'... אף אחד משני המבחנים האמורים איננו מבחן החלטי, ובתחום כל אחד מהם עלולה להשתנות מידת ההוכחה הדרושה מקרה למקרה, הכל לפי רצינות הענין השנוי במחלוקת. רצוני לומר: במידה שהעבירה, נשוא הדיון הפלילי, עולה בחומרתה, כך תגדל גם מידת ההוכחה, הדרושה לגביה. כן גם בדיון האזרחי תהיה תלויה מידת ההוכחה הדרושה ברצינות נשוא הענין'.
...
יש להמשיך ולנקוט את הגישה, כי בכל המשפטים האזרחיים מידת ההוכחה היא זו של נטיית מאזן ההסתברות, וכי במסגרתה של מידת הוכחה זו, ועל-פי מבחנים של שכל ישר, כמות הראיות, שיש בהן כדי לשכנע את השופט בנטייתה של ההסתברות, קשור במהותו ובחומרתו של הנושא."
189. טענות התובעים למעילה ושליחת יד בכספיהם קשות הן, ויש בקבלתן בכדי לפגוע במוניטין ובשמה הטוב של ריטה. משכך, הנטל בו על התובעים לעמוד בכל הנוגע להוכחת טענות אלה גבוה מזה הנדרש כרגיל במשפט האזרחי. אומר מיד, בנטל זה לא עמדו התובעים.
--- סוף עמוד 81 ---
190. ויובהר, במסגרת הדיון בהליך הוגשו שני הסכמים לרכישת המקרקעין. שני ההסכמים נושאים את התאריך 27.6.2007 (התאריך נכתב במילים בתחילת כל הסכם).
191. הראשון הנו העתק של זיכרון דברים (אותו הציגו התובעים) אשר סומן (ת/4) – ובו נרשם כי התמורה בגין המקרקעין תשולם בשני פעימות – האחת 190,000 דולר (בעת החתימה על הסכם פורמלי), והשנייה 160,000 דולר (לאחר קבלת אישורי בניה). כך הובאו הדברים במסגרת זיכרון הדברים:
"2. בהסכמת הצדדים מחיר החלקה הנמכרת נקבע על סכום של 350,000 דולר (שלוש מאות וחמישים אלף דולר ארה"ב), אשר ישולמו למוכר בשתי פעימות:
בעת חתימת חוזה קניה – מכירה העיקרי של האתר יקבל המוכר מהקונה תשלום בסך של 190,000 דולר (מאה ותשעים אלף דולר ארה"ב). את היתרה בסך 160,000 דולר (מאה ושישים אלף דולר ארה"ב) יקבל המוכר מהקונה, כשהקונה יקבל את האישורים לביצוע עבודות בניה בחלקה, המהווה מושא של חוזה זה.
3. עבור החלקה הנמכרת קיבל המוכר מהקונה 15,000 דולר (חמישה עשר אלף דולר ארה"ב) בתור מקדמה במעמד החתימה על הסכם זה."
סעיף 6 לזיכרון הדברים קובע:
"זיכרון דברים זה הינו חוזה טרומי בחלק של עריכת חוזה קניה – מכירה של החלקה שלעיל ...
מועד אחרון לחתימת חוזה קניה – מכירה – לא יאוחר מ- 15 ביוני 2007".
(במאמר מוסגר יציין כי התובעים לא הציגו את מסמך המקור לזיכרון דברים זה, ולא התאפשרה בחינת האותנטיות שלו, אולם מנתון זה אתעלם לצורך הכרעתי זו).