353. כנגד זאת, טוענים נאשמי יש הפצות כי אילו היה ממש בהסדרים מושא האישומים החמישי והשישי, תוצאתם היא סיכול של הפעלת כוח שוק, ומכאן כי אין אפשרות שנעשו בנסיבות מחמירות. טענה זו קשורה לטענת הנאשמים להגנה מן הצדק, אשר תידון באופן מפורט בהמשך. בהקדמת המאוחר, ובלא לגרוע מן הדיון האמור, אציין כאן בקליפת אגוז כי טענת הנאשמים לפיה מכרזי מרמנת ומשכ"ל עצמם, מושא האישומים, היו בבחינת הסדר כובל בלתי חוקי, מעוררת סימני שאלה של ממש. בתוך כך, מדובר בפעולות בעלות אופי שלטוני ניכר לעין, בתחום אשר האינטרס הציבורי הנוגע בו רב עוצמה. אף שבפי הנאשמים טענות ראויות לבירור בדבר קשיים כאלה ואחרים במכרזים, הנאשמים עצמם בחרו שלא למצות את האפיקים החוקיים שעמדו לרשותם לשם תקיפת המכרז בזמן אמת. זאת ועוד, מן הראיות עולה כי בעיקרו, ההסדר הכובל בא על רקע קשיים כאלה ואחרים שראו הנאשמים בתנאי המכרז, ולא על רקע האפקט האנטי תחרותי הנעוץ, לשיטת הנאשמים, בעצם פרסום המכרז. במצב זה, הניסיון לתייג בדיעבד את פעולתם כתגובה לגיטימית להפעלתו של כוח שוק אינו יכול להתקבל, הגם שאין מחלוקת כי מדובר במכרזים משמעותיים, אשר באו לשנות סדרי עולם ולנצל יתרון לגודל על מנת להשיג הנחות משמעותיות. בה בעת, לא הונחה תשתית ברורה הקושרת בין טענת הנאשמים בדבר הפעלת כוח שוק, לבין ההוראות הספציפיות במכרזים, אשר עוררו בזמן אמת את התנגדות הנאשמים.
354. רביעית, כעולה מן הדיון בסוגיית ההגנה מן הצדק, תכלית מרכזית של פרסום מכרזי מרמנת (ומשכ"ל) הייתה הרחבה של מעגל המשתתפים בתוכנית השאלת הספרים על פי חוק השאלת ספרים. ברי, כי בהסדר הכובל היה טמון פוטנציאל לסכל את האפשרות להשיג תכלית זו באמצעות המכרז. במובן זה, תיאום המכרז היה יכול להביא, ולו בעקיפין, להגדלת נטל התשלום לפחות ביחס לחלק מן ההורים.
355. שאלה אחרת היא אם בפועל נגרם נזק בשל ההסדר הכובל. מן החומר עולה, כי באין הצעות במכרז, ומשהצעות של חנויות ספרים נפסלו בשל אי עמידה בתנאי סף, החליט משרד החינוך להתקשר עם חמשת הסיטונאים שזכו בעבר במכרז טלדור (ת/501; עדות מר הלפרין, פרוטוקול 17.1.18, בעמוד 123). במשא ומתן שהתקיים בין המשרד לבין הספקים, סוכם שיעור הנחה אחיד, נמוך יחסית, של 10%, אשר הצמיח לסיטונאים רווחים נאים (ת/502, 24.6.12; עדות מר הלפרין, בעמודים 123 – 124; עדות גב' מלקמן, בעמוד 648; עדות מר קרלינסקי, בעמודים 98, 102, 115, 388 – 389; עדות מר זלוף, בעמוד 1947; ת/331, שיחה בין מר קרלינסקי לבין מר מן-דעלי, 9.5.13, בעמוד 7; ת/371, שיחה בין הגב' חבז לבין סיוון ממרמנת (13.5.13), בעמוד 8). מן העדויות עולה, כי בסיטואציה תחרותית, שיעור ההנחה הצפוי היה, לכל הפחות, כ – 12% (ראו עדות מר זלוף, בעמודים 1893, 1948, 2025 – 2026).