"על פי גישה פורמאלית זכות העיון במסמכים - וכל שכן הזכות לפרסמם - אינה נגזרת מעקרון פומביות הדיון. זכות העיון מוסדרת בתקנות הארכיון, 1936... ביסוד גישה זו מונחת התפיסה כי אין לשייך מסמכים אלה בעצם הגשתם לפעילות השיפוטית. עם זאת, נבקעו בגישה זו בקיעים מספר. כך, לדוגמה, ניתן בשנת 1959 היתר לעיתונאים לעיין במסמכים שבתיקי בית-המשפט, מכוח תקנה 3א לתקנות הארכיון" (דברי השופט א' גולדברג בעניין אבי‑יצחק, בעמ' 53).
בפסק הדין בעניין אבי-יצחק אף נקבע, בדעת רוב (השופטים ת' אור וט' שטרסברג-כהן), כי לעניין סעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, הנגישות לכתבי טענות הינה אחת הדרכים להגשמתו של עקרון פומביות הדיון.
בעניין אחר, התעוררה השאלה האם מוסמך בית המשפט לאסור פרסום דיון, מכוח שילובן של הוראות סעיפים 68(ב)(4) ו-70(א) לחוק בתי המשפט, כאשר הטיעונים בהליך היו בכתב ולא באולם המשפטים. המשנה לנשיא מ' בן-פורת (בתוארה אז) השיבה על שאלה זו בחיוב, בהדגישה כי פומביות הדיון חובקת גם את פומביות העיון:
--- סוף עמוד 16 ---
"'דיון' ראשיתו למן פתיחת ההליך, והוא חולש על כל המתרחש במסגרת אותו הליך, כולל כתבי הטענות, הבקשות למיניהן וכולי וללא קשר לצורת הטיעונים, אם בכתב המה או בעל-פה" (עניין פלונית, בעמ' 500).
תפיסה זו נתבססה בפסיקתינו במהלך השנים ובמסגרת פסק הדין בע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2001) (להלן: עניין גהל) נקבע כי:
"הזכות לעיין במסמכי בית המשפט ואף הזכות לפרסם את תוכנם נגזרות מסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, הקובע את עקרון פומביות הדיון, ומן הכלל החל על כל רשות ציבורית הממלאת תפקיד על-פי דין, ולפיו, בהעדר הוראה חקוקה הקובעת אחרת, מסמכים שברשותה צריכים להיות גלויים ופתוחים...".
21. מכאן, שההלכה הנוהגת היום הינה כי זכות העיון נגזרת מהעיקרון בדבר פומביות הדיון (ראו גם החלטת השופטת א' חיות בע"א 3976/04 אילן בורנשטיין נ' קבוצת כרמלטון בע"מ ([פורסם בנבו], 25.10.2004), להלן: עניין בורנשטיין), וזאת גם אם במלוא היקפה אין זכות העיון חופפת בהכרח את עקרון פומביות הדיון. יצוין עוד, ולהשלמת התמונה, כי זכות העיון נגזרת אף מחובת הנאמנות שחבה רשות ציבורית לציבור, המהווה מקור עצמאי לחובת הגילוי של מסמכיה (ראו ע"פ 7528/95 הלל נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(3) 89, 95 (1996)).
מהאמור לעיל, מתחייבת המסקנה כי זכות העיון הינה נגזרת של העיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, והיא אחת הערובות למימוש עקרון זה. לשם הגשמתם של הרציונלים העומדים בבסיס עקרון פומביות הדיון, עלינו להכיר בזכות העיון כנגזרת שלו. לפיכך, עלינו להכיר בכך שהכלל הרחב הינו שיש לאפשר לכל פרט לעיין בתיקי בית המשפט.