184. בטענות אלה אדון עתה. במאמר מוסגר אציין כי הדיון בטענה להפרת חובת הנאמנות בקשר למקרקעין רלבנטית גם לטענות התובעים לעוולות שונות (תרמית, גזל, הפרת חובות חקוקות שונות מחוק העונשין).
ה.4 – רכישת המקרקעין
185. טוענים התובעים כי ריטה רימתה אותם עת הציגה בפניהם מצג לפיו עלות המקרקעין הינה 350,000 דולר, בעוד בפועל נרכשו המקרקעין תמורת סכום של 160,000 דולר, בעוד היתרה שולשלה לכיסה.
לעניין זה ראו עדותו של דורון:
"בחלק הראשון של העדות אמרתי שמחולק לשני תשלומים וכך כתוב 350,000 מחולק לשני חלקים. ולא דובר על מה. 350 מחולק לשני חלקים אחד 190 ואחד 160... 160 יש לנו חשבונית מה שצולם מתוך התיק ראיתי שיש חשבונית על 160 אלף דולר בתאריך 2008, אם איני טועה זה דצמבר, 2008 ... ועל החלק השני ה - 190 אלף אין שום תיעוד. זה תואם למה שרשום בדוחות הכספים" (ע' 42, ש' 27-31).
186. להוכחת טענותיהם הסתמכו התובעים על הרישום בספריה של חברת איודג' לפיהם ערך המקרקעין 160,000 דולר, כמו גם אישור משיכה מהקופה של סכום של 160,000 דולר בלבד. לעניין הרישום בספרי חברת איודג' הגישו התובעים את חוות דעתו של רו"ח רועי לוי, ממנה עולה כי בספרי החברה נרשם כי שווי המקרקעין הינו 160,000 דולר. כן הגישו התובעים חוות דעת פורנזית ממנה עולה כי חתימת המוכר על גבי הסכם המכר אשר הוצג על-ידי ריטה
--- סוף עמוד 80 ---
(נ/1), נרשמה במועד שבין חודש יולי 2016 לחודש מרץ 2017 (במהלך ניהול התיק) ואינה אותנטית.
187. טענות התובעים כנגד ריטה בנקודה זו הנן טענות להפרת חובת אמונים כמו גם למעילה, תרמית וגניבה, לגביהן נפסק כי רמת ההוכחה הנדרשת הנה מוגברת. יפים לעניין זה, דברי כב' השופט ברנזון בע"א 292/64 כהן נ' אשד, פ"ד יט(1) 41:
"טענת תרמית או מעילה היא טענה רצינית בעלת גוון הפוגעת בשמו הטוב של אדם שנגדו היא מכוונת. לפיכך, טבעי הדבר, שבית-המשפט הנתקל בטענה כזאת ידרוש מידת הוכחה יותר גדולה וודאית מאשר בסוגי משפטים אחרים בעלי אופי פחות חמור".
188. מידת ההוכחה הנדרשת אינה ניתנת לכימות, או הערכה מדעית, אלא נמצאת במתחם שיקול דעתו של השופט, בהתאם לחומרת הטענות העולות כנגד הנתבע והסטיגמה הדבקה בטענות מעין אלה. לעניין זה ראו דברי כב' הנשיא ברק, בע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ(1) 589 :
"עניין לנו בשתי מידות הוכחה - אזרחית ופלילית - ובשתיים בלבד. עם זאת, כמות הראיות, שיהא בה כדי לספק את המידה הדרושה, משתנה על-פי מהות הנושא. עמד על כך השופט אגרנט בציינו בע"פ 232/55, בעמ' 2063: