25. הטענה להרמת מסך ההתאגדות נדחתה משלא נטענה במפורש בכתב התביעה. אף לא מצאתי כל עילה להרמת מסך ההתאגדות.
יחד עם זאת קבעתי כי בכל הנוגע לתקופה שלאחר עזיבת חברת EL-HOME, 1.4.2008, נטלו על עצמם ריטה ואריה את חיובי חברת EL-HOME מכוח הסכם הניהול.
26. טענות התובעים להפרות של הסכם הניהול נדחו מכמה טעמים. ראשית, ההפרות הנטענות לא הוגדרו במסגרת הסכם הניהול כהפרה יסודית ולא מצאתי כי מדובר בהפרה שהצדדים לא היו מתקשרים בהסכם לו ידעו מראש כי תארע (סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת הסכם), התשל"א-1970. משלא ניתנה הודעת ביטול וארכה לתיקון ההפרות הנטענות. שנית, ההפרות הנטענות נדחו אף לגופן.
27. אשר לכספי המקדמות, מהמסמכים שהונחו בפניי עולה כי ריטה העבירה לתובעים מעת לעת פירוט של ההוצאות שהוציאה חברת EL-HOME (ולאחר מכן יוזמפה) כמו גם נתנה להם הסברים ביחס למטרה לשמה התבקשו המקדמות שהתבקשו התובעים להעביר. צודקים התובעים כי הפירוט המופיע בטבלאות השונות שהמציאה ריטה לא די בו, וכי לא צורפו מסמכים המעידים על ההוצאות המוצהרות. דא עקא, נטל הראיה בכל הנוגע לטענה כי כספי המקדמות עולים על ההוצאות שנדרשו לקידום המיזם עד לשלב עצירתו – מוטל על התובעים. מדוח שהציגה ריטה עולה כי במהלך ביצוע המיזם הוצאו לקידומו 149,116 דולר, בהתאם לפירוט באותו דוח (דוח של ריטה מיום 14.9.2010). סכום זה עולה על סכום המקדמות
--- סוף עמוד 11 ---
שהעבירו התובעים ומפורטות אף הן באותו דוח (101,500 דולר + 5,000 יורו). לעניין זה ראו גם סקירה של התקדמות המיזם מיום 30.11.2008 לפיה שולם עד אותו מועד סכום 478,000 דולר (350,000 – רכישה, 83,000 דולר – מקדמה, 45,000 דולר – דמי תיווך, כמו גם 31,500 דולר שהועברו לביצוע, סך הכל 509,500 דולר). משכך, היה על התובעים להוכיח כי לא בוצעו הפעולות עליהן דיווחה ריטה במסגרת דיווחיה השוטפים ו/או כי עלות פעולות אלה אינה מגיעה כדי הסכומים שהוצאו בפועל לשם ביצוען. זאת לא עשו.
28. מהמיילים שהגישה ריטה אף עולה כי דוחות החברות (הזרות) או מקצתן הועברו לתובעים וכי התובעים אף העבירו אותם לבדיקה חשבונאית על-ידי רואה חשבון מטעמם. התובעים לא הציגו את דוח הבדיקה (ואף לא התייחסו לקיומה במסגרת תצהיריהם הדלים). התובעים אף לא הציגו את הנהלת החשבונות של חברות FOREST VILAGE, לרגו ואיודג', הגם שחברות אלה בבעלות דורון. גם הנהלת החשבונות של חברת EL-HOME לא הוצגה, הגם שאין ספק כי הייתה כזו. לעניין זה ראו עדות אריה לפיה ראה קבלות ו"הכל הלך לרואה החשבון" (ע' 62, ש' 24-25). ברי כי אין לקבל את גרסת התובעים כי יש להטיל על ריטה את הנטל להוכיח עבורם את תביעתם.