בסיכום פגישה מיום 11.2.2009 (ת/7) סוכם, בין השאר, כי ריטה ואריה יעבירו דוחות חשבונאים של החברות השונות שנפתחו בקירגיסטן לתובעים, על מנת שיעבירו אותם לבדיקת רואה חשבון מטעמם. מהמיילים שהוצגו עולה לכאורה כי הדוחות אכן הועברו. לא ברור האם נערכה בדיקה על ידי בודק מטעם התובעים או מה היו ממצאיה. אלה לא הוצגו, כנראה גם לא לריטה ואריה. אין חולק כי ממאי 2009 הפסיקו התובעים להעביר כספים לקידום המיזם כליל.
14. לא נשלחה הודעה בדבר ביטול הסכם הניהול על-ידי מי מהצדדים. אף לא הוגשה כל הודעה של התובעים לריטה על החלטתם לנטוש את המיזם. אף לא נטען כי נמסרה הודעה מעין זו.
15. אף לאחר שהתובעים הפסיקו להעביר כספים לקידום המיזם המשיכה ריטה במאמציה לקידומו, ללא הועיל נוכח היעדר שיתוף פעולה מטעם התובעים, כך עד ספטמבר 2010.
מהראיות שהובאו בפניי עולה כי, ככל הנראה, נעוצה החלטת התובעים לנטוש את המיזם בהיעדר כדאיות כלכלית, נוכח האמרת עלויות הבנייה (אשר האמירה בשיעור העולה על העלייה במחיר המכירה הצפוי של המבנים). לצד זה הפך מיקום המקרקעין (ליד ארמון הנשיא, עניין אשר מלכתחילה הפך אותם לאטרקטיביים) לאחר המהפכה לבעייתי, וכיום לא ברור האם ניתן לבנות בהם. גם בקשר לעניין זה לא הובאו כל ראיות. מכל מקום, לא ברור מה עלה בגורל המקרקעין, אשר נכון לשנת 2010 הייו בבעלות חברת איודג' (חברת בבעלות חברת לרגו שבבעלות חברת FOREST VILAGE שבבעלות דורון).
16. בשנת 2013 פנו התובעים, על-ידי ב"כ, לריטה, בדרישה כי תמציא להם מסמכים ומידע בכל הנוגע לכספים שהעבירו במהלך תקופת המיזם. משלא שבעו נחת מהתשובה, נקטו בהליכים משפטיים, אשר יפורטו בהמשך.
17. תביעה זו היא תביעה כספית במסגרתה עותרים התובעים לחיוב הנתבעים או מי מהם בתשלום 2.4 מש"ח.
18. עילות התביעה רבות, מגוונות וחופפות: הפרה של חובת נאמנות, הפרה של סעיפים שונים בהסכם הניהול, רשלנות, תרמית, גזל, גניבת עין והפרת חובות חקוקות שונות הלקוחות
--- סוף עמוד 9 ---
מחוק העונשין, התשל"ז-1977. כן טוענים התובעים כי יש לחייב את ריטה ו/או אריה לשאת באופן אישי בחובות החברות השונות – EL-HOME, ק.ר. תכנון תשתיות ופרוייקטים הנדסיים בע"מ (להלן: "ק.ר. תכנון") ויוזמפה. יצוין כי התוכן שניתן לעילות התביעה השתנה במהלך הדיון בתביעה. חלק מהטענות נזנחו ואחרות הועלו.
19. לטענת התובעים שולמו בפועל בגין המקרקעין 160,000 דולר בלבד, בעוד ריטה שלשלה לכיסה את היתרה (190,000 דולר). טענה זו הועלתה בהקשר להפרת חובת הנאמנות (ביחס לכספים שהפקידו התובעים בידי ריטה בשלב הטרום חוזי) כמו גם בהקשר לעוולות שונות (תרמית, גזל והפרת חובות חקוקות). אף הטענות להפרת הוראות הסכם הניהול חופפות בחלקן לטענות להפרת חובת הנאמנות שחלה, לטענת התובעים, על ריטה.