112. אשר על כן, התביעה נדחית במלואה.
113. תקנה 512(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כי – "בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון".
114. התובענה שלפני הוגשה על סך 182,460 ₪ ונדחתה במלואה.
115. לטעמי מדובר בתביעה שלא היה לה בסיס, הנשענת על מצב שאמור היה התובע לקחת בחשבון מראש עת בחר לא להיות אחד התובעים בתביעות המקוריות אלא רק שותף למימון ולזכיה, כאשר חלק מן הסיכונים לקחה על עצמה רק הנתבעת 1, ובחוזה בין הצדדים לא נקבע כי תהיה לו זכות להשפיע על ההחלטה אם לערער על פסקי הדין אם לאו – ככל הנראה לא בכדי.
116. התובע ניהל הליך ארוך, הגיש כתבי טענות מסורבלים אשר הראשון בהם נמחק והתביעה כולה לא סולקה על הסף רק עקב ההלכות המצמצמות ביחס לסעד זה, והשני שונה מן הראשון אך במעט במישור המהותי, הגיש חומר ראיות רב היקף שחלק ניכר ממנו אינו רלוונטי למחלוקות העיקריות העומדות להכרעה בפסק דין זה, שינה את גרסאותיו וטענותיו והטיל על הנתבעים נטל כבד ללא הצדקה או בסיס משפטי.
117. לא זו אף זו, התובע טען לאובדן סיכוי לזכיה בערעורים, עילה שכאשר התקבלה פסקו בעטיה בתי המשפט סכומים חלקיים מגובה הנזק כשיעור הסיכוי שהעריכו, אך בה בעת – למרות שהודה בפה מלא כי סטאטיסטית הסיכוי לזכיה בערעורים נמוך מ-50% - תבע את מלוא הסכום שהיה פוטנציאל הזכיה בשני הערעורים.
118. הן בכתב התביעה על שתי גרסאותיו, הן בסיכומים העיקריים והן בסיכומי התשובה הקפיד התובע לעתור לחיוב בהוצאות משפט ולחיוב נפרד בשכ"ט עו"ד ואף הקפיד להפנות לפסיקה המחייבת הפרדה כזו, כל זאת הגם שכלל לא היה מיוצג בהליך זה ולא ברור על מה ולמה זכאי הוא לפסיקת שכר טרחת עו"ד גם אם היה זוכה בתביעתו?!
119. הרושם הנוצר מניהול התובענה כולה לצד האמור בסעיפים האחרונים הוא של תובע שניסה בכל דרך לעשות שימוש בהליך המשפטי על מנת להתעשר שלא כדין.
--- סוף עמוד 16 ---
120. הפועל הנובע ממכלול האמור לעיל הוא שאני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעים בסך 8,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 22,000 ₪.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד תוך 45 יום.
ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"א, 01 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.
אלי ברנד