החלט קבוצת שטרן להקפיא את המיזם התקבלה נוכח בעיות מימון, שאינן קשורות לטיב המקרקעין או לפעולותיה של ריטה. קבוצת שטרן היא אשר הפרה את ההסכם שנכרת בינה לבין ריטה, ואף שלחה הודעה פיקטיבית בדבר ביטול ההסכם שנכרת בין הצדדים.
144. בין הנתבעים או מי מהם לבין התובעים אין יחסי נאמנות או שליחות. טענות אלו מאולצות משפטית ואינן נכונות עובדתית. הטענות נדונו על-ידי בית המשפט המחוזי במסגרת התביעה למתן חשבונות שהגישו התובעים - ונדחו. על פי חוק הנאמנות נוצרת נאמנות על פי חוק או על פי חוזה עם הנאמן. שתי אפשרויות אלה לא מתקיימות בענייננו. לא ניתן לראות בהסכם הניהול מקור לחובת נאמנות של הנתבעים או מי מהם, שאינם צד להסכם, כלפי התובעים, שאף הם אינם צד להסכם. ועוד, קיום הנאמנות מחייב זיקה לנכס מושא הנאמנות. בענייננו לא הבהירו התובעים מהו נכס הנאמנות בו מחזיקים הנתבעים לטענתם, ואיפה בהסכם הניהול מוזכר כי אותו נכס המוחזק בנאמנות.
גם ייפוי הכוח עליו חתם ישראל, אינו מגבש חובת נאמנות בין ריטה לבינו. לכל היותר מחייב ייפוי הכוח את ריטה לפעול ככל שביכולתה לביצוע פעולות אשר הוגדרו בייפוי הכוח. פעולות אלה בוצעו.
145. עוד בסיכומיהם טענו הנתבעים כי לאורך ההליך, ניפחו התובעים את סיפור המקרה, תוך הטלת רפש בריטה וביתר הנתבעים וסילוף העובדות כפי שקרו בזמן אמת. כך גם עולה מסיכומי התובעים שם ציינו התובעים כי הפסיקו את הפרויקט לאחר שהבינו כי עלויות הפרויקט מגיעים לסך כולל של 6,000,000 דולר, תוך הפניה למכתבה של ריטה שם צוין סכום של 600,000דולר בלבד. הטעיה זו מאפיינת את התובעים, ואופן התנהלותם בהליך זה.
ד.4 - טענות אריה
--- סוף עמוד 66 ---
146. אריה אינו צד להסכם הניהול, ואין להטיל עליו חבות מכוח הסכם זה. אריה לא היה שותף בחברת EL-HOME, ולא היה לו חלק בעסקיה של ריטה. לא ידוע לאריה על היותו בעל מניות במי מהחברות המעורבות בתביעה זו, ולא הוצג בפניו מסמך המעיד על כך.
אריה מעולם לא רכש מניות בחברה מחברותיה של ריטה, לא ביקש להיות בעל מניות, לא קיבל דיבידנד מחברות אלה, לא השתתף באסיפת בעלי מניות, לא קיבל לעיונו דוחות, ולא נאמר לו כי הוא בעל מניות. ככל שנקשר כבעל מניות במי מהחברות הקשורות לתביעה זו, הדבר נעשה שלא מדעתו או הסכמתו. אריה מונה כמנהל בחברת לרגו באופן פורמלי בלבד, בשל דרישות החוק המקומי, אך לא הייתה לזה השלכה בפועל על תפקידיו במיזם. כל ההתקשרויות, קבלת הכספים וההתחייבויות נערכו ישירות מול ריטה, במסגרת תפקידיה השונים. אריה אף לא הכיר או הבין את מערך החברות המסועף והאופן בו ניהלה ריטה את עסקיה בקירגיסטן.