18. בסיכומיו זנח התובע את תביעותיו לפיצוי בגין דמי אבטלה (ראו גם עמ' 12 ש' 12-21 לפרוטוקול) וכן את תביעתו ל-2% ממניות החברה (או לחילופין 84 ממניותיה) על פי הסכם מיום 1.7.99 (נספח 18 לתצהיר מר מנדלוביץ; עמ' 63 ש' 22-23 לפרוטוקול; הערה 32 לסיכומי התובע). עם זניחת הטענה בסיכומים, אין בית הדין צריך להדרש אליה (ראו עא 447/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט קורפריישן, פ"ד מא(2) 102 (19.6.95)).
19. חברת פרסיס טכנולוגיה הגישה תביעה שכנגד במסגרתה טענה כי התובע הפר באופן בוטה את הסכם העבודה בין הצדדים, הפר את התחייבויותיו השונות כלפיה וכן הפרות חוזרות ונישנות של חובות תום הלב ההגינות, האמינות והאמון המוגברות שהוא חב בהם כלפי החברה. הנתבעת 1 טענה, כי התובע ניהל פעילויות עסקיות פרטיות ענפות, מגוונות וחריגות כל זאת על חשבון זמן עבודתו בנתבעת ותוך שימוש אסור באמצעים שהועמדו לרשותו לצורך ביצוע עבודתו ללא ידיעת הנתבעת או הסכמתה.
--- סוף עמוד 6 ---
הנתבעת עתרה בתביעתה שכנגד לחייב את התובע בהשבת הלוואות שונות שנטל במהלך השנים (1,650,154 ₪); בתשלום פיצוי בגין נזק, הפסד וחסרון כיס שנגרם לה בשל הפרה שהפר התובע את הסכם עבודתו והתחייבויותיו כאשר שעות רבות משעות עבודתו שעבורן קיבל שכר מלא הוקדשו על ידו לפעילות פרטית.
20. הנתבעת העמידה את תביעתה בגין התקופה שמחודש 5/11 ועד לחודש 5/14 בסך כולל של 1,096,663.4 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל תשלום ותשלום ועד התשלום בפועל; לחייב את התובע למסור לנתבעת 1 כל רווח או טובת הנאה שהפיק בניגוד להתחייבויות להסכם עבודתו במהלך תקופת עבודתו מכל פעילות שלי לרבות פעילות פרטית בתחום הנדל"ן; להשיב רכוש וציוד השייך לה הכולל רכב חברה, מכשיר טלפון נייד; לחייב את התובע בפיצוי עבור השימוש שעשה ברכב מהתקופה שממועד סיום יחסי העבודה ועד להשבת הרכב בפועל בסך של 3,000 ₪ בחודש וכן פיצוי בגין ירידת ערך ממועד סיום היחסים ועד להשבת הרכב בפועל ולחילופין שווי שוק של הרכב ביום סיום יחסי עבודה (50,000 ₪); פיצוי בגין מכשיר הטלפון הנייד וירידת ערך בסך של 4,230 ₪; פיצוי בגין שימוש שלא כדין לתשלום הוצאות דלק לרכב שאינו רכב החברה (50,000 ₪); כספים שקיבל בגין ימים שבהם שהה בחופשה (10,181 ₪); פיצוי בגין הפרת חוזה עבודה והפרת חובות האמון, ההגינות ותום הלב (50,000 ₪); פיצוי בגין ההוצאות שנגרמו לנתבעת עקב התנהלות התובע (200,000 ₪).