פסקי דין

עא (מרכז) 35538-04-19 עו"ד עדי לוי פילוסוף נ' עו"ד שחר דור - חלק 4

11 יוני 2020
הדפסה

24. באשר לדין המצוי נקבע כי הסעיף "אינו כולל הגבלה תכנית כלשהי, ולא זו בלבד אלא שכאמור הגבלה שהיתה בחוק בעבר הוסרה ממנו מפורשות. ברי לחלוטין כי המחוקק ביקש לחסום את כניסתו של חוק איסור לשון הרע לאולם המשפט (במובן הרחב), וזאת ככל הנראה מתוך השקפה שסדקים במחסום עלולים להחדיר מורא ללב המשתתפים בדיון המשפטי ולהקשות עליהם למלא את תפקידם. אין בית המשפט יכול ואין זה ראוי שיצוק אל החוק תוכן רצוי, לדעתו, העומד בניגוד גמור לכוונה המפורשת של המחוקק" (פרשת חיר, 523).

25. נוכח דברים ברורים אלה, אין לקבל את טענת המערערת באשר לחוסר הרלוונטיות של הפרסום להליך המשפטי שבו נעשה ולהרחבת יריעת המחלוקת למחוזות שאינם ראויים. ההלכה הברורה מורה כי אין להידרש לבחינת תוכנו של הפרסום. כל עוד מדובר בפרסום שנעשה "תוך כדי הדיון", הוא מהווה "פרסום מותר" ואינו יכול לשמש עילה לתביעה.

26. הוא הדין באשר לטענת המערערת כי היא לא הייתה צד להליך המשפטי שבמסגרתו נעשה הפרסום. גם טענה זו מבקשת לבחון את תוכנו של הפרסום ואת נושאו, להבדיל מבחינת "זירת הדיבה".

27. המערערת סמכה את טענתה על פסק דין שניתן ברע"א 453/14 תמיר מדר נ' שלום אורן [פורסם בנבו] (1.6.14), שבמסגרתו קבע בית המשפט העליון כי "הגנת סעיף 13(5) חלה רק על פרסום שנעשה במסגרת הליך שיפוטי והמכוון כלפי מי שהוא צד למשפט...". ואולם הציטוט האמור שהובא בטיעוני המערערת הוא ציטוט חלקי. בהמשך נקבע שם כי "תנאי לחיסוי שהפרסום אינו נעשה לזרים, כלומר לאנשים שמחוץ למשפט".

28. באותו עניין נדון פרסום באמצעות מכתבים שנשלחו לעדים פוטנציאליים בהליך המשפטי, ונקבע כי עדים פוטנציאלים אינם "צד למשפט". לפיכך, אין לראות בפרסום שנשלח לעדים פוטנציאלים, פרסום שנעשה במסגרת ההליך השיפוטי.

29. עינינו רואות כי הסייג שאותו קבע בית המשפט ביחס לפרסום המכוון כלפי מי שהוא צד למשפט, עניינו בנמען הפרסום ולא בנושא הפרסום. הקביעה כי פרסום לנמענים חיצוניים להליך אינו חוסה תחת הגנת סעיף 13(5), אינה רלוונטית לענייננו ואין בפסיקה שאליה הפנתה המערערת כדי לסייע לה.

30. יתר פסקי הדין שאליהם הפנתה המערערת ניתנו בערכאות נמוכות, ואין בהם כדי להביא לשינוי או לכרסום בהלכה המחייבת שנקבעה בבית המשפט העליון בפרשת חיר.

31. נוכח האמור, בדין קבע בית משפט קמא כי הפרסום המיוחס למשיב חוסה תחת ההגנה המוחלטת הקבועה בסעיף 13(5) בחוק, ולכן יש לסלק את התביעה על הסף.

עמוד הקודם1234
5עמוד הבא