14. התביעה שכנגד - האם התובע גרם לנזקים לנתבעות והאם הן זכאיות לפיצוי בשל כך?
מר תום וולך הצהיר כי התובע השיב את המחשב לחברה לאחר ש"פירמט" אותו באופן בלתי הפיך ומחק ממנו כל מידע קודם, תוך שהוא מוחק את קוד המקור שעליו עבד במשך שנתיים, וכמו כן חומר סודי הכולל מסמכים רבים, תכניות פיתוח סודיות ומידע רב נוסף. מחיקת תוכן המחשב גרמה לחברה לאבד מאות שעות תכנות, מסמכים ומידע רב נוסף, וכן שובשו הראיות המצביעות על עבירות מחשב. לדבריו, אמנם לחברה היה גיבוי של חלק מהחומרים, אך לא היה לה גיבוי לקוד המקור האחרון שאותו פיתח התובע ולכל קוד מקור אחר שבחר שלא לגבות. כן, משום שהתובע לא ערך חפיפה למחליפו, נאלצה החברה להשקיע משאבים נוספים בלימוד קוד המקור שעליו היה אחראי התובע. בסופו של דבר, החברה נאלצה לזנוח את המשך פיתוח רכיבי התוכנה שהתובע היה מעורב בפיתוחם ואת קוד המקור שכתב. הדבר גרם לחברה לנזקים ניכרים ולעיכובים בלוחות הזמנים של תהליך הפיתוח.
נוסף על כך, מר תום וולך הצהיר כי התובע העתיק את תוכן המחשב של החברה למחשב או לאמצעי אחסון אחר ועדיין מחזיק בניגוד להסכם העבודה חלקים ניכרים מהקוד ומהחומר הסודי של החברה והדבר מהווה הפרה של קניינה הרוחני של החברה. לפי תצהירו של מר תום וולך, באמצעות הקוד והחומר הסודי ניתן להקים חברה מתחרה לתובעת, שכן עלות הפיתוח של החומר הסודי הייתה ניכרת ועשויה להיות בעלת שווי כסף רב בשוק. ייתכן כי חומר זה אף שימש את התובע בפרויקטים אחרים שבהם עבד.
אשר לפירוט הנזקים הכספיים הצהיר מר תום וולך כי עלות העסקתו של התובע, בסך 255,000 ₪, ירדה לטמיון שכן הוא כתב קוד שלא ניתן לתחזק והחברה הייתה חייבת להפסיק לפתחו. כמו כן, לחברה נגרם נזק בשל החלפת הקוד. כן, כאמור, התובע סירב לבצע חפיפה למחליפו בתפקידו ולכן נאלצה החברה להשקיע משאבים נוספים בלימוד תפקידו והקוד שעליו היה אחראי ונגרם לה נזק. כן התובע הפר את חוק זכויות יוצרים וחוק עוולות מסחריות והנתבעות זכאיות לפיצוי ללא הוכחת נזק. נוסף על כך, התובע עוול בעוולת רשלנות ובעוולת הפרת חובה חקוקה, וכן הפר את חובותיו החוזיות כלפיהן לפי הסכם העבודה (סכום התביעה: 480,000 ₪). יתרה מכך, הנתבעות עתרו גם לקבלת צווים ובין היתר לקבלת צו שיחייב את התובע שלא לעשות שימוש במידע שבחזקתו או בשליטתו.
גם מר הראל הצהיר כי התובע עבד על הרכיבים נשוא התביעה במשך למעלה משנה, וכי עלות החלפת הרכיבים הללו עלתה לחברה במאות שעות של פיתוח. כמו כן, "פירמוט" לא מורשה ומחיקת תוכן מחשב החברה שהוקצה לתובע גרמו לחברה לאבד מאות שעות תכנות, מסמכים ומידע רב נוסף, וכן שובשו הראיות שהצביעו לכאורה על עבירות מחשב. מאחר שצוות של מספר אנשים עבדו על תיקון הנזקים שגרם התובע החל ממועד עזיבתו ובמשך כשנה וחצי (ולכן לא עבדו על דברים אחרים ונגרם נזק נוסף לחברה), העריך מר הראל את מספר שעות העבודה שבוזבזו בגלל התובע בעלות כל זמן העסקתו בחברה, שירד לטמיון עקב כתיבת הקוד ועלויות החלפת הקוד. לפי תצהירו, הוא סבור שניתן להסיק שהתובע גנב חלק מהקוד של החברה, לרבות קוד שלא פיתח בעצמו ומסמכים סודיים רבים. זאת על רקע ההרשאות הרבות שדרש במהלך עבודתו. לדבריו, אף לא ניתן לשלול מצב בו השתמש התובע בקוד המקור של החברה לצורך עבודה בפרויקטים אחרים.