No. Date Amount US$ Nature of transfer No. swift
1. 19.3.2013 40,000 Nissos Rodos Port D/A for Haifa 3513946026226
2. 28.3.2013 45,000 Nissos Rodos Port D/A for Haifa 3513946029676
3. 10.04.2013 21,260 Nissos Rodos Port D/A for Haifa 3513946034484
4. 16.4.2013 115,000 Nissos Rodos Port D/A for Haifa 3513946036688
5. 24.04.2013 50,000 Nissos Rodos Port D/A for Haifa 3153946039160
6. 7.5.2013 20,000 Nissos Rodos Port D/A for Haifa 3513946044081
Total 291,260
התובעות, לעומת זאת, טענו כי האסמכתאות להעברות הכספים שצורפו לתצהיר מר Bulant (מסמכי ה- swift) זויפו ונערכו על ידי Sisa.
29. ביום 29.5.2016 ניתן פסק דינו של בית המשפט לימאות.
בפסק דינו, דן בית המשפט לימאות בהוראות הסכם הקו שנכרת בין הנתבעות. לאחר שפרש הוראותיו קבע בית המשפט כיHellenic לא הייתה שותפה של Sisa ולא הסמיכה את Sisa לפעול בשמה או בעבורה. עוד קבע בית המשפט כי Sisa הייתה בעלת דברן של התובעות, והיא זו שהתחייבה כלפיהן לשאת בתשלום אגרות והיטלי הנמל. בית המשפט קבע כי Hellenic שילמה לSisa - עבור אגרות והיטלי הנמל. משכך, ככל ש -Sisa לא שילמה את החזר האגרות לתובעות, עומדת לתובעות עילת תביעה כנגדה בלבד, אך לא כנגד בעלת האנייה או האנייה (ס' 23 לפסק הדין).
30. אשר למערכת היחסים שבין Hellenic ל-Sisa קבע בית המשפט לימאות כי הצדדים פעלו בשיתוף פעולה אשר אינה עולה כדי "שותפות" (ס' 45-47 לפסק הדין). כן נקבע:
"דומה שאין חולק כי סיסה פעלה בעניינים שונים בשמה ומטעמה של הלניק. כן מוסכם כי סיסה היא שמינתה את התובעות לשמש כסוכן האנייה וכי עשתה כן בשמה ובשליחותה של הלניק (ראו גם עדות בולנט עמ' 130, עדות הגב' פורטידו עמ' 174). בכך לא סגי, שכן גם בגדרו של הסכם להפעלת קו, שבו מוסכם כי הלניק הינה רק המוביל הימי, יכולים הצדדים להסכים על מתן ייפוי כוח אחד לשני לפעול בעניינים מוגדרים. אין מניעה כי הסכם בין הצדדים, גם אם תכליתו הינה תכלית מסחרית בין שני גופים נפרדים, יכלול בחובו הוראות בדבר הענקת ייפוי כוח לעניינים מוגדרים."
על אף ש -Sisa פעלה כשלוחה של Hellenic , הרשאה זו לא כללה את ההרשאה לחייב את Hellenic בחוב אגרות הנמל.
31. אשר ליחסים בין התובעות לבין Sisa קבע בית המשפט לימאות כי בין הצדדים שררו יחסים מסחריים בכל הנוגע להפעלת קו ההובלות כולו, וכי "זהו סכסוך בין שותפים עסקיים על מכלול עסקיהם, המעיד כי הקשר בין סיסה לתובעות לא היה מבוסס רק על מינויה של טירן כסוכנת האנייה" (ס' 67 לפסק הדין).
32. נוכח הרלוונטיות להליך זה של קביעות בית המשפט ביחס ליחסים שנוצרו בין התובעות ל-Sisa, אביאן במלואן:
"... דומה שמר בריש המעיט בחלקן של התובעות בפעילות קו ההובלות. מר בריש העיד, כפי שצוין לעיל, כי מונה על ידי סיסה לפעול כסוכן של הקו (עמ' 25 שורה 22). 'סוכן של קו' 'liner agent' אינו מתמצה רק בפעילות כשל סוכן נמל של אנייה, תפקידיו רחבים הרבה יותר (ראו לעניין תפקידיו של סוכן קו בפסקה 80 להלן).
58. מתברר כי טירן נטלה חלק ממשי בשווק ההובלות. סיסה עסקה בשיווק ומכירת כרטיסים למשאיות בטורקיה, ואילו טירן עסקה במכירת הכרטיסים למשאיות בירדן (עדות מר בריש עמ' 51). לעדותו טירן גבתה את דמי ההובלה עבור ההובלות מירדן אולם בפועל הונפקו הכרטיסים על ידי סיסה (שם). יתרה מזו, התובעות טיפלו גם בכל ההובלה היבשתית. לעדותו, לאחר שהמשאיות סיימו את הטיפול במכס בנמל חיפה, דאגו התובעות לקבצן לשיירות של 20-15 משאיות (עמ' 52). שיירת המשאיות הייתה יוצאת לכיוון מעבר שיח חוסין בליווי של התובעות (עמ' 52).
59. מר בולנט אישר אף הוא כי טירן מכרה כרטיסים להובלת משאיות (עמ' 147-146). הכרטיסים היו אלקטרוניים, הונפקו לבקשת טירן על ידי סיסה והועברו לתובעות כדי שיעבירו אותם ללקוחות (עמ' 147). מר בולנט הדגיש כי סיסה מכרה כרטיסים רק להובלות מטורקיה לירדן וטירן מכרה את הכרטיסים להובלות מירדן לטורקיה (עמ' 148 שורות 7-4). לדבריו בעמ' 149:
[…] Sisa shipping lines, as a main body, as an operator, was holding the whole ticket sails, everything to the Turkish truckers in Turkey but all the process needs to be done here in Israel for the Jordan truckers, therefore to collect the Bayans, to issue them tickets, to collect their money, to speak with the drivers in Jordan was under the responsibility of Tiran.
60. מר בולנט הבהיר כי את כל הפעילות בירדן ריכזו התובעות (עמ' 150). בין היתר נעזרו התובעות בסוכן מטעמן שפעל בירדן (שם). גם מר בריש העיד כי התובעות התקשרו עם סוכן מקומי בירדן שיטפל בכל הדרוש להפעלת ההובלות בירדן (עמ' 95). לדבריו, תחילה נוצר קשר עם סוכן בשם סולימן, שהכיר את מר בורק מסיסה, אולם בשלב מסוים ביקש מר בולנט להחליף את הסוכן בירדן ולכן נוצר הקשר עם שותף של התובעות בירדן, בשם מרואן (עמ' 55).
61. מן האמור ניתן להסיק כי תפקידן של התובעות לא היה לשמש כסוכנות אנייה בלבד, תפקידן היה רחב הרבה יותר והן עסקו בכל פעילות קו ההובלות, לרבות ההובלה היבשתית, מכירת הכרטיסים, התקשרות עם סוכן או נציג בירדן, ליווי השיירות, טיפול בנהגים וכדומה. כל אלו מעידים על קשר מסחרי בין התובעות לסיסה.
62. מר בולנט הגדיר את הקשר בין סיסה לתובעות כקשר של 'שותפות עסקית' 'Business Partnership' (עמ' 149) (ראו גם תצהירו נ/7 סעיפים 16-11).
63. עוד מתברר כי בין סיסה לתובעות נוהל משא ומתן כספי לגבי התשלום שישולם לתובעות ולעדותו של מר בולנט סוכם כי עבור כל משאית ישולם לתובעות סך של 650 דולר (סעיף 14 לנ/7 ועמ' 151). כמו כן, סוכם כי טירן תישא באגרות הנמל ותקבל תשלום של 1,000 דולר עבור כל פקידה (סעיף 14 לנ/7). לעדותו, חלוקת התפקידים בין סיסה לטירן הייתה כזו שבמסגרתה טירן מטפלת בכל הקשור לפריקה בנמל חיפה ובהובלה היבשתית לירדן וחזרה לנמל חיפה, ואילו סיסה מטפלת בטעינה ובפריקה בטורקיה (סעיף 16 לנ/7).
מר בריש מאשר בעדותו כי שכרה של טירן סוכם ישירות עם סיסה ומעולם לא היה לתובעות קשר עם הלניק בנוגע לשכרן (עמ' 45).
64. התשלום שסוכם בין סיסה לטירן אינו משקף רק תשלום עבור שירותי סוכנות נמל לאנייה, אלא משקף תשלום עבור שירותים נרחבים שכוללים גם שירותים להובלה היבשתית. למעשה, ברור כי טירן וסיסה שיתפו פעולה בכל פעילות קו ההובלה, הן הימי והן היבשתי.
65. עוד ניתן לראות כי בין סיסה לטירן התגלעו מחלוקות בכל הנוגע לתשלומים עבור השירותים השונים שניתנו על ידי התובעות לצורך הפעלת הקו. מחלוקות אלו אינן נובעות מדרישות התשלום עבור אגרות הנמל.
מר בולנט העיד כי טירן החלה לדרוש תשלומים גבוהים יותר עבור השירותים (עמ' 152-151). לטענתו, טירן דרשה תשלום נוסף מאחר שנדרשה לתת שירותים נוספים, כמו להסדיר ויזה לנהגים ועוד. בתגובה הבהיר מר בולנט לטירן כי ככל שתידרש להעניק שירותים נוספים מעבר למוסכם בין סיסה לטירן, תהא טירן חופשית לגבות תשלום ישירות ממקבלי השירות, אולם במסגרת ההסכמים אין מקום לשלם לה סכומים נוספים (עמ' 152).
66. מחלוקת נוספת התעוררה בנוגע לגביית דמי הובלה מבעלי המטענים. מר בולנט העיד כי נודע לו שטירן גבתה כ- 200,000 דולר ממכירת כרטיסים להובלת מטענים, אך לא העבירה לסיסה תשלום כלשהו מסך זה (עמ' 162).
מר בריש עצמו אישר כי טירן גבתה דמי הובלה (עמ' 59-58). כן אישר כי היה מחויב להעביר את התמורה שקיבל בניכוי הסך של 650 דולר עבור כל משאית לסיסה (עמ' 58). מר בריש אישר כי הגבייה נעשתה עבור סיסה (עמ' 59). כך גם עולה מהודעת הדוא"ל ששלח מר אורי בריש (ראו נ/4). בהודעה מיום 30.4.2013 מאשר אורי בריש לסיסה כי טירן גבתה כ- 234,000 דולר דמי הובלה עבור סיסה (ראו גם דברי העד דוד בריש עמ' 59).
67. כל אלו מלמדים כי בין סיסה לתובעות שררו יחסים מסחריים שעניינם הפעלת קו ההובלות כולו, ללא כל קשר להלניק או לפעילותה של האנייה. זהו סכסוך בין שותפים עסקיים על מכלול עסקיהם, המעיד כי הקשר בין סיסה לתובעות לא היה מבוסס רק על מינויה של טירן כסוכנת האנייה."
33. נוכח קביעת בית המשפט לימאות כי בין חברת Hellenic לבין חברת Sisa לא נוצרו יחסי שותפות כמו גם קביעתו כי בין חברתSisa לבין התובעות נוצרה מערכת יחסים של שותפות עסקית בהפעלת הקו (ההובלה הימית וההובלה היבשתית), קבע בית המשפט כי חברתHellenic מעולם לא התחייבה לשפות את התובעות בגין אגרות הנמל אשר ישלמו. משכך, אין לתובעות עילת תביעה כנגדHellenic בכל הנוגע לחוב האגרות ואין לתובעות עילה לשעבוד האנייה. בית המשפט גם דחה את טענת התובעות כי יש לחייב את חברת Hellenic בתשלום חוב האגרות מכוח עילת עשיית עושר ולא במשפט. בהקשר זה קבע בית המשפט כי התובעות שילמו את אגרות הנמל מכוח התחייבותן החוזית כלפי Sisa , התחייבות אשר מהווה למעשה התחייבות לטובת צד ג' – Hellenic. משכך, התעשרותה של Hellenic הייתה בדין (ס' 90 לפסק הדין).
34. מסקנותיו של בית המשפט לימאות באשר לתביעה שהונחה בפניו יובאו להלן:
"מכל האמור עד כה הגענו למסקנה כי לא עומדת לתובעות כל עילת תביעה כנגד הלניק לשיפוי בגין תשלומי אגרות הנמל ששולמו על ידן; התובעות לא הוכיחו קיומה של עילה חוזית לתשלום, לא הוכיחו כי סיסה התחייבה בשמה של הלניק לשפות אותן עבור האגרות, לא הוכיחו כי הלניק וסיסה היו שותפות בקו ההובלות, לא הוכיחו כי הלניק התעשרה ולא הוכיחו כי נותר חוב בגין אגרות הנמל. הואיל וקיומו של שעבוד ימי מושתת על חוב של הבעלים, כפי שפורט לעיל, הרי שבהעדר הוכחה בדבר חובה של הלניק לא עומד לתובעות שעבוד ימי על האנייה. מכאן שתביעתן למימוש שעבוד שכזה דינה להידחות."
35. התובעות ערערו כנגד פסק דינו של בית המשפט לימאות לבית המשפט העליון (ע"א 5667/16 טירן שיפינג 1997 בע"מ ואח' נ' האנייה Nissos Rodos (16.11.2017) ("להלן: "הערעור"). בהמלצת בית המשפט, שהתקבלה על-ידי התובעות-המערערות, נדחה הערעור.
להשלמת התמונה, אציין כי בהתאם להחלטת בית המשפט לימאות מיום 9.6.2016 עוכב הפיקדון שהופקד בקופת בית המשפט עד להחלטת בית המשפט העליון, כנגד ערובה בסך 120,0000 ₪ אותה הפקידו התובעות.
ד – התביעה
ד.1 – תיקון כתב התביעה
36. לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט לימאות הגישו התובעות ביום 10.10.2016 בקשה לתיקון כתב תביעתן. בבקשתן עתרו התובעות להוסיף לתביעתן את אגרות ומיסי הנמל אשר נתבעו בפני בית המשפט לימאות. סך הכול העמידו התובעות תביעתן על סכום של 2,247,044 ₪. בהחלטה מיום 21.11.2016 התיר בית המשפט (כב' השופט עמית רוזינס) לתובעות לתקן תביעתן.
ד.2 - בקשה למתן צו עיקול
37. ביום 21.3.2017 הגישו התובעות בקשה במעמד צד אחד לעיקול הכספים שהופקדו בקופת בית המשפט לימאות (בסך 1,029,030 ₪). בבקשתן, טענו התובעות כי Sisa היא אשר הפקידה את הכסף בקופת בית המשפט לימאות. ביום 15.5.2017 ניתן צד עיקול ארעי בהסכמת הצדדים, אשר יעמוד בתוקפו עד חלוף 21 ימים מיום מתן פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור שהגישו התובעות (בהחלטה מיום 5.12.2017 הוארך תוקפו של הצו הארעי הוארך עד ליום 11.12.2017).
הדיון בבקשה למתן צו עיקול התארך והסתעף נוכח ריבוי הבקשות והתגובות שהוגשו במהלכו ולא אפרטן כאן. עיקר המחלוקת בין הצדדים בעת הדיון בבקשה למתן צו עיקול התמקדה בשאלת זהותו של מפקיד הכספים בקופת בית המשפט לימאות. לטענת חברת Hellenic היא אשר הפקידה את כספי הפיקדון בקופת בית המשפט (תגובתה מיום 26.3.2017). בטענה זו תמכה גם חברתSisa , אשר הודיעה כי לא היא אשר הפקידה את הכספים ואין לה עניין בהשבת הפיקדון לידיה (ראו סיכומיה של Sisa מיום 11.3.2018). מנגד, טענו התובעות כי הכספים הופקדו על ידי חברת Sisa.
38. בהחלטתי מיום 6.4.2018 קיבלתי את טענת התובעות, תוך שקבעתי כי משלא הוכיחה Hellenic כי כספי הפיקדון הועברו מחשבונה לחשבונו של עו"ד אורלי, משהוכיחו התובעות בעדותו של מר Belada כי הכספים הועברו מחשבון הבנק של חברת Sisa בבנק Garanti ומשלא הגישה Sisa את דפי החשבון שיש בהם לשלול מסקנה זו - הרימו התובעות את נטל הראיה הנדרש בשלב זה של הדיון להוכיח כי מקור הכספים אשר הופקדו בקופת בית המשפט לימאות הינו חשבון הבנק אשר ניהלה חברתSisa בבנק Garanti. עוד קבעתי כי אי הטלת העיקול תכביד על ביצוע פסק הדין בתביעה, לו תתקבל, שכן יש יסוד להאמין כי חברתSisa אינה פעילה עוד ומצויה בסיכון גבוה (כך, לדוגמא, עולה מדו"ח D&B של רשם החברות הטורקית, כי Sisa הינה חברת בסיכון גבוה, וכי פסקה מלפעול - ""subject has ceased trading) (נספח ל"ה לתצהיר מר דוד בריש, ת/1).
נוכח דברים אלו, הוריתי כי צו העיקול הארעי אשר הוטל על כספי הפיקדון שהופקד בקופת בית המשפט לימאות יוותר בתוקפו עד למתן פסק דין בתביעה.
ד.3 - בקשה לסילוק התביעה כנגד Hellenic
39. ביום 23.11.2018 ניתן פסק דין חלקי במסגרתו קיבלתי את בקשת Hellenic להורות על סילוק התביעה כנגדה על הסף בשל מעשה בית דין (בקשה מס' 66). בפסק הדין החלקי קבעתי כי בית המשפט לימאות הכריע באופן מנומק וברור בכל טענות התובעות כלפי Hellenic, טענות הזהות לטענות אשר הועלו כנגדה במסגרת תביעה זו. עוד קבעתי כי כבר נפסק על ידי בית המשפט לימאות כי ביןHellenic לתובעות לא היה קשר ישיר, כמו גם נפסק כי Hellenic לא מינתה את התובעות להיות סוכן נמל, כי אין בהסכם הקו כדי להסמיך אתSisa למנות בשמה של Hellenic סוכן אנייה ולהתחייב בשמה כי תישא בתשלום כלשהו וכי כלל הטענות של התובעות כנגד Hellenic כבר הוכרעו על ידי בית המשפט לימאות. על אף שהסעדים שנתבעו בשני ההליכים - שונים הם, העילות – זהות. משכך, דחיתי את התביעה כנגד Hellenic על הסף.
ה – טענות הצדדים
ה.1 - טענות התובעות
מערכת היחסים בין הצדדים
40. לטענת התובעות שימשו כסוכן נמל של Sisa . לעניין זה מפנות התובעות, בין השאר, למיילים שהוחלפו בין נציגי הצדדים בזמן אמת, במסגרתם כונו התובעות על-ידי Sisa כ- "סוכן" (agent) (כך מהתכתבויות מיום 16.10.2012; ממכתבו של מר Burak לטירן מיום 16.10.2012 - כי תשלומים הנהגים ייגבו החל מיום זה על ידי סוכן הקו מהנהגים עצמם). כך עולה גם מפרסומיה של Sisa ביחס לפעילות הקו, שם מופיעות התובעות תחת רשימת הסוכנויות (Agencies) (נספח ח' לתצהיר מר דוד בריש, ת/1).
41. ההכנסות מפעילות הקו הופקדו בחשבונה של Sisa בלבד. לתובעות לא הייתה נגיעה לחשבונות אלה או יכולת החלטה באשר לכספים המופקדים שם. התובעות לא שותפו ברווחי פעילות הקו שהפעילו Sisa ו-Helenic ולא היו שותפות לקבלת ההחלטות הניהוליות הקשורות בתפעול הקו. לעניין זה הפנו התובעות, בין השאר, לעדותו של מר Bulent בהליך בבית המשפט לימאות: "We never named them as partner or something" (עמ' 148, ש' 22-23) כמו גם לעדותו של מר אנדוני בהליך זה (עמ' 75, ש' 9-20).
42. זאת ועוד, מערכת היחסים בין הצדדים אינה עומדת במבחנים לשותפות כפי שנקבעו בפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 (להלן: "פקודת השותפויות") הקובעים, בין השאר, כי "קשרי שותפות" הינם "הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים" או באלה שנקבעו בהלכה הפסוקה (ע"א 167/89 תנעמי פנחס נ' חמסי צדוק (7.4.1992)).
תוכן ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים
43. לטענת התובעות ניתן לעמוד על התחייבותה של Sisa לשאת בתשלומים הנתבעים מההתכתבויות שהוחלפו בין הצדדים בזמן אמת וצורפו לתצהירו של מר דוד בריש, ת/1 (התכתבויות מתאריכים: 28.10.2012; 19.2.2013; 22.2.2013). התובעות מוסיפות כי כלל החשבוניות והקבלות אשר הוצגו על ידי התובעות לא הוכחשו על-ידי Sisa וממילא לא הופרכו. Sisa אף לא הציגה תצהיר מטעמה או גרסה פוזיטיבית נגדית. משכך, יש לקבל את טענת התובעות כי הן זכאיות לסכום של 512,884 דולר (סך של 1,820,738 ₪).
44. עוד טוענות התובעות כי סיכום דברים זה אף אושר על-ידי מר Bulent בסעיף 14 לתצהירו כמו גם עדותו בבית המשפט לימאות בעמ' 170, ש' 16-18 (נספח י' לתצהיר מר דוד בריש, עמ' 63-644), כמו גם בע' 148 ש' 20-25; ע' 152 ש' 18- עמ' 153 ש' 14; עמ' 157, ש' 15; ע' 158 ש' 3 (נספח מ"ח לתצהיר מר דוד בריש, ת/1, בעמ' 424-477).
45. על כן, טוענות התובעות, יש לקבל את התביעה במלואה, ולחייב את Sisa בגין אגרות ותשלומי הנמל בהם נשאו, כמו גם התשלומים הנוספים בהם נשאו התובעות להפעלת נתיב ההובלה היבשתי. כן יש לחייב אתSisa בהחזר התשלומים בהם נשאו התובעות בגין אספקת דלק לאנייהBridge בעת פקידותיה את נמל חיפה.
רכיבי התביעה
46. בכתב תביעתן טענו התובעות כי החוב הנתבע מורכב מהרכיבים הבאים, בסכומים הבאים:
א. סך של 470,603 דולר בגין אגרות נמל ששילמה טירן בגין פקידות האנייה את נמל חיפה;
ב. סך של 106,405 דולר בגין תשלומים נלווים.
הסכום הנתבע בגין "תשלומים נלווים" מורכב מדמי לשכת ספנות, דמי תחנת הסגר משרד הבריאות, דמי חברת מנייה (Tally), אשרות כניסה לישראל (Visa), ביטוחי חובה לנהגים (Insurance), עלות הולכת משאית טורקית באמצעות נהג ישראלי (D-Licensing), דמי העמדת ערבות מכס (Bayan), אגרות מעבר גבול במסוף נהר הירדן וליווי מעבר, 1,000 דולר לפקידה (Husbanding) ודמי ניהול בסך 175 דולר למשאית נושאת משא ו-100 דולר למשאית ריקה.
סך הכל 541,895 דולר. מסכום זה נוכו סכומים ששילמה Sisa או נגבו על-ידי התובעות בסך 435,490 דולר. סך הכל 106,405 דולר.
ג. סך של 62,333 דולר - חובות עבור תשלומים לספקי הדלק של האנייה Bridge (יתרת חוב בסך 22,333 דולר לאחר שבעלת האנייה שילמה לטירן 140,000 דולר במסגרת הסכם פשרה בצירוף הוצאות ניהול ההליך בסך 40,000 דולר).
ד. סך הכל - 639,341 דולר המהווים 2,247,044 ₪ (לפי שער הדולר התקף במועד הגשת התביעה - 3.55 ₪ לדולר).
47. בסיכומיהן, טענו התובעות כי חובה של Sisa עומד על סכום כולל של 512,884 דולר; המהווים 1,820,738 ₪, לפי החישוב הבא:
א. החזר אגרות ששילמה חברת טירן בגין פקידת האניה את נמל חיפה – 353,931 דולר;
ב. מחיר קבוע למשאית בסך 325 דולר (לכיוון) לכל משאית (650 דולר במסלול הלוך ושוב) בגין פריקה/טעינה והעברת המשאיות במקטע נמל חיפה עד לגשר שיח' חוסיין ומעבר הגבול וחזרה לנמל חיפה. בסכום זה נכלל גם תשלום אגרות הנמל בהם נשאה חברת פסיפיק (אגרות תשתית וניטול (פריקה וטעינה) של רכב במעבר) – סך הכל 454,350 דולר.
יצוין כי חלוקת התשלומים בין התובעות נעשתה בהתאם לאופיו של התשלום, כאשר חברת טירן נשאה באגרות אותן השית הנמל על בעל האנייה בעוד חברת פסיפיק נשאה בתשלומים אשר הושתו על מזמין השירות;
ג. 1,000 דולר לפקידה (Husbanding), 22 פקידות – 22,000 דולר;
ד. 100 דולר למשאית ריקה, 230 משאיות – 23,000 דולר;
ה. דמי הסגר, דמי לשכת הספנות, דמי שירותי מניה, החזר עלויות הוצאת אשרות כניסה, ליווי נהגים חסרי רישיון תקף, ערבות מכס וביטוח עד יום 24.2.2013.
ו. החזר תשלומי הדלק אשר שילמו התובעות עבור תדלוק האניות בעת פקידותיהן את נמל חיפה.
סך הכל 1,001,594 דולר.
בניכוי תשלומים ששילמה Sisa או נגבו על ידי התובעות בסך 402,710 דולר.
סך הכל 512,884 דולר.
48. לחלופין, חישבו התובעות את החוב הנטען לפי החזר הוצאות שהוצאו בפועל (ללא מחיר קבוע (fix price) למשאית):
א. החזר אגרות ששילמה חברת טירן בגין פקידת האניה את נמל חיפה – 353,931 דולר;
ב. החזר אגרות ששילמה חברת פסיפיק (ניטול/סוורות ותשתית) בגין פקידות האניה – 241,700 דולר;
ג. עלויות מסוף נהר הירדן ונ' גאן בגין פקידות האניה – 76,340 דולר;
ד. דמי טיפול בסך 100 דולר למשאית (שידור למכס וליווי שיירות המשאיות) – 119,100 דולר;
ה. 1,000 דולר לפקידה (Husbanding) – 22,000 דולר;
ו. סך של 100 דולר דמי טיפול עבור משאית משומשת ריקה, שנמכרה לרוכשים ירדנים והובאה לארץ על גבי האנייה (handeling fee) – 23,000 דולר;
ז. דמי הסגר, דמי לשכת הספנות, דמי שירותי מניה (Tally), החזר עלויות הוצאת אשרות כניסה לישראל (Visa), ליווי נהגים חסרי רישיון תקף (D-Licensing), ערבות מכס (Bayan) וביטוח עד יום 24.2.2013.
ח. החזר תשלומי הדלק אשר שילמו התובעות עבור תדלוק האניות בעת פקידותיהן את נמל חיפה.
סך הכל 962,730 דולר.
בניכוי תשלומים ששילמה Sisa או נגבו על ידי התובעות בסך 435,000 דולר (כך במקור).
סך הכל 527,730 דולר.
ומכאן לפירוט הסכומים הנתבעים בכל רכיב ורכיב והראיות שהוצגו להוכחתם.
אגרות ותשלומי נמל בהן נשאה חברת טירן
49. חברת טירן נשאה בתשלום אגרות שונים לנמל חיפה בגין כל פקידה של האניה, ואלו הם:
א. אגרת מעגן (Berthage);
ב. אגרת מגדלור (Light House);
ג. אגרת מנגש (Harbour);
ד. מי שיפוליים (Bilge Water Removal);
ה. מניעת זיהום ים (Sea Pollution Prevention);
ו. פיקוח (Boarder Inspection);
ז. שירותי נוסעים (נהגים) (Passenger Service);
ח. שירותי תיירים (נהגים) (Tourist Service).
50. בטבלה בסעיף 55 לסיכומיהן פירטו התובעות את הסכומים הנתבעים בגין אגרות הנמל בהן נשאה טירן. האסמכתאות לסכומים הנתבעים צורפו לתצהירו של מר דוד בריש (סג/1, סג/2 ו-סג/3). להלן הטבלה, בתיקון טעויות סופר, הפחתת טור ההמרה לשער הדולר והוספת הפנייה לאסמכתא:
הפלגה
מס' שם האנייה
וסימון הפלגה מס' חשבונית
נמל חיפה סכום חשבונית
בש"ח אסמכתא (נספח/עמוד)
1. Ariadne v.1
(20.11.2012) 5115255
57,046 סג/3, ע' 312 - 313
2. Nissos Rodos v.1 (7-8.12.2012) 5130972
5131221 55,763
6,012
61,775 סג/1, ע' 7 - 9
3. Nissos Rodos v.2 (13.12.2012) 5136366
5141169 53,605
3,319
56,924 סג/1, עמ' 24 - 26
4. Nissos Rodos v.3 (21-2.12.2012) 5143255
5143754 55,795
6,047
61,842 סג/1, עמ' 40 - 42
5. Nissos Rodos v.4 (27-8.12.2012) 5148457
5150046
60,000
6,409
66,409 סג/1, עמ' 61 - 63
6. Nissos Rodos v.5 (1-2.1.2013) 5155622
5155513
5162770 4,234
58,740
909
63,883 סג/1, עמ' 78 - 81
7. Nissos Rodos v.6 (5-6.1.2013) 5158391 62,856 סג/1, עמ' 100
8. Nissos Rodos v.1303 (10.1.2013) 5161893
5161443 4,858
56,144
61,002 סג/1, עמ' 122-124
9. Nissos Rodos v.1304 (17-8.1.2013) 5169478
5168541 3,451
56,563
60,014 סג/1, עמ' 138 - 140
10. Nissos Rodos v.1305 (26.1.2013) 5179328
5179349 54,333
6,165
60,498 סג/1, עמ' 210-212
11. Nissos Rodos v.1306 (3. 2.2013) 5187702
5187538 7,264
52,012
59,276 סג/1, עמ' 278-279
12. Nissos Rodos v.1307 (13-14. 2.2013) 5196804 58,681 סג/1, עמ' 346-347
13. Nissos Rodos v.1308 (26. 2.2013) 5209324
5209468 56,389
7,338
63,727 סג/2, עמ' 7 - 9
14. Bridge v. 1301
(7-8.3.2013) 5220707
5230073
5221067 37,896
1,423
5,917
45,236 סג/3, עמ' 7 - 11
15. Bridge v. 1302
(11-12.3.2013) 5226497
5229005 38,606
2,611
41,217 סג/3, עמ' 86 – 87, 89
16. Bridge v. 1303
(13-5.3.2013) 5230103 43,607 סג/3, עמ' 151 - 153
17. Bridge v. 1304
(17-20.3.2013) 5235114
5235200 45,144
4,161
49,305 סג/3, עמ' 240 - 242
18. Nissos Rodos v.1309 (29. 3.2013) 5240449
5249343 57,886
20
57,906 סג/2, עמ' 93-95
19. Nissos Rodos v.1310 (11-12. 4.2013) 5256407
5256989
5261042 56,327
6,894
46
63,267 סג/2, עמ' 172-175