12. נסיבות סיום העסקתו של התובע
הנתבעות טענו שעלו שתי טענות עיקריות כלפי התובע בזמן העסקתו והן: כי עלו חשדות שהתובע קורא את תוכן המיילים של מעסיקיו ללא רשות, וכן כי הוא לא עומד במשימות שניתנו לו מבחינה מקצועית, ואף גורם נזק לחברה. מנגד, התובע הכחיש את הטענות שהועלו כנגדו.
התובע הצהיר כי יחסיו עם עובדי החברה היו טובים, אך יחסיו עם מר הראל, שכאמור שימש כמנהל הפיתוח בחברה והמנהל הישיר שלו, וכן עם מר בן וולך, התדרדרו. היחסים עם מר בן וולך החריפו לאחר שהתובע הודיע לו על בעיות קשות במערכת המפותחת בחברה שנתגלו במסגרת מילוי תפקידו ושהוא סבר כי חשוב שהחברה תהיה מודעת להן ותפתור אותן. להלן דוגמאות להתרעות שנתן התובע לחברה: בעיות שהיו בגיוס חסר ושימור של עובדים בתחומים הרלוונטיים לעבודתו, וכן בעיות שהיו בתהליכי פיתוח בצוותים; שחרור גרסאות שונות של התוכנה ללא הגנה על הקוד; סיסמאות החברה שנשמרו ללא הצפנה; אילו הייתה נפרצת מערכת אחת ניתן היה להיכנס לכל החשבונות במערכת, הואיל והחברה לא בנתה מערכת הגנה רב שכבתית לתיבות המיילים; מחשבי החברה לא היו מבוטחים ובמקרה של אובדן לפטופ או גניבת מחשב מהחברה לא הייתה נדרשת סיסמה בשביל לחשוף קוד מקור וחומרים מסווגים נוספים, לרבות חומרים פרטיים של מיליוני המשתמשים באפליקציה; החברה שמרה את כל המידע בשרתים שלה הנמצאים בארצות הברית (באמזון), למרות שלפי חוקי רוסיה ואירופה, אסור לשמור מידע על אנשים ממקומות אלו מחוץ לרוסיה ולאירופה; החברה לא התקינה עדכוני אבטחה למחשבי החברה, נמנעה מלתעד תחזוקת מערכות קריטיות, חסרה מערכות התראה אמינות לתקלות או חסרה נהלים והיערכות לתקלות צפויות; החברה שלחה בשוגג לציבור סיסמאות חסויות לשרתים חיצוניים (קניינם של צדדים שלישיים) ביחד עם התוכנה ללא כל בקרת אבטחה. התובע הצהיר כי הדברים התגלו לו במהלך ביצוע עבודתו השוטפת והתרעותיו נבעו מרצונו לשפר את האבטחה בחברה ולמנוע נזקים, זאת כי הוא ראה את עצמו כשותף בהצלחת החברה.
ואולם, התובע הצהיר כי התברר לו שמר הראל ומר בן וולך לא היו מעוניינים לשמוע את טענותיו, וכי משלב זה החל מסע התעמרות בו (טענה שכאמור לא נדרש סעד בגינה). בחודש מאי 2015 עלו כנגדו טענות שלפיהן הוא לא סיפק את "הסחורה" מבחינה מקצועית, וכי ביצועיו "עלובים". כן נטען כלפיו כי הוא אחראי על תקלות של מתכנתים אחרים ואף בעקיפין על תקלות של חברות אחרות. כך למשל התובע אמר למר בן וולך כי הוא דורש ממנו (מהתובע) לקחת אחריות על כל הבעיות בשירות ה"פוש", אך מסרב לאפשר לו לתקן או להורות לאחרים לתקן את הגורמים לבעיות אלה (מוצג ת'18א' עמוד 18, 36). כמו כן, התובע הואשם בכך שהוא מחטט לכאורה במיילים, מרגל אחרי ענייני החברה ומוכר את סודותיה ואף מחבל בשרתי החברה בזדון. לדבריו, מר בן וולך אף מסר לו כי "אם אינני מסוגל לשתוק או לספק את הסחורה מן הראוי שאניח את המפתחות" (מוצג ת'18ג' מיום 23.6.16, עמוד 3).
התובע הכחיש את כל הטענות שהועלו כנגדו. הוא הצהיר כי חרף ההאשמות שהועלו כנגדו כבר בחודש פברואר 2015, המשיכה החברה להעסיק אותו כרגיל, ולא נשללה ממנו הגישה לסיסמאות החברה לצרכי עבודתו. בשל כך הוא בחר בשלב הזה שלא להתפטר. זאת נוכח רצונו לראות את פירות עמלו - האופציות.
בהמשך התובע הצהיר כי ביום 22.7.15 נדרש על ידי מר בן וולך ומר הראל לפתור בדחיפות בעיה שהתעוררה בתיבת המיילים של מר בן וולך בעניין שירות ה"פוש" (העתק הפניה צורפה כמוצג ת'18ד' לתצהיר התובע). כחלק שגרתי מאפיון התקלה נדרש התובע לבחון הודעות נכנסות לתיבת המייל של מר בן וולך. התובע הצהיר כי ראה רק את מועד כניסת ההודעה ואת כותרת ההודעה. כן הצהיר כי מדובר בתיבה שהוכנסה למערכת במיוחד לשימוש ניסיוני כאשר החיבור שלה למערכת נועד על מנת שניתן יהיה לבדוק את המערכת. התובע ביצע את עבודתו ואף רשם את הפעולות ותוצאותיהן בגלוי בחדר צ'אט בו נדונה התקלה והיו שותפים בו גם מר בן וולך ומר הראל, על כן כל הפעולות בוצעו בצורה גלויה בחדר הצ'אט (מוצג ת'18ד'1, עמ' 5). השיחה המחישה כי התובע התבקש לפתור תקלה בחשבון המייל הניסיוני של מר בן וולך, תוך שיתוף כלל המנהלים, ודיווח על כך בצ'אט.
ואולם, ביום 26.7.15 קיבל התובע שיחת צ'אט ממר בן וולך שבמסגרתה טען כלפיו האחרון כי הוא קורא לכאורה מיילים פרטיים שלו תוך פריצה לתיבת המיילים. הוא אף הודיע לתובע בכוונתו לפנות למשטרה בעניין.
התובע הצהיר כי חלק ניכר מההאשמות הכוזבות כלפיו התבסס על פעולות שביצע ואשר היו חלק מפעולות שגרתיות שביצעו בחברה בידיעת ההנהלה ובהנחייתה השוטפת. לטענתו, מטרת החברה הייתה להכפיש אותו כדי להציג אותו כמי שגרם נזק או חרג מסמכויותיו ו"פרץ לחשבונות מייל". התובע צירף לתצהירו תכתובות מייל רבות ותכתובות צ'אט רבות עם מנהלי החברה על מנת לחזק את טענתו כי הוא לא ביצע דבר שחרג מסמכותו בהתאם לתפקידו בחברה.
התובע הצהיר כי הוא סבור שהביקורת המקצועית שלו כלפי החברה הביאה להאשמות כוזבות כלפיו וליחס משפיל במטרה לגרום לו לעזוב את החברה. לדבריו, ברגע שמר בן וולך רצה להיפטר ממנו, הוא החליט "לתפור לו תיק פלילי" כדי להציג אותו כעובד שהפר אמון, בדרך שאולי תצדיק את עזיבתו ללא אופציות. בחקירתו העיד התובע כך:
"ש. אני מבין שהיו תלונות איך לתרגם מעברית דליברי שאתה לא עומד במשימות ?
ת. היה יחס מאוד מעניין כפול מצד החברה. היתה הרבה הערכה. בן פרידי דותן תומר לפעמים באו אלי ואמרו לי שאני לא מדלוור את הסחורה ולא פותר את הבעיות מספיק מהר זה בא תמיד בסמיכות לאיזה ביקורת שאני העברתי על בן למשל ואני מפנה לצ'אט עם בן שבו האשמות מתחילות ברגע שאמרתי שהיינו צריכים לגייס יותר אנשים, כל הנטל של השרתים שלי היה על הראש שלי על מיליון משתמשים ואני זה שלא ישנתי בלילות ובסופי שבוע ובחגים. תומר ציפה שאהיה בתשע עשר בבוקר למשרד ומשלוש בלילה להגיע למשרד. בוטלו לי חגים ושבתות".
(עמ' 11 ש' 16-23 לפרוטוקול הדיון).