לדידי, ניתן לצפות מעורך דין המגיש בקשה לתיקון רישום נסח שבבסיסה החלפת דרכון ישן בדרכון חדש, לוודא כי הדרכון הישן אכן מבוטל. חותמת "מבוטל" של הרשויות המוסמכות היא אינדיקציה לכך, והעדרה, יכול להדליק נורת אזהרה. לעומת זאת, לא מצופה מעורך דין להיות בקיא בחזותם ובמאפייניהם של דרכונים זרים של מאה עשרים ושבע מדינות מהודו ועד כוש, כגון תצורת הזיהוי שלהם ומשך תוקפם, ודרישה כאמור חורגת משקידה סבירה של עורך הדין. מכל מקום וכפי שהוסבר, איני סבור כי היה בדמיון בין התמונות שבדרכונים לעורר חשד שהצדיק קיום בדיקות כאמור, כך שאין לייחס לאי ההתאמות בדרכונים משקל רב או בכלל.
32. התנהלות המתחזה ונסיבות הגעתו למשרד: בית המשפט ציין נתונים נוספים לגבי העסקה והמתחזה שהיו אמורים לעורר את חשדו של עו"ד תורג'מן: נסיבות הגעת המתחזה למשרד היו עלומות ועו"ד תורג'מן לא ערך בירור בעניין זה; המתחזה הציג עצמו כאיש עסקים המתגורר מחוץ לארץ אך שלט בשפה העברית ולא סיפק הסבר לכך; על פי נסח מרשם המקרקעין, המתחזה אמור להיות תושב בלגיה, אך מספר הטלפון שלו התחיל בקידומת הבריטית +44 בעוד שהקידומת הבלגית היא 32+.
33. כזכור, המתחזה פנה לראשונה לעו"ד בישיץ והופנה על ידו לעו"ד תורג'מן. בעדותו, שצוטטה על ידי בית המשפט המחוזי, סיפר עו"ד בישיץ כי "אני זוכר שהיה שם ברקע ששלח איתו (צריך להיות "אותו" – י"ע) מישהו מהבורסה (בורסת היהלומים ברמת גן, מקום משרדם של עורכי הדין – י"ע) [...] מה שכנראה קרה זה שהתקשר לקוח וקבע פגישה, אני לא זוכר אם הוא הודיע מראש שזה בנוגע למקרקעין או שהגיע האדון ואמר אני רוצה מקרקעין ואז אמרתי לו חכה ואז העברתי לעו"ד תורג'מן. זו הדינמיקה פחות או יותר" (עמ' 197-196 לפרוטוקול). איני סבור כי מדובר בנסיבות כה עלומות, ואיני סבור כי אי עריכת בדיקה מפורטת ביחס לשאלה מי הפנה את המתחזה לעו"ד בישיץ, מהווה התעלמות מתמרור אזהרה. אכן, טבעי כי עורך דין מתעניין בדרך בה לקוח פלוני הגיע אל משרדו, ולו על מנת לרוות עונג מתשובתו של הלקוח כי קיבל עליו המלצה חמה מלקוח אלמוני נוכח כישוריו המקצועיים. אולם במצב הדברים הרגיל, עורך דין לא עורך ללקוח הפוטנציאלי חקירת שתי וערב מה הסיבה בגינה נזדמן אל משרדו. גם בעידן של חוק איסור הלבנת הון, החקירה והדרישה של עורך הדין אינן משתרעות מעבר לגבולות הסביר והנדרש על פי חוק זה. כדרכו של עולם, לקוחות פוטנציאליים מופנים לנותני שירותים לפי המלצות מפורטות יותר או פחות של מכרים כאלו ואחרים. לטענתו של עו"ד תורג'מן, המתחזה הציג עצמו כיהלומן, כרבים מלקוחותיו של עו"ד בישיץ שפנו לקבל ממנו שירותים. הנחה כי בנסיבות אלה הגיע המתחזה למשרד הינה סבירה על פניה, ולדידי אין לזקוף לחובתו של עו"ד תורג'מן שלא ערך בדיקות נוספות בעניין.