15. המשיבה 3, לשכת עורכי הדין, שהצטרפה כמשיבה לעתירה (להלן: לשכת עורכי הדין) הסכימה לעמדת המדינה. לשכת עורכי הדין הדגישה, כי לשיטתה ההסדר הקבוע בתקנות העיון יוצר את המסגרת הדיונית להכרעה בשאלה האם זכאי מבקש העיון לעיין בתיק, והוא מהווה הסדר ראוי המאזן כהלכה בין האינטרסים השונים. לעניין הסמכות להתקין את התקנות נטען כי התקנות הותקנו כדין, וכי קיימת הסמכה בחוק למנוע פרסום של חלקים מתיק בית המשפט ועיון בהם.
דיון והכרעה
16. טענתם המרכזית של העותרים מתייחסת לפגיעת תקנות העיון - ודרישת ההנמקה הכלולה בהן - בעקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון. טענתם זו של העותרים משליכה הן על טענתם במישור הסמכות להתקנת התקנות והן במישור מהותם של ההסדרים. לפיכך, נדון תחילה בעקרון פומביות הדיון והיקפו, תוך דיון בזכות העיון בתיקי בית המשפט כמרכיב ממכלול היבטיו. בהמשך לכך, נבקש לבחון האם דרישת ההנמקה הקבועה בתקנות העיון אכן פוגעת בזכות לעיון בתיקים כחלק מהזכות לפומביות הדיון. לצורך כך, נבחן תחילה את שאלת קיומה של פגיעה בזכות ואת היקפה של הפגיעה. בהתאם למסקנותינו אילו נבחן האם קיים צורך בבחינת התקנה תחת מבחניה של פסקת ההגבלה. כמו כן, ועל יסוד מסקנתנו באשר לפגיעה הנגרמת
--- סוף עמוד 12 ---
בעקרון פומביות הדיון, נבחן את ההיבטים הנוגעים לסוגיית הסמכות להתקנת התקנות ובכלל זה נדון בשאלה האם נדרש הסדר ראשוני או שעמדה למחוקק המשנה הסמכות לקביעת ההסדר בתקנה.
עקרון פומביות הדיון - היקפו וחשיבותו
17. עקרון פומביות הדיון הוא עקרון יסוד של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק (ראו: סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה; וכן, למשל, רע"א 3007/02 יצחק נ' מוזס, פ"ד נו(6) 592, בפסקאות 10-9 לפסק דינה של השופטת ד' דורנר (2002) (להלן: עניין מוזס)). עקרון יסוד זה חל על בתי המשפט בפעולתם (ראו סעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להלן: חוק בתי המשפט). הוא חל גם על בתי הדין המשמעתיים הפועלים מכוחו של חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963, לפי סעיף 41 לחוק. בשמירתו של עקרון פומביות הדיון "טמונה, כידוע, אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי, הן בתחום עשיית הצדק ובירור האמת, הלכה למעשה, והן בתחום מראית פני הצדק קבל עם ועדה..." (דברי השופט מצא בע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444, 450 והאסמכתאות שם (1991) (להלן: עניין וילנר)). "פומביות הדיון היא מעיקרי היסוד של עשיית משפט צדק" (דברי השופט צ' ברנזון בע"א 550/75 מורלי נ' בגון, פ"ד ל(2) 309, 315-314 (1976)). דיון פומבי מהווה סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת (ראו בש"פ 2484/05 פרי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 18.7.2005)). עקרון פומביות הדיון נועד להבטיח, כי המידע על אודות ההתרחשויות באולם בית המשפט ועל אודות פעולותיה של הרשות השופטת יהיה גלוי לציבור ויאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת ציבורית. לפיכך, יש לראות בעקרון פומביות הדיון תנאי הכרחי לתקינותה של מערכת המשפט כולה ולהבטחתו של אמון הציבור בה, ומכאן החשיבות שיש לייחס לאופן מימושו הלכה למעשה (ראו גם בג"ץ 258/07 ח"כ זהבה גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ([פורסם בנבו], 6.2.2007), בפסקאות 7-6 לחוות דעתי (להלן: עניין גלאון).