים, כתנאי לבקשתם לביטול ההקדש. אולם מסופקני אם ניתן לקבוע כבר לעת הזו כי תביעתם נעדרת עילה, באופן המצדיק את מחיקתה על הסף.
18. אחרונה אעיר כי טענות המשיב 4, המתמקדות בשאלה מה ייעשה בנכסי ההקדש הנותרים – האם יועברו לידי המבקשים, או שמא יימצא להם ייעוד אחר, למטרות צדקה – אינן רלבנטיות בשלב הנוכחי, שבו אנו בוחנים האם המבקשים כלל יכולים לעתור לביטול ההקדש.
סוף דבר
19. נוכח כל האמור לעיל – הבקשה לסעד זמני בערעור מתקבלת. אותם סעדים זמניים שבהם זכו המבקשים כנגד הישיבה, כאמור בהחלטותיו השונות של בית המשפט המחוזי הנכבד בבש"א 4056/08 – ימשיכו לעמוד בעינם, עד להכרעה בערעור. בהתאם, אף הערבות שבית המשפט המחוזי הנכבד הורה על הפקדתה בקופת בית המשפט להבטחת נזקי המשיבים (סעיף 15(ג) להחלטתו מתאריך 22.1.2009) – תשמש להבטחת נזקי המשיבים גם כתוצאה ממתן הסעדים הזמניים בהחלטתי זו. המבקשים יפקידו בבית המשפט המחוזי, עד לתאריך 24.8.2011, התחייבות עצמית מתוקנת ובלתי מוגבלת, לפיצוי המשיבים הן בגין נזקים שייגרמו להם הן כתוצאה