515. ת/253. זמן קצר אחרי כן, התקשר מר מן-דעלי גם למר שפר (ת/253, 26.5.13, 18:23), ובירר האם משכ"ל יצרה גם עמו קשר (בעמוד 1). אף מדבריו של מר מן-דעלי בשיחה זו עולה כי הצדדים לפגישה הגיעו להסכמה. גם כאן, דיבר מר מן-דעלי על כך ש"כרגע זה לפי התוכנית", וכי "יש כללים, יש כללי משחק שהנהגנו..." (שם, בעמוד 1).
516. ת/98. מספר דקות אחרי כן, שוחח מר מן-דעלי גם עם הגב' חבז (ת/98, 26.5.13, 18:33). תוכן השיחה דומה לקודמותיה. גם כאן, החלה השיחה בבירור האם פנו לגב' חבז ממשרד החינוך ("השלטון"; בעמוד 1). גם כאן, ציין מר מן-דעלי כי "לפחות כרגע זה נראה לפי התוכנית" (שם). ברוח של הסכמה עם דבריו, אמרה הגב' חבז כי "מה שחשוב זה שהם לא יעשו הפרד ומשול" (שם). מר מן-דעלי הסכים בתורו עם הדברים.
517. ת/227. בתכוף לכך, קיימה גב' חבז שיחה ברוח דומה עם אודי (ת/227, 26.5.13, בעמוד 1). גב' חבז מסרה כי אמרה למר מן-דעלי "שלא יעשו הפרד ומשול" (בעמוד 1). בתגובה השיב אודי, "סגרנו על זה ... שעושים הכול ביחד, בטח אם פונים אלינו אנחנו רק ביחד" (שם).
518. לא ברור די הצורך כי שיחות העדכון האמורות תומכות בטענה הספציפית כי בפגישה השלישית גובשה הסכמה שנייה כמפורט. עם זאת, עצם השיחות ועיתוין, מיד לאחר השיחה עם מר רינסקי, תומכים בטענת המאשימה על קיומו של הסדר כובל בין הסיטונאים, אשר עניינו יצירת חזית אחידה מול משרד החינוך.
519. לא נעלם מעיניי, כי אין בחומר שבפניי אינדיקציה לשיחות דומות עם מי ממנהלי יש הפצות. בחקירתו הנגדית, הוצג לשי כי בפגישה השלישית עלה נושא ההנחה שתינתן אם משכ"ל יפנה לכל אחד מן הספקים בנפרד. שי טען כי לא שמע על כך בפגישה (בעמוד 1204). לטענתו, לא דיברו איתו על עניין זה (שם). שי הסביר בהקשר זה כי לא מדובר בדיון שהיה יכול לקלוט בו את כל השיחות האישיות שהיה לכל אחד עם מישהו אחר (בעמוד 1205; ראו גם בעמוד 1196). שי טען, כי בעיניו לא מדובר בנושא עיקרי, ולזיכרונו בקושי דיברו עליו (בעמוד 1196).
520. בטיעוניהם, מפנים נאשמי יש הפצות לדבריו של מר קרלינסקי בחקירתו ברשות, מהם עולה כי שי לא התנגד להצעה כי שיעור ההנחה שיוצע למשכ"ל, במקרה של פניה מצידה, יעמוד על 10%; וכי מר קרלינסקי לא זכר דבר מה ספציפי שאמר שי בהקשר זה (פרוטוקול, עמודים 443 – 444). מחקירתו הנגדית של מר קרלינסקי עולה, כי "הבנתי ש – 10% היה מקובל על כולם", שכן "אף אחד לא קם להתנגד" (בעמוד 446). פירוש זה של מר קרלינסקי למהלך הדברים סביר, ואף מתבקש (ראו, למסקנה דומה ביחס לאישום החמישי, בהודעתו של מר זלוף ת/3 (בעמוד 7) ביחס למהלכה של הפגישה השנייה מושא אותו אישום). אינני רואה כל עילה שלא לקבלו. קל וחומר שאין בדברים כדי להצביע על פגם באמינותו של מר קרלינסקי, כפי שטוענים נאשמי יש הפצות. לא למותר להעיר, כי אין כנגד גרסה עקבית זו של מר קרלינסקי, גרסה אמינה ובעלת משקל מטעם הנאשמים.