41. לסיכום, דומה כי דווקא אופן התנהלותה של הנתבעת, המנצלת את כוחה כמנהלת מרשם הזכויות של רוכשי הדירות על מנת לשמר את תעריפיה, מלמד היטב על הצורך בפיקוח על תעריפי שירותי החברה המשכנת, ועל תכליתו ונחיצותו של צו הפיקוח.
הטענה לדחיית התביעה נגד הנתבעת 3
42. הנתבעים טענו בסיכומיהם שיש לדחות את התביעה נגד נתבעת 3, עו"ד אסתר גן צבי, מן הטעם שלא הובאה כל ראיה למעורבותה בעניינים מושא ההליך ובהעדר ראיה לכך שגבתה את דמי הטיפול. טענה זו עומדת בסתירה לטענות הנתבעים עצמם בתשובתם לבקשת האישור, שם טענו כי הנתבעת 3 "עוסקת אך ורק בנושאים אלה" (ס' 39(ב) לתשובתם) וכי "כל עיסקה הוא בענייני החברה המשכנת..." (ס' 41 לתשובתם). לפיכך, יש לדחותה.
עילה אישית של התובע המייצג
43. הנתבעים חוזרים וטוענים בסיכומיהם כי התובע המייצג נעדר עילה מאחר שרוכשי דירתו, משפחת אבייב, הם ששילמו את דמי הטיפול עבור העברת הזכויות בדירתו, ולחלופין כי התובע המייצג יצר מצג שווא כאילו אבייב שילמו את דמי הטיפול ולפיכך הוא מושתק מלטעון אחרת.
44. שאלת העילה האישית, לאחר אישור התובענה כייצוגית, איבדה מחשיבותה. עם זאת אציין, שמדובר בטענה שאיננה נכונה ואף מחוסרת תום לב. כפי שצוין לעיל, שילם התובע המייצג את חלקו בדמי הטיפול בגין העברת הזכויות, באמצעות רוכשי דירתו, משפחת אבייב. התשלום נעשה באופן זה רק לאחר שבעקבות טענות התובע המייצג לאי חוקיות הגביה, ניצלו הנתבעים את כוחם לרעה, השיבו לו את דמי הטיפול ששילם וסירבו להעביר את הזכויות בדירתו. מעבר לדרוש יצוין, כי התובע המייצג שילם לנתבעים ישירות בגין הנפקת אישור זכויות, וכי גם בגין פעולה זו נגבו דמי טיפול העולים על המותר בצו הפיקוח.
הסעדים
45. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה ומורה לנתבעים לפעול בהתאם לצו הפיקוח, ולחדול מלגבות דמי טיפול העולים על תעריפי צו הפיקוח. עוד אני מורה לנתבעים, ביחד ולחוד, להשיב לכל אחד מחברי הקבוצה את סכומי היתר שנגבו מהם מעבר לתעריפי צו הפיקוח, זאת בגין העברת זכויות בנכסי המקרקעין, בגין הנפקת התחייבות לרישום משכנתא ובגין הנפקת אישורי זכויות. סכומי היתר יושבו לחברי הקבוצה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומם.
46. יובהר כי מדובר בדמי טיפול שנגבו שלא כחוק ע"י חברה משכנת, רשות "מעין ציבורית", חרף התראות שניתנו לנתבעים מזה למעלה מעשור ע"י גורמים שונים. בנסיבות אלה, יש לדחות את טענתם הלקונית של הנתבעים לפטור מהשבה "מחמת הצדק" או "עקב שינוי מצב לרעה של הנתבעים" שלא הוכח.