'הגדרת הנאמנות בסעיף 1 לחוק אינה מתייחסת לדרך יצירתה של זיקת נאמנות, שכן מטרתה לחול על כל זיקה משפטית התואמת את תנאי ההגדרה – תהיה דרך יצירתה אשר תהיה; כלומר: אין דרך פורמלית מסוימת ליצור נאמנויות.
סעיף 2 לחוק מפרט תבניות נאמנות שההגדרה אמורה לחול עליהן. אולם אין זה בהכרח פירוט ממצה' (ש' כרם חוק הנאמנות, תשל"ט-1979, בעמ' 95).
כלומר, על מנת לבחון האם נוצרה נאמנות יש לבחון את מהות הקשר בין הצדדים, תוך בחינת התקיימותם של שני התנאים: האם קיימת זיקה לנכס; והאם קיימת חובה של נאמן כלפי נהנה.
165. הכרה ביחסי נאמנות מעבר לתחולה בחוק הנאמנות, הורחבה גם במסגרת פסק הדין בעניין וואלס (עמ' 809-811), שם קבע בית המשפט העליון כי ניתן להכיר במערכת היחסים בין הצדדים כמערכת יחסים של נאמנות גם בהיעדר דין, הסכם או כתב הקדש. בעניין וואלס טבע בית המשפט את הכלל בדבר IMPLIED TRUST"", כמקור ליצירת יחסי נאמנות. כך הובאו הדברים בעניין וואלס:
--- סוף עמוד 72 ---
"על-פי חוק הנאמנות יש קיום במשפטנו לנאמנות מכוח חוק ולנאמנות מפורשת שלבושה חוזה או כתב הקדש, היינו הקטיגוריה של express trustמכילה ללא כל ספק נאמנות על-פי חוזה. השאלה העומדת לפנינו היא אם ניתן לראות בסיטואציה שלפנינו כיוצרת ,lmplied trust והאם נאמנות מסוג זה מוכרת במשפט הישראלי שלאחר חקיקת חוק הנאמנות.
Implied trust נוצר במשפט האנגלי כדי לענות על מקרים שבהם עולה מהתנהגות הצדדים ומפעולותיהם כי הייתה כוונה ליצור נאמנות, אך מסיבה זו או אחרת כוונה זו לא הובעה במפורש (ראה 15r iddal, supra, at). כך למשל, כאשר נכס מועבר לגורם כלשהו לצורך מטרה שלא יצאה אל הפועל, או כאשר הנכס מועבר לנאמן ללא ציון מטרת ההעברה, או כאשר א' רוכש נכס בעבור ב' אך רושם אותו, כפתרון זמני או קבוע, על שמו. בכל המקרים האלה, אף שכוונת הצדדים לא הובעה במפורש, משתמע ממערכת היחסים שביניהם ומהתנהגותם, כי למרות זאת שהנכס רשום על שם אדם אחד, "הזכויות שביושר" בו שייכת לאדם אחר.
אחת הסיטואציות שבהן מוחלת דוקטרינת ה- lmplied trust היא, כאשר מועבר נכס מאדם אחד למשנהו ללא תמורה. במקרים אלו הייתה בעבר חזקה, הניתנת לסתירה, כי הנעבר מחזיק בנכס בנאמנות בעבור המעביר. חזקה זו, ככל שהדבר אמור לגבי נכסי מקרקעין, כבר אינה מקובלת.
...
בעובדות המקרה שלפנינו קיימות, לטעמי, עדויות ברורות לכך שכוונת הצדדים הייתה ליצור נאמנות. המשיבה טוענת לכך, והמערער במכתב מיום 3.6.90(נ/3) מציין כי הוא רואה במשיבה המחזיקה את הבית כ'נאמן'. כלומר, קיימות עדויות ברורות לכך שהצדדים ראו במשיבה כמי שמחזיקה את הרכוש כנאמן, ולנוכח זאת מתמלאים התנאים לקיום של lmplied trust.