סך הכל חוב: 1,003,745 דולר – 412,710 דולר = 591,035 דולר.
68. בסיכומיהן ערכו התובעות תחשיב חליפי המבוסס על הוצאות בלבד ולא על העמלה הקבועה עליה הסכימו הצדדים. במקום fix price של 325 דולר למשאית לכיוון (650 דולר הלוך – חזור) נלקחו בחשבון העמלות בהן נשאה פסיפיק (דמי תשתית וניטול/סוורות), ליווי שיירת המשאית, עלויות מעבר גבול, דמי טיפול בסך 100 דולר לטירן (כמפורט במייל של מר דוד בריש מיום 19.2.2013, נספח י"ז לתצהירו, עמ' 54-55 – עליו השיב מר Bulent כי "זו רשימה טובה לעבור עליה בפגישה בשבת", מייל מיום 19.2.2013, עמ' 56 לתצהיר מר דוד בריש, ת/1. תחשיב זה הוחלף בתחשיב של מחיר כולל, כמפורט במייל מיום 24.2.2013, עמ' 58-59 לתצהיר מר דוד בריש).
69. יצוין כי בתחשיב זה ניתן מענה לטענתו של מר Bulent בישיבת יום 11.12.2017 כי Sisa לא חייבת לתובעות דבר, שכן הוסכם כי Sisa תישא בדמי טיפול בסכום קבוע של 650 דולר למשאית (הלוך – חזור), בעוד בפועל למד כי התשלומים הרשמיים בהם נשאו התובעות אינם עולים על 300 דולר (עמ' 24, ש' 25-31) – הגם שמעבר לטענה הכללית לא הובא כל תחשיב או אסמכתא לתמיכה, והטענה אף לא הועלתה בסיכומי Sisa.
התוצאה – 527,730 דולר (סעיפים 112-119 לסיכומי התובעות).
70. אשר על כן, טוענות התובעות, יש לקבוע כי הן זכאיות לסכום הנתבע. עוד טוענות התובעות כי יש להותיר על כנה את הקביעה (בהחלטתי מיום 6.4.2018) לפיה כספי הפיקדון הופקדו על ידי Sisa ולא על ידי Hellenic. בהקשר זה מוסיפות התובעות כי התנהלותה של Sisa וב"כ Hellenic , עו"ד אילן אורלי, בימים שלאחר הטלת צו העיקול הזמני, אך מחזקים את הקביעה כי מקור הכסף שהופקד בבית המשפט לימאות הינו חשבונה של Sisa ולא זה של Hellenic. יצוין כי Sisa לא טענה בסיכומיה כנגד קביעתי מיום 6.4.2018 לפיה מקור הכספים אשר הופקדו בקופת בית המשפט בהליך לימאות הנו חשבון הבנק שניהלה חברת Sisa בבנק Garanti. משכך ועל מנת לקצר, לא אפרט את כלל טענות התובעות בהקשר לכך או נימוקי החלטתי. כן עותרות התובעות כי אורה על שחרור הפיקדון שהופקד בקופת בית המשפט לידיהן.
ה.2 - טענות Sisa כפי שהובאו בסיכומיה
71. לטענת Sisa יש לדחות את התביעה כנגדה מכל אחד מהטעמים הבאים:
השתק פלוגתא
72. לטענת Sisa קבע בית המשפט לימאות כי Sisa וחברת טירן היו שותפות בפעילות עסקית אשר נכשלה. הפסדיהן של החברות היו חלק מסיכון אותו לקחו השותפות למיזם העסקי. קביעה זו מהווה השתק פלוגתא.
אשר לשותפות העסקית טוענת Sisa כי חברת טירן היא אשר פנתה לSisa - והציעה לה כי יחברו יחדיו לצורך הפעלת קו לשינוע משאיות וסחורות על גבי האנייה מנמל איסקנדרון בטורקיה, פריקתן בנמל חיפה, שינוען היבשתי לכיוון ירדן וחוזר חלילה. החברות שיתפו פעולה תוך הבנה כי כל אחת מהן תהא אחראית לעניינים השיווקיים והלוגיסטיים בתחום פעילותה – חברת טירן בישראל וחברת Sisa בטורקיה. ביחד, קיוו שתי החברה להשיא רווחים משותפים.
73. בפסק דינו דחה בית המשפט לימאות את טענת טירן כי הייתה סוכנת האנייה בלבד, תוך שקבע כי טירן הייתה שותפה מלאה במיזם והייתה מעורבת בייזומו, ניהולו, הפעלתו ושיווקו. קביעות אלה נותרו על כנן לאחר שערעור שהגישה טירן לבית המשפט העליון נדחה. לעניין זה הפנתה Sisa לסעיף 67 לפסק הדין:
"כל אלו מלמדים כי בין סיסה לתובעות שררו יחסים מסחריים שעניינם הפעלת קו ההובלות כולו, ללא כל קשר להלניק או לפעילותה של האנייה. זהו סכסוך בין שותפים עסקיים על מכלול עסקיהם, המעיד כי הקשר בין סיסה לתובעות לא היה מבוסס רק על מינויה של טירן כסוכנת האנייה"
כך גם מסעיף 71 לפסק הדין:
"ניתן לסכם פרק זה ולקבוע כי מהראיות, החל מאופן יצירת הקשר הראשוני, דרך היקף הפעילות, דרישות התשלום והתנהגות הצדדים, מלמדים כולם על שותפות עסקית בהפעלת הקו שבין התובעות לסיסה".
קביעותיו של בית המשפט לימאות חלוטות הן, ויש לדחות על אתר את הטענה כי מעמדה של חברת טירן היה של סוכן נמל על בסיס קביעות אלה, המהוות השתק פלוגתא.
74. הפסדיה של חברת טירן כתוצאה מכישלון הפעילות העסקית המשותפת אינם מקימים לה עילת תביעה. לכל היותר יכלה חברת טירן לתבוע תשלומי איזון ביחס להוצאות ולרווחים של כל אחד מהשותפים במהלך פעילותם המשותפת - זאת לא תבעה. נוכח זאת, יש להורות על דחית התובענה בשל מעשה בית דין והשתק פלוגתא, על מנת "שלא נמצא מבזים את פסיקת בתי המשפט המחוזי והעליון" (ס' 24 לסיכומים).
השתק שיפוטי – טענות סותרות
75. זאת ועוד, טוענת Sisa , אף התובעות עצמן סברו כי Helenic היא שחבה בתשלום האגרות בהן נשאו, כעולה מתביעתן למעצר האנייה והטענותש העלו במסגרתה. משטענות אלה נדחו על-ידי בית המשפט לימאות, ביקשו התובעות לתקן את תביעתן תוך ניסיון נפסד להשית תשלומים אלו על Sisa והעלאת טענה עובדתית חדשה וסותרת ביחס להסכם שנכרת, לטענתן, בינן לבין Sisa ולפיו על Sisa לשאת בהחזר הוצאותיהן. משטענו התובעות כי Hellenic היא שחבה בהחזר הוצאותיהן, חל השתק שיפוטי בעניין זה שכן : "אין אדם יכול לטעון דבר והיפוכו" (ע"א 1356/06 ח'ורי נ' ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ (17.9.2007)).
העדר עילה – חברת פסיפיק
76. התובעות לא טענו וממילא לא הוכיחו כי בין חברת פסיפיק לבין Sisa נכרת הסכם כלשהו. אף מר דוד בריש אישר בעדותו כי בין הצדדים לא נכרת כל הסכם. עצם ביצוע תשלומים על ידי חברת פסיפיק לא די בו כדי לחייב את חברת Sisa. התשלומים אשר בוצעו על ידי חברת פסיפיק בוצעו נוכח הסכמות פנימיות בינה לבין חברת טירן. הסכמות אלה אינן מחייבות את Sisa ואינן מקימות לחברת פסיפיק עילת תביעה נגדה.
77. זאת ועוד, בעדותו בפני בית המשפט לימאות אישר מר דוד בריש כי חברת פסיפיק קיבלה את הכספים המגיעים לה מחברת טירן (ע' 49, ש' 16-19 ל-נ/3), זאת בניגוד לגרסתו בעדות שמסר בהליך זה לפיה אינו זוכר (ע' 52, ש' 30-31). מר דוד בריש אף אישר כי חברת פסיפיק פעלה עבור חברת טירן ובשמה. לא זו אף זו, חברת פסיפיק לא הציגה את כרטסת הנהלת החשבונות שלה להוכחת טענותיה בדבר החוב – ויש לזקוף מחדל זה לחובתה.
משאלו הם פני הדברים, אין מקום לחייב את Sisa לשאת בתשלומים בהם נשאה חברת פסיפיק וממילא יש לדחות את התביעה שהגישה חברת פסיפיק - בהעדר עילה.
העדר עילה – חברת טירן
78. אף בין חברת טירן לביןSisa לא נכרת מעולם הסכם וממילא לא הוסמכה חברת טירן על-ידי חברתSisa להיות סוכנת של האנייה. על חברת טירן היה לקבל את אישורה של חברתSisa לפני שביצעה את התשלומים. בהעדר הסכמה כאמור, אין להורות ל -Sisa לשפות את חברת טירן בהחזר הוצאות כללי ובלתי מוגבל. חברת טירן לא הוכיחה בראיות את טיב ומהות ההסכמות שנכרתו בין השותפים, ועל כן דין תביעתה להידחות.
79. אשר למיילים עליהם מסתמכת חברת טירן מציינת Sisa כי טירן לא הציגה תשובה למיילים ששלח מר דוד בריש. משכך, לא ניתן לומר כי מיילים אלה מבססים טענה לחבות חוזית של Sisa כלפי טירן. ועוד, מחלופת המיילים שנערכה בין התאריכים 17.4.2013-24.4.2013 (כשלושה שבועות לפני מעצר האנייה) לא ניתן למצוא סיכום ביחס לתשלום אגרות הנמל.
80. אף אין לראות במייל ששלח מר Bulent למר דוד בריש ביום 15.5.2013 (נספח כ' לתצהיר מר דוד בריש, ת/1) הודאה בחוב. לכל היותר מדובר בהצעת פשרה של Sisa – שנדחתה. ממייל זה ניתן ללמוד את הדברים הבאים:
א. עד למועד כתיבת ההודעה (15.5.2013) לא קיבלה Sisa מחברת טירן מסמכים התומכים בדרישותיה הכספיות, למעט 6 סטים של מסמכים. התשלומים אשר שולמו על-ידי Sisa לחברת טירן היו "על חשבון" ומבלי שהתייחסו לחשבונית ספציפית.
ב. Sisa פנתה מספר פעמים לחברת טירן בבקשה לבצע הפחתות בתשלומים, ללמדך כי הצדדים לא הגיעו לכלל הסכמה ביחס לסכומים בהם תישא Sisa.
ג. כעולה מהמייל, הסכים מר Bulent לשלם את הסכום המוצע (300,000 דולר שיופקדו בנאמנות, מתוכם 100,000 הדולר הראשונים יועברו לספקיות הדלק) "כמחווה של רצון טוב". בכל הנוגע ליתרת החוב הנטען עמד מר Bulent על קיום בדיקה מקיפה שתיערך על-ידי אנשי הכספים של שני הצדדים. מר Bulent לא הסכים לסכום החוב הנטען, אלא ציין כי התשלום הסופי צריך להיות מוסכם על שני הצדדים: "the final amount must be reviewed and agreed by both parties".
רכיבי התביעה
81. לעניין רכיבי התביעה מפנה Sisa לתצהירו של מר Bulent, אשר הוגש במסגרת ההליך בבית המשפט לימאות (ואשר אינו יכול להתקבל כראיה בתיק זה), ממנו עולה כי הציע במסגרת התחשבנות כוללת וכפשרה בין הצדדים, לשאת בתשלומים הבאים לחברת טירן:
א. סך של 650 דולר עבור כל משאית (הלוך ושוב);
ב. סך של 1,000 דולר עבור כל פקידה של אנייה.
הא ותו לא.
יתר רכיבי התביעה לא הוסכמו ולא אושרו על-ידי Sisa (אגרות נמל; החזר תשלומים לספקי דלק לאנייה; דמי הסגר; דמי לשכת הספנות; דמי שירות מניה; עלות טיפול של 100 דולר למכולה ריקה; החזר עלויות ויזה; עלויות ביטוח, Bayan (ערבות מכס); פחת; עלויות ניהול).
82. מורם מן האמור כי התובעות לא הוכיחו תביעתן. מעבר לצירוף אלפי מסמכים לא הצליח מר דוד בריש בעדותו ליתן הסבר באשר לחיובים הנתבעים, אופן ביצוע תחשיב החוב או רכיבי תביעתו (ע' 72, ש' 1-3). משהעד היחיד של התובעות לא היה מסוגל לתמוך בתצהירו ובמסמכים שצורפו לו, נותר תצהירו בגדר עדות שמועה שאין לקבלה (ע"א 8493/06 עיזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (17.10.2010)). מכאן כי אין בידי בית המשפט בסיס עובדתי המתיימר לתמוך בטענות התובעות.
טעויות חישוביות
83. במסגרת התחשיב ברכיב של דמי טיפול למשאית בסך 325 דולר לכיוון לא הובאו בחשבון תשלומים אשר שולמו על ידי נהגי המשאיות עצמם ישירות לחברת טירן (עדותו של מר דוד בריש ע' 69, ש' 25-27). תחשיב זה אף אינו מתיישב עם עדותו של מר דוד בריש כי הועברו רק 549 משאיות (ע' 68, ש' 8-9).
84. חברת טירן לא הציגה כרטסת הנהלת חשבונות אשר תתמוך בטענתה לחוב. מדובר בפגם מהותי היורד לשורשו של עניין, ודי בו להביא לדחיית התביעה. חברת טירן אף נמנעה מלהעיד רו"ח מטעמה או כל עד אחר שיכול לענות על הסתירות העולות מתחשיביה. אי העדת עדים אלו, כמו גם אי הצגת כרטסת הנהלת החשבונות של החברה, מעלים את החשד כי לו היו מובאים היו פועלים כנגד לחברת טירן. זאת ועוד, בסיכומיה טענה טירן לסכומים גבוהים מאלה שנתבעו בכתב התביעה המתוקן. מדובר בהרחבת חזית אסורה.
ו - ראיות
85. מטעם התובעות הוגש תצהירו של מר דוד בריש (ת/1) וכן תצהירו של מר אנדוני פוטינוס (Andoni Fotinos) (ת/2) אשר הועסק על-ידי Sisa עד יום 31.5.2013. תצהירו של מר דוד בריש (ת/1) לווה באלפי מסמכים, אשר קובצו ב- 12 קלסרים שונים, אשר חולקו ל- 4 כרכים (סומנו: "I", "II", "III", IV") וסומנו כנספחים א'- ס"ח.
במסגרת הבקשה להטלת עיקול על כספי הפיקדון שהופקד בקופת בית המשפט לימאות והבקשה לביטולו נשמעו אף עדותם של מר בלדה (מב/4) ורו"ח גולדברג (מב/1)).
Sisa לא הגישה תצהיר מטעמה.
עתה, לאחר שהעובדות והטענות סדורים לנגד עינינו, אדון בטענות הצדדים.
ז - דיון והכרעה
ז.1 – מהלך בירור המחלוקות
86. לטענת התובעות מונו כסוכן נמל מטעם חברת Sisa בכל הנוגע להפעלת הסכם הקו שנכרת בינה לבין Helenic, כמו גם נתיב ההובלה היבשתי מנמל חיפה לגשר שיח' חוסיין וחזרה. מכוח מינויין כסוכן נמל של Sisa הן זכאיות להחזר אגרות הנמל בהן נשאו, כמו גם ההיטלים והתשלומים בהן נשאו מכוח מינויין כסוכן נמל של Sisa. התובעות מצביעות על כך ש - Sisa הייתה מודעת לחיובה באגרות נמל ולהיקפן. משכך, יש לדחות את טענתה כי התובעות מבקשות להטיל עליה החזר הוצאות בלתי מתוחם ובלתי מוסכם. בכל הנוגע לשינוע המשאיות לגשר שיח' חוסיין וחזרה הגיעו הצדדים להסכמות ביחס לסכומים קבועים בהם תישא Sisa בשל פועלן של התובעות. הסכמות אלו הועלו על הכתב במסגרת מיילים שהוחלפו בין הצדדים ופגישות במהלכן הגיעו הצדדים להסכמות. מר Bulent אף לא חלק בעדותו על סיכומים אלה (650 דולר למשאית).
87. מנגד, טוענת Sisa כי בין הצדדים נוצרה שותפות – שאינה מקימה לתובעות עילת תביעה ביחס להחזר הוצאותיהן. כך נקבע בפסק דינו של בית המשפט לימאות (היוצר השתק פלוגתא). זאת ועוד, התובעות לא הוכיחו כי נכרת הסכם ברור ומפורט בינן לבין Sisa. כך ביחס לחברת טירן, כך ביתר שאת ביחס לחברת פסיפיק, שאף התובעות מודות כי לא נכרת בינה לבין Sisa הסכם כלשהו. עוד טוענת Sisa כי התובעות מושתקות מכוח השתק שיפוטי להעלות את הטענות המהוות את עילת תביעתן, משהן עומדות בסתירה לטענותיהן במסגרת ההליך שניהלו בבית המשפט לימאות.
אשר לרכיבי התביעה טוענת Sisa כי אלה לא הוסכמו בין הצדדים, כעולה מהיעדר תשובה של Sisa למיילים ששלח לה מר דוד בריש, כמו גם המייל שלו מיום 15.5.2013. לחילופין ולכל היותר הסכימה Sisa לחיובים בסך 650 דולר למשאית ו-1,000 דולר לפקידת אנייה. Sisa מעולם לא הסכימה לשאת בכלל הוצאות התובעות באופן בלתי מוגדר וקצוב.
88. נוכח המחלוקות יתקדם הדיון באופן הבא:
א. קביעות בית המשפט לימאות באשר למערכת היחסים שנכרתה בין הצדדים והאם יצרו השתק פלוגתא; ככל והתשובה שלילית -
ב. האם טענות התובעות בפני בית המשפט לימאות יוצרות מניעות או השתק שיפוטי המונע מהתובעות מלהעלות טענותיהן למערכת יחסים חוזית בין הצדדים; ככל והתשובה שלילית –
ג. האם נכרת בין התובעות או מי מהן לבין Sisa הסכם; ככל והתשובה חיובית -
ד. מהם חיובי הצדדים מכוח ההסכם שנכרת;
ה. דיון ברכיבי התביעה.
ז.2 - השתק פלוגתא מהו
89. בפסק הדין שניתן בע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642 עמד כב' השופט אילן על התנאים המגבשים השתק פלוגתא כדלקמן:
"השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לבעל-דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית מסוימת שכבר נדונה בין בעלי-הדין בהתדיינות קודמת אם מתקיימים ארבעה תנאים, והם:
א. הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.
ב. קוים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ולצד שנגדו מועלית טענת השתק בהתדיינות השנייה היה יומו בבית-המשפט ביחס לאותה פלוגתא.
ג. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית-המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא הנובע מהיעדר הוכחה.
ד. ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק-הדין שניתן בתובענה הראשונה".
90. השתק פלוגתא יכול ויקום מקום בו ההתדיינות השנייה היא בין אותם הצדדים, בין חליפיהם או בין מי שיש להם "קרבה משפטית" (privity) לצדדים להתדיינות הראשונה. המונח "קרבה משפטית" כולל גם מצבים בהם "משום "קרבת העניין" של צד זר להליך לעניינו של אחד מבעלי הדין ביחס לנושא ההתדיינות יש להשוות את מעמדו, מטעמים שבמדיניות משפטית ומשיקולי צדק, לזה של בעל הדין, לצורך החלת הכלל בדבר השתק פלוגתא (ראו נינה זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי 378-376 (1991)); מיכאל בן יאיר, הרחבת תחולתו של מעשה בית דין על מי שלא היה צד להליך קודם, ספר יצחק כהן 302 (1989); ראו גם פסקי הדין בע"א 718/75 עמרם נ' סקורניק, פ"ד לא(1) 29, 32-33 (1976); ע"א 3097/02 מלמד נ' קופת החולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, פ"ד נח(5) 511 (2004)).
91. הסטייה מן התנאי בדבר זהות הצדדים נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט על פי נסיבותיו הפרטניות של המקרה שבפניו. בבוחנו שאלה זו ישקול בית המשפט, האם בהחלת השתק פלוגתא במקרים כאמור עלול להיגרם אי-צדק והאם המבקש להחיל את ההשתק עושה זאת בתום לב (רע"א 6830/00 ברנוביץ נ' תאומים (לא פורסם, 1.7.2003; ע"א 9647/05 פוליבה בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס ומע"מ ומשרד המסחר (22.7.2007), פסקאות 34-36; רע"א 7831/99 צוריאנו נ' צוריאנו, פ"ד נז(1) 673, 683 (2002)).
ומכאן לעניינינו.
92. בשים לב לכך שהתביעה שהוגשה לבית המשפט לימאות הייתה תביעת חפצא (שעבוד האנייה ומימושו לשם פירעון החוב הנטען) נסב ההליך בעיקרו על היחסים שבין התובעות לבין בעלת האנייה, חברת Hellenic. מערכת היחסים בין התובעות לבין Sisa נדונה בהקשר לשאלה האם הוסמכה Sisa על-ידי Hellenic במסגרת הסכם הקו שנכרת בין שתיהן לחייבה בחיובים כלפי צד ג' – כגון התובעות. בהקשר זה קבע בית המשפט לימאות כי Sisa לא הוסמכה על-ידי Hellenic, בעלת האנייה, להתחייב כלפי התובעות בשמה.
93. אשר למערכת היחסים שבין Hellenic לבין Sisa קבע בית המשפט לימאות כי הסכם הקו לא יצר שותפות בין החברות וכי הפעלת הקו לא הייתה "מיזם משותף" של שתיהן, אלא כי Hellenic קיבלה על עצמה לשמש מוביל ימי של הקו כנגד דמי הובלה שישולמו לה לפי היקף המטענים שיובלו. "אין בהסכם הקו כל סממן של שותפות כפי שניתן לצפות אילו הוסכם על מיזם משותף, כגון חלוקה ברווחים ובהוצאות, מעורבות של הלניק בכל שלבי ההובלה, באיתור המטענים, גביית דמי ההובלה מהלקוחות וכדו'" (סעיף 42 לפסק הדין). חיזוק למסקנתו זו מצא בית המשפט בכך שבקו ההפלגות שותפה גם האנייה Bridge , שאינה בבעלות Hellenic.
94. אשר למערכת היחסים שבין התובעות לביןSisa קבע בית המשפט לימאות, לעומת זאת, כי טירן נטלה חלק ממשי בשיווק ההובלות, גביית דמי הובלה, טיפול בהובלה היבשתית ועוד (סעיף 58 לפסק הדין) וכי בין הצדדים התקיים "קשר מסחרי" החורג מגדר יחסי סוכן - לקוח (סעיף 61 לפסק הדין):
"מן האמור ניתן להסיק כי תפקידן של התובעות לא היה לשמש כסוכנת אנייה בלבד, תפקידן היה רחב הרבה יותר והן עסקו בכל פעילות קו ההובלות, לרבות ההובלה היבשתית, מכירת הכרטיסים, התקשרות עם סוכן או נציג בירדן, ליווי השיירות, טיפול בנהגים וכדומה. כל אלו מעידים על קשר מסחרי בין התובעות לסיסה".
ובהמשך (סעיף 80 לפסק הדין):
"כאן ראוי להזכיר כי טירן לא שימשה בתפקיד של סוכן אנייה בלבד. בין אם הייתה שותפה עסקית של סיסה ובין אם שימשה רק כסוכן של סיסה, ברי שהיקף פעילותה היה רחב משל סוכן אנייה. לעדותו של דוד בריש מונתה טירן לשמש כסוכן קו liner agent . תפקידיו של סוכן קו הינם נרחבים מאשר תפקידו של סוכן אנייה (ראו למשל את נוסח ההסכם לדוגמה בדבר מינוי סוכן קו שפורסם על ידי The Federation of national Associations of ship Brokers and agents (www.fonasba.com).
סוכן קו, בשונה מסוכן אנייה, אינו מטפל רק בסידורי הנמל בעגינתה של האנייה ובפריקת או העמסת המטען, אלא עוסק גם בהתקשרות עם לקוחות, בגביית דמי הובלות וכדומה".
95. מורם מהאמור עד כה כי בית המשפט קבע כי בין Sisa לבין התובעות התקיימה "שותפות עסקית", או פעילות עסקית משותפת, רחבה ממערכת היחסים שבין סוכן אנייה – ללקוחו. דא עקא, בית המשפט לא קבע ממצאים באשר לתוכנה של המערכת ההסכמית שנכרתה בין הצדדים, היקפה או טיב החיובים שנטלו על עצמם הצדדים במסגרתה. כל שקבע בית המשפט בהקשר זה הוא כי "... בין סיסה לתובעות הוסכם כי תשלם לתובעות עבור השירותים המוסכמים ותשפה אותן בגין תשלומים ששילמו וכי דרך התשלום תיעשה באמצעות קיזוז הדדי של החיובים ..." (סעיף 86 לפסק דינו).
96. זאת ועוד, במסגרת התביעה שהוגשה לבית המשפט לימאות נתבעו החובות המובטחים בשעבוד ראשון על האנייה, כאמור בסעיפים 40-41 לחוק הספנות בלבד. בית המשפט לימאות לא דן בחובות האחרים להן טוענות התובעות במסגרת תביעה זו (ונובעים מההובלה היבשתית של המשאיות). פסק דינו של בית המשפט לימאות לא קבע ממצאים ביחס להסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת המיזם העסקי המשותף, תוכנן והיקפן. ממילא לא קבע בית המשפט לימאות ממצאים בשאלת קיומו של החוב הנתבע, גובהו ורכיביו. ודוק: קביעת בית המשפט לימאות לפיה פעילות התובעות ו- Sisa הינה פעילות של שותפות עסקית החורגת מיחסי סוכן אנייה – לקוח, אין בה כדי לקבוע ממצאים ביחס למהות הפעילות המשותפת, גבולותיה והחיובים הנובעים הימנה.
מורם מהאמור עד כה כי בית המשפט לימאות לא קבע ממצאים פוזיטיביים ביחס לתוכנה, היקפה וטבעה של השותפות העסקית שנכרתה בין הצדדים (למעט הקביעה כי מדובר בפעילות עסקית משותפת החורגת מגדר היחסים סוכן – לקוח), האם Sisa הפרה חיובים שנטלה על עצמה במסגרת שותפות זו, האם נותר ל-Sisa חוב כלפי התובעות ומה שיעורו.
ז.3 - השתק שיפוטי וטענות עובדתיות סותרות
97. אין כל פגם בתיקון כתב התביעה נוכח דחיית בית המשפט לימאות את טענות התובעות כי Hellenic חבה כלפיה בהחזר האגרות ששילמה בגין פקידות האנייה את נמל חיפה. לא זו בלבד שהתובעות רשאיות היו לתקן תביעתן נוכח קביעות אלה, הן לא יכלו שלא לעשות כן נוכח קיומו של מעשה בית-דין ביחס לקביעות בית המשפט לימאות - כפי שטוענת Sisa. ודוק: אין מניעה מהעלאת טענות משפטיות זהות כנגד בעלי דין שונים. יש מניעה מקבלת הסכום פעמיים – מה שלא קרה בענייננו.
98. אף לא מצאתי כי התובעות העלו טענות עובדתיות סותרות בניגוד לתקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הטענות למערכת היחסים בינן לבין Hellenic, מחד גיסא, ו-Sisa, מאידך גיסא, הן טענות משפטיות חלופיות המבוססות על מערכת עובדתית זהה – באופן התואם את התקנות (תקנה 72(ב) סיפא).
ז.4 – הטענה לשותפות
99. לטענת Sisa נוצרה בין הצדדים שותפות. כאמור, דחיתי טענה זו ככל והיא מתבססת על השתק פלוגתא על בסיס פסק דינו של בית המשפט לימאות. ואולם, ככלל, בכך לא סגי ויש לדון אף בטענה לגופה.
100. כאמור, Sisa לא הגישה בהליך זה תצהירי עדות ראשית ולא זימנה עדים. את טענתה כי בינה לבין התובעות נכרתה שותפות ביססה Sisa על פסק דינו של בית המשפט לימאות. טענה זו דחיתי. Sisa לא הבהירה כיצד ומתי נוצרה שותפות זו, מה היו תנאיה, מהם זכויות וחובות הצדדים לשותפות, מה הייתה חלוקת הרווחים בין השותפים או אף מה היו הרווחים שצברה השותפות בעת פעילות הקו – עובדות שבשליטתה הייחודית. ממילא לא הביאה Sisa כל ראיות בהקשרים אלה, לא הציגה מסמכים המעידים על חשבונות בנק משותפים, פירוט של רווחים או דוח הפסדים. למעשה, די בכך להביא לדחיית הטענה, שנטענה בעלמא וללא כל ביסוס, משפטי או עובדתי. למעלה מן הדרוש אציין כי הטענה אף אינה מתיישבת עם העובדות שהובאו בפניי.
101. סעיף ההגדרות בפקודת השותפויות מגדיר שותפות כ"חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות". קשרי שותפות מוגדרים כ-"הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים" ו"עסק" כ-"כל משלח יד שמותר לעסוק בו". משלא נחתם הסכם שותפות כתוב בין הצדדים, נטל הראיה להוכיח את הטענה לקיומו של הסכם זה מונח על כתפי Sisa (ראה: ע"א 1763/93 אהרון נ' שוחט (14.3.1996); וכן ע"א 609/78קן תור נ' גלבוע פ"ד ל"ד(1) 239, 248). נטל זה לא הורם, אף לא מקצתה.
102. ודוק, הקביעה האם מערכת של שותפות לפנינו, הינה קביעה עובדתית, וליתר דיוק, האם הצטברותם של העובדות יש בהן כדי להצביע על קיומה של שותפות כקביעה משפטית (ראו לעניין זה ע"א 7065/15 יונה לוי נ' נחלת א.מ בניה ויזום בע"מ; ע"א 167/89 תנעמי נ' חמסי, פסקה 10 (7.4.1992)). בע"א 727/88 מנשה שוורץ נ' ישראל רנן פ"מ מו(5) 851 קבע הנשיא שמגר את סימני ההיכר לקביעה כי יחסים בין הצדדים הינם יחסי שותפות באופן הבא:
"להלן חלק מסימני ההיכר שיכולים להטות את הכף לכאן או לכאן...
כוונת הצדדים להיות שותפים.
בנקודה זו מפרט יהודאי בספרו דיני שותפות בישראל (תמר תשמ"ט) 32:
'על חוזה שותפות יש להחיל את דין החוזים הכללי, וכמו בכל חוזה, כך גם בחוזה שותפות, יש לראות בכוונת הצדדים ליצור יחסים משפטיים תנאי לקיום החוזה, ותנאי זה בא לידי ביטוי במונח גמירת הדעת . המבחן לקיום גמירת הדעת יהיה, בדרך כלל, מבחן אוביקטיבי, היינו, השאלה תהיה אם בנסיבות כגון אלה היה אדם סביר למד מן ההצעה שהופנתה אליו על כוונה ליצור יחסים משפטיים'.
הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים.
השתתפות הצדדים ברווחי העסק.
משכם של היחסים בין הצדדים "
(בשים לב לכללים המנויים בסעיף 2 לפקודת השותפויות; לפיהם לא כל שיתוף ברווחים מהווה שותפות כהגדרת החוק; וכן יתר הכללים המחריגים, ראו שם).
103. בענייננו לא הוכיחה Sisa כי מתקיים ולו סממן אחד מהסממנים שנמנו:
א. Sisa לא הוכיחה כי כוונת הצדדים הייתה כי הצדדים ינהלו עסק משותף לשם השאת רווחים משותפת (הגם שאין מחלוקת כי כל אחד מהצדדים ביקש להשיא רווחיו על דרך של פעילות משותפת). היפוכו של דבר. מהמיילים שהציג מר דוד בריש, במסגרתם פירט שוב ושוב את ההוצאות והחיובים בהם תחייב טירן את Sisa, המשא ומתן שהתנהל בהקשר זה (כעולה משינוי הסכומים) וקבילתו כי טירן "took the beating" וכי הסכומים המוסכמים לא משאירים לטירן מרווח רווחים מעבר להוצאות שפורטו – כל אלה מצביעים על כל שטירן ו-Sisa פעלו כצדדים נפרדים, המבקשים כל אחד להשיא רווחים, בין השאר על חשבון הצד האחר (ראו תכתובת בין מר דוד בריש לבין מנהלי Sisa מיום 28.10.2012 ומיום 19.2.2013 ביחס לעלויות ותמחור השירותים בגוף התכתובות, נספח ט' לתצהיר מר דוד בריש, ת/1);
ב. Sisa לא הוכיחה כי הצדדים הוצגו כשותפים. בהקשר זה, הוכיחו התובעות כי פרסומי Sisa התייחסו לטירן כאל סוכנות עמה הם עובדים בישראל (נספח ח' עמ' 51 לתצהיר מר דוד בריש, ת/1). Sisa אף התייחסה לטירן כאל סוכנת הנמל שלה במסגרת ההתכתבויות שנערכו בין נציגי הצדדים (מיילים מיום 17.10.2012 ו- 24.2.2013). ועוד, המסקנה כי ההסכמות בין הצדדים כללו חיוב של Sisa לשאת בעלות השירותים שהעניקו לה התובעות נלמדת גם מהודאת אורגנים של Sisa בקיומו של חוב כלפי התובעות. כך עולה מתצהירו של מר אנדוני (ת/2) כי התחייב בפני מר דוד בריש במהלך החודשים מרץ - אפריל 2013 כי ההכנסות ממשלוח הראלי אשר היה צפוי להגיע לחיפה (הכנסות בסך של 182,000 דולר), יועברו לידי התובעות, לכיסוי חובה של Sisa כלפיהן. דא עקא, חרף ההכרה בקיומו של חוב, העדיפה Sisa לעשות שימוש אחר בכספים אלו (סעיף 5 לתצהיר מר אנדוני, ת/2). כך גם עולה ממייל ששלח מר Bulent למר דוד בריש ביום 15.5.2013, לאחר מעצר האנייה, במסגרתו הודה כי אין מחלוקת כי Sisa חייבת לתובעות כסף ("sum"). הודאתה של Sisa בחוב שריר וקיים כלפי התובעות מלמדת כי בין Sisa לבין התובעות נקשרו יחסים מסחריים (קח - ותן) ולא יחסי שותפות המסדירים תשלומי איזון שבין רווחים להפסדים;
ג. Sisa לא טענה וממילא לא הוכיחה כי ההחלטות העסקיות התקבלו בשיתוף התובעות או אף כי לתובעות הייתה איזושהי השפעה על החלטותיה העסקיות של Sisa. בעדותו בפני בית המשפט לימאות אישר מר Bulent כי טירן לא הייתה צד להסכם הקו, לתיקונים לו או לחכירת האנייה (נספח מ"ח לתצהיר מר דוד בריש, ת/1, עמ' 145, ש' 9-15). Sisa לא טענה, וממילא לא הוכיחה, כי היא והתובעות ניהלו הנהלת חשבונות או חשבונות בנק משותפים. גם כאן ההפך הוא הנכון, כעולה מהמאמצים הכבירים שהשקיעו התובעות בניסיון לקבל את דפי החשבון של Sisa בבנק Garanti, תוך ש- Sisa מסרבת להמציא את המסמכים. Sisa לא טענה וממילא לא הוכיחה כי התובעות נטלו חלק ברווחי השותפות הנטענת (שכאמור, לא הובהר שיעורם). בנסיבות אלה, טענתן כי על התובעות לקחת חלק בהפסדים לוקה בחוסר תום לב של ממש.
אכן, טירן הודתה כי באחת ההפלגות אספה מהנהגים כספים (ראו תכתובת מיום 30.4.2013 נספח ס"ב לתצהיר מר דוד בריש, ת/1) בסכום כולל של 234,220 דולר (סכום אשר קיזזה מתביעתה). אולם כפי שקבע בית המשפט לימאות, על בסיס עדויות מר דוד בריש ומר Bulent כאחד, טירן עשתה כן עבור Sisa, תוך שקיזזה מהסכומים שגבתה את הסכומים המגיעים לה (סעיפים 80-81 לפסק הדין).
104. המסקנה כי בין הצדדים לא נכרתה שותפות נתמכת גם בעדותו של מר אנדוני בהליך זה (עמ' 75, ש' 9-20):
"ת. לא שותפות. טירן הייתה הסוכנת הממונה בישראל מטעם סיסה. לשאלת בית המשפט על מה אני מבסס את קביעתי זו אני משיב שעל המיילים שראיתי. לא הייתה שום שותפות בין טירן לסיסה.
ש. איך אתה יודע מה היחסים המסחריים בין טירן לסיסה?
ת. עניתי על זה קודם טירן הייתה הסוכנת של סיסה בישראל.
ש. אתה אומר זאת על רק על בסיס מיילים?
ת. כשראיתי שגובה החוב של סיסה לטירן נעשה גבוה, דיברתי עם מר בולנט וביקשתי ממנו הסבר על מנת שאוכל לשלוט במקרה, וכך אני יודע שטירן וסיסה לא היו שותפות. לשאלת בית המשפט אני אכן מתכוון שמר בולנט אמר לי את זה ..
ש. הרי לא שאלת את מר בולנט האם אתם שותפים.
ת. נכון, רק שאלתי מה טיב היחסים בינינו לבין טירן, מה התועלת שאנו מקבלים משיתוף הפעולה עם טירן, והוא אמר אין שום תועלת (בנפיט). הוא פשוט הסוכן שלנו בישראל".
כך גם עולה מעדותו של מר דוד בריש:
"ש. … אתה עשית עסקת שותפות עם סיסה לפיה כל אחד מכם משלם חלק מההוצאות ואתם מתחלקים באיזה שהיא צורה ברווחים, אבל זו היתה הקונספציה?
ת. זה כמובן מוכחש, את ההכנסות שלנו, הרווחים שלנו היינו צריכים להפיק מהדברים האחרים שגבינו מ- 650 דולר, מהביטוח והדברים האחרים אבל לא אתן פירוט מה הרווחנו וכמה, אני מכחיש את התאוריה שהיינו שותפים עם סיסה בכל צורה שהיא" (ע' 58, ש' 7-9 ובהמשך בע' 58, ש' 22-23 וכן בע' 58 ש' 27-28).
כנגד ראיות אלה לא הציגה Sisa כל עדויות או מסמכים.
מכלל דברים אלו, אני דוחה את טענת Sisa כי בינה לבין התובעות נוצרו יחסי שותפות, אשר יש בה להביא לביטול חובותיה כלפי התובעות. ומכאן לשאלה העיקרית – האם נכרת בין הצדדים הסכם ומה תוכנו.
ז.4 - מערכת היחסים בין הצדדים
105. מהראיות שהוצגו בפניי עולה כי בין הצדדים נכרת שיתוף פעולה מסחרי בהפעלת הקו. במסגרת שיתוף פעולה זה חכרה Sisa אנייה, מכרה כרטיסים ודאגה להעמסת האנייה בטורקיה. טירן פעלה כסוכנת הנמל של האניות שחכרה Sisa בנמל חיפה ובגדר כך נשאה באגרות שהוטלו על-ידי נמל חיפה, בין בעצמה ובין באמצעות חברת פסיפיק, שמונתה לעמילת מכס. כן דאגה טירן לפריקת האניות ושחרור המטען ונשאה בכלל התשלומים בהם נושא סוכן נמל. טירן אף הפעילה את הקו בחלק היבשתי, בין נמל חיפה לגשר שיח' חוסיין. בגדר כך דאגה טירן לקבלת אשרות כניסה לישראל לנהגים, ליווי לנהגים שאינם נושאים רישיונות נהיגה תקפים בישראל, ליווי לשיירות, תשלום אגרות, תשלומי מכס, ליווי בגשר שיח' חוסיין ועוד. כך גם בכל הנוגע למסע המשאיות והנהגים מגשר שיח' חוסיין לנמל חיפה.
כנגד התפקידים שנטלה על עצמה חברת טירן התחייבה חברת Sisa לשלם לה סכומים מוסכמים.
106. במסגרת שיתוף הפעולה המסחרי העניקו התובעות ל-Sisa שני סוגי שירותים שונים. האחד – שירותי סוכן ועמיל מכס. והשני – הסדרת וניהול הובלת המשאיות לגשר שיח' חוסיין וחזרה, לרבות כל ההוצאות הכרוכות בכך. בתמורה לשירותיהן התחייבה Sisa לשאת בשני סוגי תשלומים:
א. החזר ההוצאות בהן נשאה טירן מתוקף תפקידה כסוכן נמל. הוצאות אלה הינן הוצאות "קבועות", אשר משולמות ברגיל לסוכן. ניתן למנות בין התשלומים הקבועים: החזר אגרות נמל; דמי לשכת ספנות; דמי מנייה; החזר תשלומי הדלק ויתר ההוצאות בהן נשאה טירן לשם פריקת האנייה ושחרור המטען.
כן נכללו בסוג זה של תשלומים "דמי פקידה" (Husbanding) אותם התחייבה Sisa לשלם לחברת טירן – 1,000 דולר בגין כל פקידת אנייה.
משמדובר בתשלומים קבועים אשר הוסכם כי תישא בהם Sisa, לא נערכו לגביהן התכתבויות ואף דומה כי לא היה ניסיון לנהל משא ומתן ביחס לגובהן, אלא היה ברור לצדדים כי אלו התשלומים אשר עליהם לשאת עבור שירותים אלו. תשלומים אלו היו אמורים להתבצע כנגד הצגת חשבוניות וקבלות.
מעדותו של מר Bulent עולה כי היה מודע לצורך לשלם תשלומים אלה בפירוט רב (עמ' 146, ש' 8-17).לעניין זה ראו גם פירוט אגרות הנמל והודאתו כי Sisa התחייבה לשאת בהן בסעיף 14 לתצהיר שהגיש לבית המשפט לימאות (נספח י' לתצהיר מר דוד בריש, עמ' 63).
"In general, TIRAN was to handle the NR in Haifa and was to pay the NR's port dues (such as berthage, lighthouse, harbor, garbage removal, bilge water removal, sea pollutuin prevention) + a fix charge of USD 1,000 per call. With respect to the cargo, TIRAN was to pay for discharge/loading operations and for the transshipment of the cargo (trailers) from Haifa to Jordan (SHB) and back from Jordan to Haifa + a fix charge USD 650 per trailer (for round trip)"
(כן ראו לעניין זה עדותו בנספח מח לתצהיר מר דוד בריש, ת/1; ע' 148, ש' 21 – עמ' 149, ש' 5, עמ' 446-447)
כך גם עולה מחקירתו של מרBulent בהליך אשר נוהל בבית המשפט לימאות (עמ' 145, ש' 9-15). מר Bulent אף אישר כי נספח ז' לתצהיר מר דוד בריש כי המסמך מהווה סיכום של הפגישה שנערכה בין הצדדים. כשנשאל באופן מפורש על ידי בית המשפט האם דחה את הסיכום השיב (בעמ' 146, ש' 8-17):
"A: No, I didn't reject it. It was a part of our agreement actually, because we've started with Tiran to negotiate about this project in October, and this project was not only covering the agency ships in port, it was covering full body of the project.
Judge: The whole project?
A: Whole project, including שייח חוסיין bridge operations, customs, immigration, combos security trucks, visas, it was a complete package, therefore to handle this package obviously formally a ship needs a port agent's ship, so somehow like a natural outcome of this agreement, they appointed themselves as the shipping agent which I was agreed".
כך גם עולה מעדותו של מר דוד בריש (ע' 57, ש' 17-21; ע' 57, ש' 25-26).
המסקנה כי טירן מונתה לסוכנת נמל מטעם Sisa גם עולה מחילופי המיילים בין הצדדים. לעניין זה ראו, בין השאר, מייל של מר דוד בריש מיום 17.10.2012, נספח ז' לתצהיר מר דוד בריש, ת/1, עמ' 44, בסעיף 11 למייל נכתב שטירן תהיה הסוכנת בישראל ובגשר שייח חוסיין.
טירן אף שלחה ל-Sisa את חשבוניות הנמל שאת תמורתן ביקשה כי Sisa תפרע (מייל מיום 13.12.2012, נספח ט"ו לתצהיר מר דוד בריש, עמ' 160 ואילך; מייל מיום 26.12.2012, עמ' 182 ואילך; מייל מיום 2.5.2013 לו צורפה טבלה מפורטת של חיובי Sisa מכוח פקידות האניות עד אותו מועד, עמ' 200 ואילך ועוד). כך, לדוגמא, במייל המסכם מיום 24.2.2013 (נספח ט' לתצהיר מר דוד בריש, עמ' 58, סעיף 2 למייל) ציין מר דוד בריש כי: "D/A will from now on show the port charges for the vessel at Haifa (with all port invoices) husbanding for each call usd 1,000, usd 650 for each round trip Haifa to SHB and back to Haifa …"
Sisa לא כפרה בחובה לשלם חשבוניות הנמל שנשלחו לה ולא טענה כי הדרישה אינה מתיישבת עם ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים (לעניין זה ההבהרות והמסמכים שהתבקשו במייל של מר אנדוני מיום 10.5.2013, עמ' 207).
ב. תשלומים אותם התחייבה Sisa לשלם עבור שירותים נלווים לשירותי הסוכן, ובכלל זה שירותי הליווי אותם סיפקו התובעות למשאיות עד מעבר שייח' חוסיין וחזרה. בכלל זה נשאו התובעות גם בעלות ליווי השיירות כמו גם תשלומי הנהגים (אוכל, לינה, אשרות כניסה לישראל, רישיונות וכיו').
בכל הנוגע לחיובים בגין שירותים אלה התנהל בין הצדדים משא ומתן (המיילים המפורטים בנספח ט' לתצהירו של מר דוד בריש, ת'1).
במייל מיום 28.10.2012 העריך מר דוד בריש את העלויות בסך 675-725 דולר למשאית (הלוך ושוב), בצירוף ביטוח. הסכום כולל דמי תשתית, סוורות/ניטול, ליווי, עלויות גשר, מכס ודמי טיפול לטירן בסך 100 דולר למשאית עם מטען לכל כיוון ו-50 דולר למשאית ריקה כאמור (עמ' 53).
במייל מיום 19.2.2013 (עמ' 54-55) אמד מר דוד בריש את המחיר בגין אותם רכיבים בסך 846 משאית עם מטען ו-620 משאית ריקה. כן ציין כי המחיר לא כולל אשרות כניסה לישראל, ליווי לנהגים חסרי רישיון נהגיה בישראל, ערבות מכס. על מייל זה השיב מר Bulent כי מדובר ברשימה טובה לדיון ביום שבת (עמ' 56, "good list to review. We will go through this together on Saturday..."). מכאן כי בשלב זה אכן לא הייתה הסכמה בין הצדדים באשר לפרטי ההוצאות בהן תישא Sisa בהקשר להובלה היבשתית.
במייל מיום 22.2.2013 (עמ' 57) העלה מר דוד בריש על הכתב את הבטחתו למר Bulent כי טירן תבצע את מטלותיה תמורת 650 דולר למשאית ("I have promised Bulent we shall do this for usd 650 per each trailer") וכי לסכום זה יתווספו רק דמי ביטוח בסך 100 דולר לכל כיוון וערבות מכס בסך 150 דולר.
במייל מיום 24.2.2013 הודיעה Sisa לחברת טירן כי מעתה והלאה לא תישא בעלויות בגין ערבות מכס, ביטוח, קנסות נהגים ולינה וכי מעתה על סוכן הנמל לגבות סכומים אלה מהנהגים בהגיעם לנמל חיפה (עמ' 59). במייל תשובה מאותו יום אישר מר דוד בריש את ההוראה והזכיר כי הם גובים 23 דולר (85 ₪) וכי על Sisa לגבות סכום זה מהנהגים (עמ' 58-59).
עוד סיכם מר דוד בריש במסגרת מייל זה את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במהלך הפגישה:
- טירן תחייב את Sisa בסכום קבוע של 650 דולר למשאית (מלאה או ריקה).
- החשבונות שיישלחו מעתה ל-Sisa יראו את חיובי הנמל לכל אנייה (חשבוניות נמל), דמי פקידה בסך 1,000 דולר וכן דמי טיפול בסך 650 דולר לכל משאית. שאר החיובים ייגבו מהנהגים.
ואכן, החשבונות ששלחה טירן ל-Sisa מבוססים על מפתח זה (לעניין זה ראו הטבלה שצורפה למייל מיום 2.5.2013 לו צורפה טבלה מפורטת של חיובי Sisa מכוח פקידות האניות עד אותו מועד, עמ' 200 ואילך).
כאמור, גם מר Bulent אישר בעדות בפני בית המשפט לימאות כי Sisa התחייבה לשלם דמי טיפול בסך 650 דולר למשאית וכן דמי פקידה לאנייה בסך 1,000 דולר - בנוסף לאגרות הנמל בהן נשאה טירן (סעיף 14 לתצהירו, עמ' 63, נספח י' ת/1). כן ראו חקירתו הנגדית בהליך אשר נוהל בבית המשפט לימאות (נספח י' לתצהיר מר דוד בריש, ת/1, עמ' 64):
"adv. Haris: just to make the figures, Tiran as an agent was entitled for… 1,000 dollars per a call?
A: correct
Q: what you called port fees to be paid and 650 dollars for transportation?
A: Till Jordan, custom charges whatever"
נוכח פירוט הרכיבים הנכללים בחיוב הקבוע (fix price) בסך 650 דולר למשאית, אף לא יכולה להישמע טענת Sisa כי סכום זה כולל חיוב בגין אגרות נמל (למעט אגרות דמי סוורות/ניטול ודמי תשתית בהן נשאה חברת פסיפיק).
107. אינני מקבלת את טענתה של Sisa כי אין ללמוד מחילופי המיילים על הסכמתה של Sisa לתנאים אשר הוצגו לה על-ידי מר דוד בריש. למעשה טוענת Sisa כי לכל היותר פניותיו של בריש הינן הצעה בלבד אולם לא הוכיחו התובעות כי ההצעה התקבלה מצדה, במילים אחרות כי לא היה קיבול – ומכאן אין הסכם.
108. אכן, חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול (סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים")). סעיפים 5- 6 לחוק החוזים מתייחסים לדרכים בהם יערך הקיבול באופן וכוללים הודעת הניצע, מעשה לביצוע החוזה או התנהגות אחרת. אשר ל"מעשה לקיום החוזה או התנהגות אחרת" נקבע כי החוק עיגן את עיקרון ההדדיות, לפיו "... הקשר החוזי צריך לחול על שני הצדדים בעת ובעונה אחת, ואין לאפשר מצב שבו אחד הצדדים קשור בחוזה, ואילו הצד האחר, שעדיין לא נתן תמורה, יהיה פטור" (כהן ופרידמן, חוזים, כרך א' הוצאת אבירם, עמ' 145). משכך, נקבע, יש לכלול בדרכי הקיבול הקבועות בסעיף 6 לחוק החוזים גם שתיקה או מעשה. כדבריהם: "כאשר מדובר בדרך הקיבול השנייה, שמר החוק לפי ניסוחו על עקרון ההדדיות. במקרה זה נכרת החוזה עם ההתנהגות או ביצוע המעשה. עד לאותו מועד רשאי המציע, וודאי גם הניצע, לחזור בו מן ההצעה או הקיבול...". הצעה וקיבול ילמדו גם כאשר הוכחה גמירת דעתם של הצדדים (דבר אשר ילמד גם מהתנהגותם של הצדדים להסכם ומנסיבות האופפת את ההסכם).
109. גם בפסיקה הוכר קיבול הנלמד משתיקתו או התנהגותו של הצד הניצע. כך, בין השאר, בפסק הדין שניתן בע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הולינגסוורת ג.מ.ב.ה, פ"ד מד(3) 600:
"... גם שתיקתה של המערערת, אשר לא השיגה על התנאים שבחוזר התנאים בהתכתבות שלאחר משלוח חוזר התנאים, עשויה ללמד על הסכמתה לתנאים שנכללו בחוזר זה. בכל הקשור לשתיקה כדרך לקיבול אמר השופט אשר בע"א 713/76 בעמ' 325:
'... אף אחד מהסעיפים הללו (סעיפים 5 ו- 6לחוק החוזים (חלק כללי) - ד' ל') אינו מזכיר קיבול על-ידי שתיקה או היעדר תגובה. בסעיף 6(ב) אף נאמר במפורש ש'קביעת המציע שהעדר תגובה מצד הניצע ייחשב לקיבול אין לה תוקף', ללמדך שהחוק דורש תגובה פוזיטיבית מצד הניצע, בין על-ידי הודעה מפורשת - סעיף 5ובין עד-ידי מעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה (סעיף 6)'.
אלא שבפסק-דין מאוחר יותר אמרה השופטת (כתוארה אז) בן-פורת דברים אחרים:
'אמנם, כרגיל, שתיקה היא נייטראלית: סעיף 6(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), אך לעתים זוהי 'דרך אחרת' של קיבול במובן סעיף 6(א) לאותו חוק' (ע"א 723/80, בעמ' 727).
באותו פסק-דין, שם, מצטטת השופטת בן-פורת מדברי המלומדת ג' שלו, בחיבורה "כריתת חוזה" פירוש לחוקי החוזים (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשל"ח) 50:
"'שתיקה כשלעצמה הינה ... נייטרלית. אך נתונים נוספים, המצביעים על גמירת דעתו של הניצע, עשויים להעניק לה משמעות פוזיטיבית... יש שהליכי המשא ומתן בין הצדדים אוצלים על פירוש השתיקה וראייתה כ'התנהגות אחרת', כמשמעותה בסעיף 16א)'".
הדוגמאות שמביאה פרופ' שלו למקרים בהם כך תפורש שתיקת הניצע אמנם קיצוניות יותר מן המקרה שלפנינו, אך לא מן הנמנע, כי גם במקרה כגון זה שלפנינו כך יש לפרש את שתיקתה של המערערת, כשהיא עומדת לצד התשלום בגין קבלת החלפים".
כך גם נקבע בפסק הדין שניתן בע"א 723/80 לה נסיונל חברה ישראלית לבטוח בע"מ נ' שאול חיים פ"ד לו(2) 714. לעניין זה ראו גם דברי כב' השופט ברק בפסק הדין שניתן בע"א 112/79 שרף נ' אבער, פ"ד לד(3) 178, 188:
"קיבול יכול שייעשה על-ידי מעשה ולעיתים אף שתיקה יכול שתהווה קיבול, אך בכל מקרה תנאי הוא כי התנהגותו של הניצע תעיד על גמירת דעתו להתקשר בחוזה".
ועתה לעניינינו.
110. בענייננו מלמדים המיילים על הסכמה מפורשת של Sisa לתנאים אשר הועלו על הכתב במייל של מר דוד בריש מיום 22.2.2013. כעולה מהמייל, הסכמה זו מבוססת על פגישה שנערכה בין נציגי הצדדים. כך גם עולה מההבדל בין התנאים המוסכמים, כפי שהועלו על הכתב, לבין דרישותיה המקוריות של טירן, כפי שהועלו על הכתב במייל מיום 28.10.2012.
אף אין מחלוקת כי בסמוך למייל מיום 28.10.2012 החל שיתוף הפעולה המסחרי לפעול, עם פקידתה של האנייה Ariadne את נמל חיפה ביום 19.11.2012 - וחזקה על התובעות כי לא היו משקיעות משאביהן ומיטב כספם אילולא הוסכם בין הצדדים (ולו בעל פה) כי הוצאותיהן יושבו. ההתנגדות היחידה אשר הוצגה על ידי Sisa הייתה במייל מיום 24.2.2013 בנוגע לתשלומי הנהגים וזאת בלבד. במייל תשובה מאותו יום, הוסיף מר דוד בריש את סיכום הדברים בין הצדדים. גם לסיכום זה לא השיבה Sisa או מי מטעמה.
111. לסיכום, מצאתי כי נציגי הצדדים הגיעו להסכמות מלאות ומפורטות ביחס לשירותים אותם יעניקו התובעות ל- Sisa, מחד גיסא, והתשלומים בהם תישא Sisa, מאידך גיסא. הסכמות אלו נערכו בעל פה, בין היתר בפגישותיהם השונות של מר דוד בריש ומרBulent ואף הועלו על הכתב במסגרת מיילים. המיילים משקפים משא ומתן עד להסכמות שהועלו על הכתב, לאחר פגישת נציגי הצדדים, במיילים מיום 22.2.2013 ו-24.2.2013. Sisa לא הסתייגה מההסכמות כפי שהועלו על הכתב על-ידי מר דוד בריש או החשבונות שנשלחו לה על בסיס הסכמות אלה, למעט בכל הנוגע לתשלומי הנהגים מעתה ואילך (מייל מיום 24.2.2013).
112. לחלופין, ואף אם הייתי מקבלת את טענת Sisa כי לא הוכח קיבול מפורש של ההצעה, המשך קבלת השירותים מהתובעות מהווה הסכמה שבשתיקה לתנאי ההסכם וקיבול בשתיקה. בנסיבות העניין, כל התנגדות בדיעבד לסיכום הדברים, לאחר שהתובעות סיפקו את השירותים המוסכמים ונשאו בעלותם, לוקה בחוסר תום לב שדי בה להביא לדחייתה.
113. לחלופי חילופין, ולמעלה מן הדרוש, אציין כי התובעות זכאיות להחזר ההוצאות ששילמו להפעלת הקו מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. ככלל דיני עשיית עושר הורחבו גם לגבי מתנדב, כאשר כבר נקבע בפסיקה כי החייב אינו רשאי להתנגד לפירעון החוב על ידי צד ג', בהעדר סיבה סבירה להתנגד לכך (ע"א 188/84"צור" חברה לביטוח בע"מ נ' ברוך חדד, פ"ד מ(3)1) וכן דברי כב' השופט לוין ביחס למקרים השונים בהם קמה זכות השבה למזכה במסגרת חוק עשיית עושר ולא במשפט בסעיפים 6-7 לפסק דינו ברע"א 5768/94, 5614/95, 993/96 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה ואח' נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ ואח', פ"ד נב(4) 289).
בעניינינו, דומה כי אין מחלוקת של ממש כי ביצוע התשלומים לנמל חיפה על-ידי התובעות גרם להן לחסרון כיס וכי Sisa נהנתה מתשלומים אלה (אשר אפשרו לה למכור כרטיסים לנהגים). על כן, וגם לו הייתי מקבלת את טענות Sisa לפיהן התובעות נשאו בתשלומים הקשיחים בהתנדבות, היה על Sisa להשיב להן גם תשלומים אלו.
ח – רכיבי החוב
114. קבעתי, אם כן, כי טירן זכאית להחזר אגרות והיטלי הנמל בהן נשאה בגין פקידות האניות את נמל חיפה, מתוקף מינויה כסוכנת נמל של Sisa. בהקשר זה זכאית טירן להחזר אגרות הנמל, דמי ספנות, דמי הסגר ודמי מניה. כן זכאית טירן להחזר תשלומים ששילמה לספקיות הדלק, בניכוי הסכום שהתקבל בפשרה בבית המשפט בבארי איטליה (140,000 דולר). איני מקבלת את תביעת התובעות לחיוב Sisa בסכום של 40,000 דולר בגין ניהול ההליך בבארי – משלא הוכח.
כן זכאית טירן לדמי פקידה (Husbanding) בסך 1,000 דולר לפקידת אנייה – כמוסכם.
115. עוד אני קובעת כי הסכום הקבוע fix price)) בסך 650 דולר למשאית כולל את כלל התשלומים בהם נשאה טירן לשם פעילות הקו מנמל חיפה לגשר שיח' חוסיין (לרבות התשלום לחברת פסיפיק בגין ניטול/סוורות ודמי תשתית, מכס, ליווי, תשלומי גשר ועוד) – למעט תשלומי הנהגים (עד יום 24.2.2013). כך עולה מהמייל ששלח מר דוד בריש ל-Sisa בימים 22.2.2013 ו-24.2.2013. על הסכמת Sisa לסכומים אלה ניתן ללמוד מכך שבמייל מיום 22.2.2013 העלה מר דוד בריש על הכתב סיכום דברים בעל פה, מתגובת Sisa מיום 24.2.2013 כי מעתה ואילך לא תישא בתשלומי הנהגים ועל סוכן הקו לגבות את הסכומים מהנהגים, בלא שהובעה כל הסתייגות ביחס ליתרת הסכומים, כמו גם מהמייל של מר אנדוני מיום 10.5.2013 (נספח י"ח לתצהיר מר דוד בריש, עמ' 207) שהתייחס לטבלה ובה פירוט התשלומים שדרשה טירן מ-Sisa (הטבלה צורפה למייל מיום 2.5.2013, נספח י"ז לתצהיר מר דוד בריש, עמ' 201).
116. החיוב בגין הגשת בקשות לאשרות כניסה לישראל (visa) מופיע במיילים של מר דוד בריש כתוספת (בסך 85 ₪, 23 דולר) לסכום הקבוע אותו היא מחייבת את Sisa, תוך הצעה ל-Sisa לגבות מהנהגים סכום ברכיב זה בהתאם לשיקול דעתה (מייל מיום 24.2.2013, נספח ט', עמ' 58-59). משכך, זכאית טירן להחזר ההוצאות ברכיב זה.
117. אשר לדמי הטיפול במשאית ריקה, עולה לכאורה כי טירן זכאית הייתה לחייב את Sisa גם בגין משאיות אלה בסכום של 650 דולר. מאחר והתובעות העמידו תביעתן על 100 דולר למשאית, אקבל את התביעה ברכיב זה בהתאם לסכום הנתבע.
118. להלן סיכום הסכומים הנתבעים בכל רכיב ורכיב בכתב התביעה המתוקן, בשתי החלופות בסיכומי התובעות וכן הסכום שפסקתי בכל רכיב ורכיב:
רכיב התביעה הסכום הנתבע (בדולרים) בכתב התביעה המתוקן הסכום הנתבע (בדולרים) בסיכומים לפי חיוב קבוע למשאית הסכום הנתבע (בדולרים) בסיכומים לפי החזר הוצאות הכרעה
אגרות נמל - טירן 470,603 353,931 353,931
341,268
אגרות נמל - פסיפיק 241,700
דמי טיפול (Husbanding) 22,000 22,000 22,000 22,000
עלויות מסוף נהר הירדן וליווי נ' גאן בגין 22 פקידות 76,340 76,340
מחיר קבוע בסך 325 דולר למשאית לכיוון לפי 782 משאיות בייבוא ו-616 משאיות בייצוא 454,350 454,350
דמי טיפול בסך 175 דולר למשאית נושאת מטען ו-100 דולר למשאית ריקה 270,850
דמי טיפול – שידור למכס וליווי שיירות לפי 100 דולר למשאית לכיוון 119,100
דמי תחנת הסגר משרד הבריאות (Quarantine) 2,672 2,162 2,785
דמי לשכת הספנות 1,986 1,986 2,057
דמי מנייה (Tally) 17,506 17,506 20,882
אשרות כניסה (Visa) 18,859 15,312 15,312 16,967
ליווי לנהגים חסרי רישיון תקף (D-Licensing); ערבות מכס (Bayan) וביטוח עד יום 24.2.2013 36,510 + 4,606 + 12,150 = 53,266 49,014 49,014 49,377
100 דולר למשאית ריקה 23,000 23,000 23,000
דלק 62,333 62,333 62,333 22,333
שולם על-ידי Sisa או על-ידי הנהגים 435,490 402,710 402,710 (נרשם 435,000 כנראה בטעות) 412,710
יתרת חוב 569,925
(בסיכום הסכומים בכתב התביעה נפלה טעות סופר) 598,884
(בסיכום הסכומים בסיכומים נפלה טעות סופר) 560,020 542,309