סירוב התובע להחזיר את הציוד שכלל מידע סודי
לאחר שהתובע נחשד בביצוע עבירות מחשב, הוא עזב את משרדי החברה ונטל עמו ציוד של החברה שכלל את המחשב הנייד ובו קוד מקור תוכנה, חלקים מתכניות הפיתוח של החברה ומידע סודי נוסף. התובע סירב להשיב את הציוד והמידע הסודי מיד עם הדרישה לכך. על כן, לגרסת הנתבעות, הוא שיבש בדיקה פנימית וחקירה משטרתית.
אשר לחומר של החברה שהיה בציוד שהתובע לקח עמו ממשרדי החברה העיד התובע כי מדובר היה בחומר הרגיל שיש על המחשב – "גיט" (מערכת לשמירת קוד) של קוד מקור. בחומר היה כלול הקוד, וגם מסמכים, מיילים וצ'אטים. כן היו הקלטות שלו עם אנשים אחרים (עמ' 7 ש' 23-28 לפרוטוקול הדיון). הוא העיד כי העתיק את כל החומר שהיה על המחשב הנייד לדיסקים די וי די וכן לדיסק און קי (עמ' 8 ש' 3-5 לפרוטוקול הדיון). הוא העיד כי יש לו עותקים של מסמכים שאותם הגיש (מיילים, שיחות ועוד), אך אין לו את קוד המקור. לדבריו, חלק מהמסמכים הוא שמר גם באחסון ענן באופן מוצפן (עמ' 8 ש' 3-9 לפרוטוקול הדיון). עוד העיד כי היה ברור לו שהמקרה הולך לתביעה ושיש סכסוך, ולכן הוא לא העתיק את קוד המקור (עמ' 8 ש' 13-14 לפרוטוקול הדיון). לדבריו, מדובר היה במחשב האישי היחיד שלו שהיו בו כל החומרים האישיים שלו שכללו גם תכתובות עם עורכי דין ודברים אישיים בעניינים כלכליים ובריאותיים. המטרה שלו הייתה שלא יעשה בחומרים אלה שימוש על ידי הנתבעות (עמ' 8 ש' 20-25 לפרוטוקול הדיון). התובע נשאל על ידי ב"כ הנתבעת מדוע העתיק את כל החומר שהיה מצוי במחשב ולא עשה הפרדה בין המסמכים שלו ובין מה ששייך לחברה, והשיב כי הוא רצה למחוק את כל החומר האישי שלו ולא הייתה לו דרך לדעת אם מחק את כל המסמכים. לכן הוא העתיק את כל החומר שהיה במחשב והשאיר את המחשב ריק (פירמט), ואז החזיר את החומר שהיה שייך לחברה (עמ' 8 ש' 26-29 לפרוטוקול הדיון). אחר כך הוא הביא מחשב נוסף כדי להעתיק את החומר שהוא היה צריך למשפט שכלל שיחות ומיילים (עמ' 9 ש' 5-8 לפרוטוקול הדיון). התובע העיד כי הוא מתייחס לכל המידע שהיה ברשותו כמידע ששייך לחברה והשימוש היחיד שעשה בו היה כדי להגן על עצמו מטענות הנתבעות (עמ' 12 ש' 24-28 לפרוטוקול הדיון).
גרסת הנתבעות
מנגד, מר תום וולך הצהיר כי לאחר שהתובע עזב את משרדי החברה הוא ביקש ממנו להחזיר באופן מידי את המחשב ואת המידע הסודי שהיה בו. אך התובע לא עשה זאת, ואף ניהל משא ומתן בחוסר תום לב להחזרת המידע הסודי והציוד בכפוף לקבלת האופציות. כך ביום 27.7.15 שלח מר תום וולך הודעה לתובע בה ביקש ממנו להחזיר את המחשב ואת כלל הציוד (העתק ההודעה צורפה כנספח י לתצהירו). התובע השיב שהוא חולה (העתק הודעה צורף כנספח י"א לתצהירו). לאחר כשעה שלח התובע הודעה נוספת בה הודיע כי ישיב את הציוד בהתאם לתנאי הסכם העבודה (העתק ההודעה צורף כנספח י"ב לתצהירו). בתגובה שאל מר תום וולך את התובע מדוע הוא לא עונה לטלפונים ושאל היכן הוא מתגורר כדי לשלוח שליח לאסוף את המחשב (העתק ההודעה צורף כנספח י"ג לתצהירו). התובע לא השיב על כך ולא מסר את מקום מגוריו. עוד הוסיף והצהיר מר תום וולך כי את אופן החדירה לתיבות הדוא"ל של העובדים והמנהלים בחברה שנטענו כנגד התובע, וכן את ביצוען של עבירות נוספות, לא ניתן לבדוק אלא מהמחשב ממנו בוצעה העבירה. לפיכך התובע "פירמט" את המחשב ומחק כל אפשרות שיחזור של ההיסטוריה שלו.