147. אריה שימש כעובד של ריטה וכדירקטור בחברת יוזמפה בלבד, זאת נוכח ניסיונו בשיווק. בגדר כך היה על אריה לפעול לקידום יחסי ציבור ויצירת שיתופי פעולה בין בעלי קרקעות או גורמים שונים בקירגיסטן לבין ריטה, אשר עשתה שימוש בשיתופי פעולה אלה על מנת לגייס משקיעים למיזמים בתחום הנדל"ן בקירגיסטן. עוד הוטל על אריה לשווק את הדירות או המבנים אשר אמורים היו להיבנות במסגרת המיזם.
148. אריה לא קיבל לידיו באופן ישיר פרוטה מהסכומים אשר העבירו התובעים לריטה, או לחברות השונות בהן שלטה. משנת 2008 אף לא קיבל אריה שכר. יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו בשנת 2010. לאחר סיום יחסי העבודה ביניהם גילה אריה כי ריטה ניצלה את תמימותו לצרכיה וסיבכה אותו בחובות לחברת ליסינג מקומית. התשלום היחיד שהעבירו התובעים לידי אריה, על מנת שיעבירו לריטה, היה בסך של 31,500 דולר. סכום זה נמסר במלואו לידי ריטה. יתר התשלומים עבור המיזם, ככל ששולמו, הועברו ישירות לידי ריטה.
149. ריטה החזיקה חשבון בנק בקירגיסטן על שם חברת EL-HOME וממנו ניהלה את כל הוצאות המיזמים (יצוין כי בכתב הגנתו טען אריה כי חשבון הבנק נפתח על שם חברת RITAR, אולם מעדותו עולה כי התכוון לחברת EL-HOME, ע' 82, ש' 20-32). השליטה בחשבון הייתה בידיה של ריטה ואריה היה מיופה כוח בחשבון זה. כשריטה לא הייתה בקירגיסטן הוטל על אריה לשלם את משכורות העובדים ובעלי המקצוע באמצעות החשבון. לא ידוע לאריה על הפרדה בין סכומי הכספים אשר הופקדו בחשבון זה על-ידי המשקיעים במיזמים השונים בהם הייתה מעורבת ריטה. אריה משך רק פעם אחת סכום של 10,000 דולר
--- סוף עמוד 67 ---
מהחשבון בקירגיסטן, באישורה של ריטה, על חשבון עמלות אשר הובטחו לו בגין שיווק מקרקעין בשלושה מיזמים – אשר לא שולמו לו עד היום. מעדותו של אריה עולה כי הסכום נמשך כדי לכסות חובות ליסינג בהם סיבכה אותו ריטה (ע' 83, ש' 2-3).
150. מכלל דברים אלה עולה כי התביעה אינה מגלה כל עילה כנגד אריה. אריה לא התחייב כלפי התובעים לדבר, אינו מופיע כצד להסכם הניהול, לא היה בעל מניות ב- EL-HOME או חברת יוזמפה, ולא זכה באי אלו מהכספים אשר הועברו על-ידי התובעים לחשבונותיה של ריטה או לחשבונות בשליטתה. אריה לא היה אמון על הכספים או על ביצוע פעולת רישומיות כלשהן. לשם כך העסיקה ריטה אנשי מקצוע (משרד עורכי דין, משרד רואי חשבון, ובעלי מקצוע נוספים בתחום המקרקעין). משכך, צירופו של אריה להליך זה מיותר. גם התובעים אינם טוענים כי אריה נטל כספים לא לו, או נהנה מכספי התובעים באופן לא חוקי. משכך, יש לדחות את התביעה כנגדו על הסף.