28. הדברים אמורים מבלי להתעלם מההתחייבויות שנטלה על עצמה המשיבה, היא השוכרת, בכל הנוגע לבדיקת מצב הדברים אף מצדה. אולם, אין בהתחייבויות אלה כדי לפטור את המערערות, כמשכירות, מלגלות עובדות בסיסיות שבידיעתן, ובפרט כאלה שיש להן זיקה ישירה לשימוש העיקרי בנכס המושכר. זאת, ביתר שאת כאשר גילוי מוקדם של הדברים יכול היה למנוע מהמשיבה להתקשר בחוזה, כפי שאף הוכח כאמור בבית המשפט המחוזי (ראו למשל: ע"א 9019/99 קינסטלינגר נ' אליה, פ"ד נה(3) 542, 546-545 (2001); עניין סויסה, בפסקאות 9 ו-11. בהתייחס לנסיבות אחרות, ראו והשוו: ע"א 240/77 שלמה כרמל בע"מ נ' פרפורי ושות' בע"מ, פ"ד לד(1) 701 (1979)).
29. עקרונות אלה, שהם בהירים ובסיסיים, מובילים למסקנה שצדק בית המשפט המחוזי בהכרעתו, ודי בכך לצורך הכרעה בערעור.
30. מבלי לקבוע מסמרות, אוסיף כי אין בכך כדי לומר שהתנהגותה של המשיבה הייתה חפה מכל פגם. כך למשל, העיכוב בהגשת הבקשה לרישיון עסק מעורר קושי. אולם, גם אם כך הוא, אין מדובר בעילה המרפאה את הפגם שנפל בשלב כריתת החוזה מצדן של המערערות ושוללת את זכותה של המשיבה לבטל את החוזה (ראו והשוו: עניין סויסה, בפסקה 11). ככל שנפל אשם תורם בהתנהגותה של המשיבה, הדבר יוכל לבוא לידי ביטוי בהמשך, אם יבחרו הצדדים לנהל ביניהם הליכים הנוגעים לסעדים כספיים הנובעים מבטלות החוזה. בשלב זה, עשויה להיות חשיבות לשאלות נוספות כדוגמת גובה הנזק שנגרם למי מהצדדים בשל המניעה להפעיל את מתקן הגז. כל אלה לא היו בפני בית המשפט המחוזי והם אף אינם בפנינו.
31. סוף דבר: הערעור נדחה. המערערות יישאו בהוצאות המשיבה בסך 30,000 שקל.
ש ו פ ט ת
הנשיאה א' חיות:
אני מסכימה.
ה נ ש י א ה
השופטת י' וילנר:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינה של כבוד השופטת ד' ברק-ארז.
ניתן היום, כ"ז בתמוז התש"ף (19.7.2020).
ה נ ש י א ה ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת