--- סוף עמוד 50 ---
שציין מומחה בית המשפט, אילו היה יועץ קרקע היתה המלצתו עומקים מ-12.0 מטר עד 14.0 מטר. עוד הוסיף המומחה, כי אם היה נתבע 2 נעזר ביועץ קרקע, קרוב לוודאי שתכנון היסודות היה נכון (מ/1, עמ' 9). נתבע 2 העריך את סוג הקרקע בניגוד לדין, על פי מראה עיניו והאדמה שהוצאה בעת הקידוח. בשל כך תכנן יסודות בעומק קצר, פחות מהעומק הנדרש בתקן ישראלי תקן 940 ובכך התרשל.
208. ניתן ללמוד על כשל בתכנון הקונסטרוקטיבי של היסודות גם מהודאת נתבע 2 בשיחה המוקלטת נ/20 בינו למפקח, מר גיא מרלי. השיחה שיזם נתבע 2 התקיימה לפני ביקור אחד ממומחי הנתבעים בבית התובעים. נתבע 2 אישר בעדותו ששוחח עם המפקח (עמ' 13 לתמליל מיום 4.12.19). בהקלטה נשמע נתבע 2 אומר בקשר לעומק היסודות: "בתכניות 8... אני רציתי להעביר את זה ל-10 אבל פחדתי אם יש תכניות... אם יש תכניות ביד שלו" (נ/20, דקה 5:32 עד דקה 5:37). ובהמשך "אז אני אומר מה שאני מבין. מה שאני מבין טעיתי" (נ/20, דקה 7:24 עד 7:30), "טוב, בסדר, אני בסך הכל, אני אומר, יועץ ביסוס, אני מה שאני יודע עשיתי, טעיתי" (נ/20, דקה 9:24 עד 9:31).
209. דברי נתבע 2 הנשמעים בהקלטה נ/20 הם "הודאה מחוץ לכותלי בית המשפט" שהיא "ראיה כשאר הראיות ובין שאר הראיות", שרשאי בעל הדין לסתור אותה (ראו: ע"א 211/63 יחזקאל נ' קלפר, פד"י יח(1), 563 (1964)), אך נדרשת עדות בעלת משקל, כדי לסתור את האמור בהם. הודאת בעל דין זו לא נסתרה. נתבע 2 נשאל על הודאתו שטעה בתכנון, ובמקום כלונסאות של 10 מטר טעה ותכנן כלונסאות של 8 מטר והשיב "לא זוכר, אולי טעיתי בדיבור, לא זוכר דבר כזה. לא זכור לי" (עמ' 10 לתמליל מיום 4.12.19, שורה 24). בהמשך נשאל אם ייתכן שבשיחה עם המפקח אמר לו שרצה לשנות את התכניות אבל פחד שלתובעים יש עותק מהתכניות ביד, וענה "אולי התבלבלתי, לא יודע, אבל בסוף לא שיניתי כלום" (עמ' 14 לתמליל מיום 4.12.19, שורה 30). אני רואה שעדותו זו הודאה בנכונות הודאתו הקודמת בדבר התרשלותו ורצונו להסתיר זאת שנכשל.
210. הנתבע לא בדק את הקרקע, תכנן כלונסאות קצרות מהנדרש שבוצעו לפי תכנונו ולא העמיד גירסה נגדית בדבר עומק הכלונסאות, והמסקנה היא שהתובעים הרימו את נטל הוכחת הטענה שהנתבע התרשל בתכנון יסודות השלד, שגרם ליציקת כלונסאות קצרות מדי שאינן מתאימות לסוג הקרקע, וכחוות הדעת מומחה בית המשפט, הדבר גרם להיווצרות סדקים במבנה.