11. תפקידו של התובע בחברה וגישתו למידע הסודי
בתחילה נתאר את תפקידו של התובע בחברה, על מנת שבהמשך גרסאות הצדדים יהיו ברורות יותר.
התובע הצהיר כי כאשר החל לעבוד בחברה, החברה התכוונה לפתח מגוון של מוצרים, בעיקר בתחום תקשורת מייל (דואר אלקטרוני) וצ'אט. כאשר סיים את העסקתו פותחו בפועל מספר אפליקציות מייל והייתה גם אפליקציית צ'אט בתהליכי פיתוח מתקדמים, שהתובע השתתף בפיתוח התשתית עבורה. לדבריו, החברה גם תכננה לרשום מספר פטנטים ואכן נרשמו מספר פטנטים בתחום עיסוקה, אך לא על שם החברה.
לפי תצהירו של התובע במהלך תקופת עבודתו בחברה בתפקיד ארכיטקט ומפתח נטל חלק מרכזי בפיתוח אפליקציית המייל והתשתיות התומכות בה. כארכיטקט (אדריכל תוכנה) היה אחראי על המבנה הטכנולוגי של המוצרים בחברה, וכמפתח פיתח בעצמו את רוב שירותי השרת בחברה, חלק ממסדי הנתונים, כלים תומכים, מוצרים ניסיוניים וכן לקח חלק פעיל בפיתוח האפליקציות לטלפון הנייד. בפועל, הצהיר כי היה הסמכות הטכנולוגית שאליה היו פונים בכל בעיה מורכבת בתחום התכנות, התקשורת, אבטחה, ביצועים, אלגוריתמים, ובכל בעיות תמיכת לקוחות שלא ידעו לפתור מהנדסים אחרים. גם בחקירתו העיד התובע כי היה לו תפקיד משמעותי בחברה, הוא פיתח את רוב השרתים בחברה והייתה לו גישה כמעט לכל השרתים והטכנולוגיות בחברה. כן העיד כי לכל העובדים שטיפלו בתקלות מהבית היו מחשבים ניידים של החברה (עמ' 11 ש' 1-15 לפרוטוקול הדיון).
התובע הצהיר כי האפליקציה שהחברה פיתחה אפשרה למשתמשי טלפון נייד לגשת לחשבונות המייל שלהם מתוך הטלפון הנייד באמצעות האפליקציה, לקרוא ולשלוח מיילים, לסווג מיילים לקבוצות, לקבל התראות על הגעת מייל ופונקציות אחרות הנוגעות גם לניהול משימות. חשבונות המייל של משתמשים נמצאו לרוב בשרותי צד שלישי, ספקי המייל, כמו: Gmail, Outlook, Yahoo, Hotmail ועוד. עבור חלק מהפעולות האפליקציה בנייד הייתה מתקשרת ישירות עם ספק המייל, ועבור חלק אחר התקשורת הייתה עוברת דרך השרתים של החברה. כך למשל, כדי לחסוך בסוללה למשתמשים, השרתים של החברה היו יוצרים קשר עם ספק המייל בשם המשתמש, ובודקים כל הזמן אם הגיע מייל חדש. ברגע שהיה מגיע מייל חדש, הם היו שולחים התראה לטלפון הנייד שהייתה קופצת על מסך הטלפון – שירות ה"פוש". החיבור לספק המייל נעשה באמצעות שם משתמש וסיסמה של המשתמש כפי שנשמרו במסד הנתונים בחברה. כאשר הודעת מייל הייתה עוברת דרך שרות ה"פוש", היו נוצרות שורות במערכת האנליטיקות וב"לוגים" של השרתים, הכוללים פרטים שונים של ההודעה, במטרה שאפשר יהיה לאתר תקלות בשליחה. כל ספק מייל עבד ב"שפה" טכנית שונה במעט, ולכן לרוב היה נדרש לעשות התאמות מיוחדות לכל ספק. התובע היה אחראי גם על רוב ההתאמות האלה. הייחודיות של ה"שפה" אצל כל ספק אינה מתועדת, ולכן ההתאמות בוצעו באמצעות ניסוי וטעיה, וכלים טכנולוגיים שונים שאפשרו לראות את ה"דיבור" בין המחשבים של החברה לשרתי ספק המייל ולנסות פקודות שונות.
לדבריו, במסגרת התאמות אלו ובזמן טיפול בתקלות לפעמים נאלצו להתחבר למערכות ספק המייל ולחשבונות המשתמשים באופן "ידני" באמצעות כלים שונים (כמו OPENSSL). מספר אנשים נוספים בחברה השתמשו בכלים אלה למטרות הללו, כולל פרידי (שרון פרידמן), תום הראל, דותן וולך ועוד (צורף כמוצג ת'18ה' עמ' 2,8,11,15,17 לתצהירו). התובע הוסיף והצהיר כי כל מי שעבד עם כלי זה והייתה לו גישה לסיסמאות היה תאורטית יכול לקרוא את הודעות המשתמשים. מדובר בכלי שזמין לכל אדם באינטרנט. הסיסמאות נשמרו במסד הנתונים בחברה בצורה לא מאובטחת מספיק, ולמספר רב של עובדים בחברה הייתה גישה ישירה אליו.
התובע הצהיר כי הוא הודיע מספר רב של פעמים על הפגיעות של המשתמשים והחברה נוכח בעיות האבטחה האלו, לאורך תקופה ארוכה, וביקש זמן לבנות הצפנה לסיסמאות האלו ולהגביל את הגישה אליהן ולמערכת האנליטיקות (שבה ראו את הכותרת של כל מייל וכן את ההתחלה של התוכן). ואולם, בקשותיו של התובע לטפל בכך נדחו, והוא אף הואשם ב"חוסר מיקוד". לגישתו, בדיעבד הסתבר לו שעובדים שהגיעו לעבוד בחברה אחריו הודיעו גם כן על אותו המצב וזכו לאותה התגובה העוינת.
לדבריו, בפועל לא היה שימוש בכלי זה לראות את תוכן ההודעות, אלא רק את הפקודות בין השרתים של החברה לשרתי ספק האינטרנט, כדי לעשות התאמות לשפה ולטפל בתקלות שנבעו מכך. יחד עם זאת, רוב הטיפול בתקלות היה דרך מערכת האנליטיקות ומערכות נוספות שהציגו איזה מיילים זוהו על ידי השרתים, איזה הודעות פוש יצאו למשתמש ומתי והאם הוא קיבל וראה אותן. כך ידעו לזהות אם זוהה המייל החדש בזמן, אם נשלחה הודעה פוש ומתי, והאם המשתמש קיבל וקרא אותה ומתי עשה זאת.
התובע הסביר בתצהירו כי תקלות פוש הן תקלות שבמסגרתן לא נשלחות הודעות לטלפון הנייד על הגעת הודעת מייל חדשה לחשבון המייל. חלק מהאחריות שהוטלה עליו הייתה לטפל בתקלות אלו באמצעות כלים כמו מערכת האנליטיקות. כאשר לכל הודעת מייל בחשבון משתמש, מופיעות מספר שורות הכוללות מזהה של המייל ופרטים נוספים. בכלי ה-OPENSSL השתמשו כאשר זיהו בעיה ב"שפה" מול ספק המייל, כמו שהיה ביום 22.7.15 כאשר מר בן וולך הודיע שהוא לא מקבל הודעות פוש ושעל התובע לאתר בדחיפות את מקור התקלה.
מר גוטמן הצהיר כי בתקופת עבודתו בחברה ראה שהתובע היה מוערך מאוד בחברה והיה הכתובת לכל נושא טכני מורכב בחברה. כן מר בוימל הצהיר לגבי התובע כי במהלך עבודתו בחברה ראה שהתובע היה איש שהמפתחים והבעלים פנו אליו בכל נושא מקצועי מורכב והיא מוערך מאוד בחברה. כמו כן, הוא הצהיר כי ראה את המחויבות הרבה שהייתה לו לחברה שהתבטאה בין היתר בעבודתו במשרד במשך שעות רבות, השקעתו בפיתוח מוצרי החברה ומוכנותו לסייע לכל המפתחים בחברה.
עוד הצהיר התובע כי בשל עבודתו החלה החברה לשגשג והמוצרים שהיא פיתחה, בהסתמך גם על יכולותיו, החלו לצבור מוניטין רב. כך, מוצרי החברה זכו לדירוג הגבוה ביותר בקטגוריות שבהן הם נמצאים, ובשורה אחת בחנות האפליקציות עם מוצרים מתחרים של חברות גדולות. לדבריו, מיליוני אנשים כבר הורידו את האפליקציות המפותחות של החברה.