בית הדין האזורי לעבודה תל אביב
סע"ש 39590-01-16
לפני:
כב' השופטת הבכירה עידית איצקוביץ
נציג ציבור (עובדים) מר דניאל רביץ
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ברקת שני
התובע רומן ברון
ע"י ב"כ עו"ד איריס אלמוג
–
הנתבעות 1. פורטיס לאבס בע"מ
2. Fortis Innovations Limited
ע"י ב"כ עו"ד דוד ביטון
פסק דין
1. לפנינו תביעתו של מר רומן ברון (להלן – התובע או מר ברון) כנגד פורטיס לאבס בע"מ (להלן – הנתבעת 1 או החברה) וFortis Innovations Limited- (להלן – הנתבעת 2), בה טען כי הוא זכאי לאופציות בנתבעת 2 במסגרת תכנית אופציות לעובדים בהסכם עבודתו עם הנתבעת 1. התובע ביקש בתביעתו את הסעדים שלהלן: לקבוע כי הוא מימש את האופציות כדין במסגרת תכנית האופציות של הנתבעות; לחייב את הנתבעות בצו עשה להקצות לו 93,384 מניות בנתבעת 2; לחייב את הנתבעות בצו עשה להקצות לו את כל יתרת המניות אשר לא הבשילו נכון למועד סיום עבודתו בנתבעת 2 וזאת כסעד עונשי המשקף את הציפיה הלגיטימית והסבירה שלו להמשיך ולעבוד עבור הנתבעות ולממש את מלוא האופציות שהוקצו לו; לחלופין, לחייב את הנתבעות לשלם לו את שווי חלקו במניותיה על פי ערכה של החברה במועד המימוש.
2. מנגד, לטענת הנתבעות, התובע אינו זכאי למימוש האופציות כיוון שסיים את הסכם ההעסקה בין הצדדים בנסיבות של Termination for cause – "סיום יחסי העבודה בשל סיבה" (כלשון חוזה העבודה). התובע עזב את מקום העבודה והחזיק במחשב הנייד של החברה שכלל מידע סודי. התובע העתיק את תוכן המחשב שנטל מהחברה והתקין מחדש ("פירמט"), והחזיר רק חלק מהמידע שהיה במחשב קודם לכן, כך שחלק מהמידע נשאר בידיו. כל זאת, ללא הסכמת החברה.
3. הנתבעות הגישו כתב תביעה שכנגד בו טענו כי התובע החזיק בניגוד להסכם העבודה עותק של המידע הסודי שלהן. על כן, התובע הפר את קניינן הרוחני ואת זכות היוצרים, גזל סוד מסחרי, עוול בעוולת רשלנות ובעוולת הפרת חובה חקוקה, וכן הפר את החובות החוזיות כלפיהן לפי הסכם העבודה. על כן, ביקשו לקבל פיצויי בסך 480,000 ₪. כמו כן, ביקשו הנתבעות, בין היתר, כי התובע יתחייב לפני בית הדין שלא לעשות כל שימוש במידע שלהן שנמצא בחזקתו.
מנגד, מר ברון הכחיש את הטענות שהועלו כנגדו וטען כי הוא לא גזל כל סוד מסחרי, וכי מטרת התביעה שכנגד היא לגזול ממנו בחוסר תום לב את המניות השייכות לו בנתבעת 2.
4. עובדות
א. הנתבעת 1 היא חברת תוכנה ישראלית, העוסקת בתחום פיתוח תוכנה (סטארט-אפ), אשר העסיקה את התובע בתקופה הרלוונטית לתביעה.
הנתבעת 2 היא חברת אחזקות של הנתבעת 1 (חברת אם), שהתאגדה באיי הבתולה הבריטיים, ובקשר אליה נקבעה תכנית האופציות לעובדים של הנתבעת 1.
מר תום וולך הוא הדירקטור של החברה (העתק נסח רשם החברות צורף כמוצג ת'1 לתצהיר התובע). למר תום וולך שני אחים – מר בן וולך ומר דותן וולך. שלושת אחים היו מייסדי החברות.
בדיון נמסר מטעם ב"כ הנתבעות כי: "נתבעת 2 מחזיקה בנתבעת 1 כחברה ישראלית, החברה כעת לא פועלת, היא קיימת. לחברה לא הייתה פעילות עסקית בכלל. מניות לא שוות כלום" (עמ' 49 ש' 13-15 לפרוטוקול הדיון).
ב. התובע, שעוסק בתחום התוכנה ופיתוח מערכות מורכבות, החל לעבוד בנתבעת 1 בתפקיד ארכיטקט ומפתח תוכנה ביום 1.6.14 לאחר שחתם על הסכם עבודה (העתק הסכם העבודה צורף כנספח ת'4 לתצהיר התובע). קודם לכן, ברציפות ובאותם התנאים, עבד התובע כשנה כאדריכל מערכות תוכנה ומפתח בחברת טיפיקון בע"מ (להלן – חברת טיפיקון), שהייתה בבעלותו של בן וולך. התובע קיבל שכר בסך 15,000 ₪ ועבד תחילה במשרה חלקית ואחר כך במשרה מלאה.
ג. יחד עם החתימה על הסכם העבודה, התובע היה ניצע בתכנית אופציות לעובדים שלפיה עובדים בחברה יקבלו אופציות למניות בנתבעת 2. לתובע נמסרו תכנית אופציות בנתבעת 2 (העתק תכנית האופציות צורפה כמוצג ת'5 לתצהירו של התובע), מכתב הענקת אופציות, ומכתב נאמנות שנערך בין הנתבעת 2 והנתבעת 1 ובין חברת מיטב ד"ש נאמנויות בע"מ (העתק מכתב הענקת האופציות וכתב הנאמנות צורפו כנספחים ת'6-ת'7 לתצהיר התובע).
ד. לפי מכתב ההענקה, התובע קיבל 180,000 אופציות, כאשר כל אופציה מקנה לו זכות לקנות מניה רגילה אחת של חברת האחזקות בערך נקוב של 0.1 דולר אמריקאי לכל אופציה במחיר מימוש של 0.03 דולר אמריקאי. כן נקבע כי תקופת ההבשלה של האופציות תשתרע על פני 34 חודשים שראשיתם ביום 15.8.14 וכי 29% מהאופציות יבשילו ביום התחילה; 2.08% אופציות נוספות יבשילו בסוף כל חודש שלאחר יום התחילה; לאור האמור כל האופציות יבשילו באופן מלא בתוך 34 חודשים מיום התחילה (סעיפים 18-21 לתצהירו של התובע).
ה. במהלך עבודתו הודיע התובע לבן וולך כי ישנן בעיות שלכאורה התגלו במסגרת מילוי תפקידו במערכת המפותחת בחברה (סעיף 23 לתצהירו של התובע).
ו. בחודש פברואר 2015 החלה החברה לטעון כנגד התובע טענות בדבר התנהלות לא תקינה שכללה בין היתר פריצה לתיבות מייל של עובדים החברה. ואולם, התובע המשיך לעבוד בחברה כרגיל.
ז. ביום 26.7.15 פנה מר בן וולך לתובע במסגרת שיחת צ'אט וטען כי האחרון קרא מיילים פרטיים שלו, ואף מסר לו כי בכוונתו לפנות למשטרה בעניין (סעיף 61 לתצהירו של התובע). הוא הודיע לתובע כי הוא ייגש לעמדתו בחברה כדי לדבר עמו. בתגובה התובע עזב את משרדי החברה תוך כדי שהוא נוטל את הציוד שלו שכלל את המחשב הנייד של החברה שבו היה מידע סודי.
ח. הנתבעות פנו לתובע על מנת שישיב את הציוד שנטל. מר בן וולך שלח לתובע הודעות שלפיהן הוא לא ימשיך לעבוד בחברה, כי הוא הפר את הסכם ההעסקה וכי אם לא יחזיר את המחשב הוא יפנה למשטרה בעניין (העתק ההתכתבות צורפה כנספח ו-ז לתצהירו של מר תום וולך).
ט. עוד באותו היום שלח התובע לבעלי החברה מכתב התפטרות (העתק מכתב ההתפטרות צורף כמוצג ת'9 לתצהירו של התובע).
י. למחרת, ביום 27.7.15, שלח מר תום וולך לתובע הודעה בה ביקש ממנו להחזיר את הציוד של החברה ואת כל החומר של החברה שבחזקתו. בתגובה השיב התובע כי הוא חולה ולא יגיע לעבודה. לאחר כשעה שלח התובע הודעה נוספת שלפיה יחזיר את הציוד בהתאם לתנאי הסכם העבודה (העתק התכתבות צורף כנספחים י-יב לתצהירו של מר תום וולך).
יא. ביום 27.7.15 הגיש תום וולך תלונה במשטרה כנגד התובע בגין גניבה של ציוד החברה (העתק התלונה צורף כמוצג ת'24 לתצהירו של התובע).
יב. ביום 28.7.15 הודיעה החברה לתובע כי היא מוותרת על עבודתו של התובע בתקופת ההודעה המוקדמת (העתק המכתב צורף כנספח י"ד לתצהירו של מר תום וולך).
יג. באותו היום פנה פרקליטו של התובע אל ב"כ החברה וביקש להשיב את ציוד החברה, והודיע על כוונת התובע לממש את האופציות כדין (העתק מהודעת המייל צורף כמוצג ת'11).
יד. ביום 29.7.15 זומן התובע לשימוע, ובתגובה הודיע ב"כ התובע ביום 30.7.15 כי התובע לא יגיע לשימוע כי הוא כבר לא עובד החברה (העתק מכתב הזימון לשימוע והודעת המייל בתשובה לכך צורפו כת'12-ת'13 לתצהירו של התובע).
טו. ביום 30.7.15 שלחה הנתבעת 1 לתובע "הודעה על סיום העסקה" בנסיבות של Termination for cause, לפיכך לשיטתה התובע אינו זכאי לאופציות (העתק מכתב החברה צורף כמוצג ת'14 לתצהירו של התובע).
טז. ביום 2.8.15 השיב התובע את הציוד של החברה (העתק אישור החזרת הציוד לנתבעת 1 צורף כנספח ת'17 לתצהיר התובע). בקדם המשפט נמסר על ידי ב"כ התובע כי: "כל החומר שאין לו גיבוי בשרתי החברה – הוחזר" (עמ' 3 ש' 19 לפרוטוקול הדיון מיום 30.10.17).
יז. ביום 8.10.15 הודיע התובע לנתבעות על רצונו לממש את האופציות לפי המתווה המוגדר במסמכי האופציה וביחס לאופציות שכבר הבשילו בהתאם למכתב ההענקה. כן להודעת המימוש צורפה המחאה על סך 2,801 $ (העתק ההודעה צורף כמוצג ת'22 לתצהירו של התובע).
בתגובה הודיע ב"כ הנתבעות ביום 20.10.15 כי הנתבעות סירבו להוציא לפועל את המימוש משום שהתובע הפר את הוראות הסכם העבודה, וההמחאה של התובע הוחזרה לו בדואר רשום (העתק מכתב ב"כ הנתבעות צורף כמוצג ת'15 לתצהירו של התובע).