315. מעבר לכך אציין, כי בנסיבות העניין זה, ההודעות של מי מן המתחרים בענף למתחרים האחרים לא היו בבחינת אקט חד צדדי. הם ניתנו כחלק ממפגש בין מתחרים, אשר תכליתו הייתה לבוא בדברים ביחס למכרז. בנסיבות אלה, מדובר אפוא בהסדר כובל לכל דבר ועניין, עליו חלה הוראת סעיף 2(ב)(3) לחוק התחרות. מסקנה זו נתמכת באמת המידה הגמישה על פיה נבחנת שאלת גיבושו של הסדר כובל מעיקרו של דבר. על רקע זה, גם לא שוכנעתי מטענת הנאשמים כי נגרמה פגיעה של ממש בהגנתם בהקשר זה. בכל מקרה, עומדת לבירור אותה שאלה עובדתית עיקרית, הנוגעת לתוכן המסרים שהועברו ונקלטו. התוצאה של כל האמור היא, כי אין בטענה זו כדי לסייע לנאשמים באופן ממשי.
316. נאשמי יש הפצות מפנים בהשלמת הטיעון מצידם למקרים נטענים של העברת מידע העולים מחומר הראיות, אשר בגינם לא הוגש כתב אישום. ספציפית, מדובר בשיחות ת/362 (9.5.13) בין מר קרלינסקי לבין בעל חנות (שם אומר מר קרלינסקי לבן שיחו ביחס למכרז, "אני בכלל לא חושב להשתתף ... אני לא רוצה להשתתף", בעמוד 1 לשיחה); ת/378, שיחה בין מר קרלינסקי לבין בעל חנות אחרת (19.5.13), שם אמר מר קרלינסקי "אני יודע שאני לא ניגש", ובן שיחו השיב לו "אנחנו נשתף איתך אבל פעולה" (בעמוד 1); ת/366 (12.5.13), שיחה נוספת בין השניים באותה רוח (בה מסר מר קרלינסקי, בתשובה לשאלה מה כוונת ספר לכל ומדע, והשיב "אין לי מושג לא דיברתי עם אף אחד") ; ת/368 (12.5.13), שיחה בין מר מן-דעלי לבין בעל חנות שלישית, שם אמר מר מן דעלי ביחס למכרז, "אני לא ניגש" (בעמוד 1); ת/357, 9.5.13, שיחה בין חיים לבין בעל חנות נוסף, שם מסר חיים לבן שיחו כי "אנחנו בינתיים אף אחד לא ניגש", והוסיף כי "גם דני ספרים לא ניגש" (בעמוד 1); ת/363, 12.5.12, שם מסר חיים לבן שיחו, בעל חנות אחרת, כי "אני בקטע שלא לגשת .... אני יודע שלוני כהן לא ניגש, רכגולד לא ניגש ... לא נראה לי שמישהו מהם ייגש".
317. על פי אמות המידה עליהן עמדתי, ככלל דו שיח מסוג זה בין מתחרים במכרז, ובכללו הודעות כאמור, אינו בבחינת העברת מידע גרידא, ועולה כדי הסדר כובל. אשר לאי הגשת כתב אישום בגין אותן שיחות, הרי שמקרים אלה נוגעים לשיח בין מי מן הסיטונאים לבין מי מבעלי חנויות. אין זהות בין אותם מקרים לבין המקרה שבפניי, הנוגע לשיח בין הסיטונאים לבין עצמם. יש יסוד להניח, כי הבדל זה עשוי להקרין על הפוטנציאל האנטי תחרותי הטמון בכל אחד מן המקרים.