ו. הוצאות הנתבעת
--- סוף עמוד 72 ---
180. עתירתה האחרונה של הנתבעת היא לחייב את התובע בפיצוי בגין ההוצאות שנגרמו לה עת נדרשה ל"בקרת נזקים" בניסיון להקטין את נזקיה עקב התנהלות התובע. הנתבעת העמידה תביעתה ברכיב זה על הסך של 200,000 ₪.
181. לא ברור כיצד הגיעה הנתבעת לסכום זה אך אם נכונה טענתה לעניין המשאבים שהפנתה למציאת ראיות נגד התובע כאשר בנוסף לכך פעלה לקבלת פירוט שיחותיו ואף עיינה בתיבת הדואר האלקטרוני שלו, ואף על פי כן, כל שדלתה מהם הוא כמפורט לעיל, הדבר מעיד כי לטענותיה שלפיהן התובע פעל בזמן עבודתו בעניינים שאינם רלוונטיים לפעילות הנתבעת, אין כל יסוד ובוודאי שאין מקום לפצותה בגין הוצאות שמהן עולה שלטענותיה החמורות כלפי התובע, לא היה בסיס. משכך, התביעה ברכיב זה – נדחית.
אחרית דבר
182. על יסוד כל האמור, אנו קובעים כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:
א. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 70,000 ₪.
ב. רווחים בסך של 43,000 $ (נכון ליום 30.6.14).
ג. דמי מחלה בסך כולל של 39,375 ₪
ב. פדיון חופשה בסך של 299,488 ₪.
ג. חלף הודעה מוקדמת בסך של 35,000 ₪.
ד. הפרשי פיצויי פיטורים בסך של 175,665 ₪.
סכומים אלה ישולמו בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום 30.6.14 ועד התשלום המלא בפועל.
בנוסף ישוחררו לידי התובע זכויותיו בקרן הפנסיה הע"ל ובביטוח מנהלים הרשום על שמו בבית ההשקעות "הפניקס"
מסכום זה רשאית הנתבעת לקזז ימי חופשה ששולמו שלא כדין בסך של 6,463.5 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מיום 30.6.14 ועד התשלום המלא בפועל.
יתר תביעות התובע והתובעת שכנגד – נדחות.
התביעה כנגד הנתבעת 2 – נדחית.
183. בבואנו לשקול את פסיקת ההוצאות לקחנו בחשבון את היקפו החריג של הליך זה (הצדדים הגישו מסמכים בהיקף גדול, נשמעו עדים רבים והצדדים נדרשו לעבודה מקיפה) ואת העובדה כי בסופו של יום מרבית הטענות האישיות שהופנו כלפי התובע נדחו תוך שמקור חלק גדול מהמחלוקות הוא בעיקרו בהתנהלות חשבונאית פסולה של הנתבעת. בנסיבות
--- סוף עמוד 73 ---
אלה, אנו מטילים על הנתבעת לשאת בהוצאות התובע בסך של 120,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום.
ניתן היום, ו' תמוז תש"פ, (28 יוני 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
גב' מרים יעיש
נציגת ציבור (עובדים)