"ש. העמדת את התביעה שלך משנת 98 עד לסיום העסקתך, על 1.2?
ת. ביקשתי עד שנת 2006.
...
ש. אתה אומר רק עד סוף 12/05 מגיעים רווחים גם אם המשיכה פעילות לא מגיע לך רווחים.
ת. נכון.
...
ש. תבעת רווחים עבור 17.5 שנים, מפנה לסעיף 186 לכתב התביעה, מאחר והצטמצמנו לרווחים של 8.5 שנים וניקח 1.2 מיליון שנחלק ל-17.5 נגיע ל-72,000 ₪ אם הורדנו 8.5 שנים הורד 600,000 ₪.
ת. לא נכון. אתה מטעה את בית הדין, בגסות. תבעתי את הרווחים שלי עד שנת 2006 הם מסתכמים הרבה מ-1.2. תבעתי 1.2 רק לצורך אגרה" (עמ' 52-53 לפרוטוקול).
הצדק עם הנתבעת בטענתה כי תביעת התובע לתשלום רווחים בשיעור 1,267,000 ₪ בגין רווחי פעילות פרסיס שירות על פי הסכם 98 נתבע בגין התקופה ש"עד למועד הגשת התביעה" (סעיף 186 לכתב התביעה; נספח 56 לתצהיר התובע המתייחס להכנסות משנת 2007-2013). מכאן, ברור שהסכומים הנתבעים בגין התקופה שעד ליום 1.1.06 (כמחצית מהתקופה הנטענת בכתב התביעה), עומדים על סכומים נמוכים באופן ניכר.
99. התובע טען כי יש לחייב את פרסיס שרות והנדסה בתשלום רווחים אלה. בעדותו טען התובע:
ש. הטענה הזו שלמעשה זכאותך לרווחים מפעילות היסטורית עד סוף שנת 2005 הועלתה בפעם הראשונה בתצהירך, היא סותרת את
--- סוף עמוד 45 ---
כתב התביעה שלך אתה בכתב התביעה ולא בכדי ביקשת לטענתך להשאיר את הנתבעת 2, כי היא הוקמה בשנת 2007 כי טענת שגם משם יש רווחים שמגיעים לך, כעת שינית את החזית את הטענה שלך אמרת בשנת 2006 נחתם הסכם המייסדים ואתה זכאי לרווחים עד סוף שנת 2005.
ת. הפעילות של השירות עברה לטכנולוגיה ועם השנים פרסיס טכנולוגיה הקימה מפעלים הקשורים לשירות עבור פאב 18, הכספים שהוצאו להקמת המפעלים הגיעו מרווחים של הפעילות של השירות שהייתי זכאי להם. בשנת 2007 המפעלים האלה עברו לשירות פרסיס הנדסה מהרווחים שלי שהיו בפרסיס טכנולוגיה הוקמו מפעלים שעברו לפרסיס הנדסה שהמשיכה להרוויח. לכן, הרווחים שמגיעים לי יכולים להיות מפרסיס שירות או פרסיס טכנולוגיה.
...
ש. הטענה שמה שמגיע לך משירות ראשונה שהעבירה לטכנולוגיה שהעבירה להנדסה, אתה אומר שהפרויקטים שעברו והכספים שמגיעים לי בגין עבודה קודמת נמצאים היום בידיים של הנדסה. אתה לא מדבר על רווחים כתוצאה מפעילות 2007 אלא רווחים שהיו אמורים להיות משולמים עד 12/05 זו הטענה.
ת. כן " (עמ' 52-53 לפרוטוקול)
100. אשר לתביעה כנגד הנתבעת 2 - הנתבעת בסיכומיה טוענת כי לתובע אין עילת תביעה ממשית כנגד הנתבעת 2 – פרסיס שירות והנדסה. התובע מנגד טען כי תביעתו נסמכת על העובדה שרווחיו הועברו לנתבעת 2 והיא פיתחה את עסקיה ומפעליה תוך שימוש בכספים אלה. לא מצאנו בסיס לטענות התובע. זכותו לרווחים נבעה מהסכם 1998 אשר הנתבעת 1 היא הצד לו והיא שהיתה גם מעסיקתו בתקופה הרלוונטית לתביעה ברכיב זה. בנסיבות אלה לא מצאנו כי ככל שיימצא שהתובע זכאי לכספים כל שהם, יש מקום לחייב את הנתבעת 2 בתשלומם ודין תביעתו כנגדה - להידחות.