158. גרסתה של הגב' חבז בהודעתה הייתה, כי לא הגישה הצעות לכל בתי הספר, הואיל ולא הייתה מחויבת לעשות כן. לפיכך, בחרה באיזה בתי ספר להגיש הצעת מחיר, על יסוד שיקולי כדאיות שונים ששקלה (בעמוד 4). כאשר נשאלה, האם דיווחה לטלדור או למאן דהוא ממשרד החינוך כי היא וסיטונאים אחרים מחלקים ביניהם את בתי הספר, או תיאמו את המחירים שיגישו לכל בית ספר, השיבה בשלילה (בעמוד 7). בהמשך לכך, הוצגו בפני הגב' חבז גרסאות של טבלאות התיאום הנזכרות לעיל (מוצגים ת/63, ת/108). בתגובה, טענה שאינה זוכרת במה מדובר (ת/11, בעמודים 9 – 10). היא העלתה אפשרות כי רישומים המתייחסים להצעותיהם של סיטונאים אחרים הם "הערכה" או השערה (בעמודים 11, 12). גם דברים אלה לא ניתן לקבל, נוכח התשתית הראייתית המוצקה עליה עמדתי. יש ממש בטענת המאשימה, כי גישה עקבית זו של הגב' חבז מלמדת על ניסיון להסתיר את התיאומים ולהרחיק עצמה מן המעשים מושא כתב האישום. אף גישתה המתריסה, לעתים, של הגב' חבז בחלק זה של הודעתה ת/11 ("אני לא יודעת מאיפה הוצאת את זה", בעמוד 11; "זה לא הכתב שלי אולי אתם כתבתם" (שם); "אני לא זוכרת מה היה אתמול", בעמוד 12), אינה נוטה לחזק את אמינותה. קריאת הדברים גם אינה תומכת בטענה שהעלתה בעדות, כאילו מדובר ב"בלאק אאוט", על רקע לחץ בחקירה (בעמוד 3073 לעדותה).
159. אחרי כן, הוצג לגב' חבז ת/147 הנ"ל, בו שלחה לסיטונאים קובץ "לאישורכם". תגובתה הייתה "אני לא זוכרת" (ת/11, בעמוד 13). בשלב זה, יצאה הגב' חבז לבקשתה להתייעץ עם עורך דין (בעמוד 14). גם אחרי כן, המשיכה לטעון כי אינה זוכרת; התמהמהה במתן תשובות; ואמרה שאין לה תשובה (בעמודים 14 – 15). את הטענה בדבר היעדר זיכרון יש לדחות. לא מדובר בהתרחשות אקראית, אגבית או קצרה, אשר סביר שלא השתמרה בזיכרון. מדובר בעשייה משמעותית, אינטנסיבית ומתמשכת, אשר הגב' חבז היוותה, כמתואר, חלק משמעותי בה. גם בחלוף כארבע שנים, אין זה סביר כלל, כי הגב' חבז לא זכרה את הדברים, ומה גם שהוצגו בפניה ראיות מזמן אמת, של מסמכים אשר ערכה או הייתה צד להם.
160. בשלב זה של החקירה חלה תפנית בגרסתה של הגב' חבז. עתה, טענה (בעמוד 16) כי "נראה לי" שבעת ש"ישבנו" אצל טלדור לפני התיחורים "דיברנו" על כמות התיחורים, על העומס ועל כך ש"אנחנו" לא יכולים לעמוד בזמנים שנקבעו. לדבריה, "אני לא יודעת בדיוק מי אמר מה אמר", אבל מישהו מטלדור אמר ש"אנחנו לא חייבים לגשת לכל בתי הספר ושניתן הצעה לחלק מהם. ונתנו רק לחלק מהם". לטענתה, הדובר האלמוני אמר כי המינימום שהוא צריך הן שתי הצעות לכל בית ספר.