395. עדות מר מן-דעלי. בהשלמה ובהתאמה לכך, עולה מעדותו של מר מן-דעלי כי בפגישה השנייה אמר שלא ייגש למכרז (בעמוד 505).
396. המאשימה מפנה בטיעוניה גם לחליפת מסרונים בין מר קרלינסקי לבין מר מן-דעלי (25.4.13, ת/462). במסמך זה נמצא דיווח של מר מן-דעלי (10:19) כי "סוכם לא לגשת למכרז". מר קרלינסקי השיב בחיוב ("מצוין") (תיבות מס' 44 – 45 למוצג האמור). מר מן דעלי גרס בעדותו (בעמוד 509), כי כוונת הדיווח שמסר הייתה לעמדתה של רכגולד. הסבר זה אינו מניח את הדעת, שכן עמדה זו בוטאה בפגישה שהתקיימה יום לפני כן. לא ברור מדוע היה צריך מר מן-דעלי לבטא את הדברים פעם נוספת יום אחר כך. בה בעת, הואיל ומר קרלינסקי נכח בפגישה, לא היה לכאורה צורך בכך שמר מן-דעלי ידווח לו על תוצאותיה. מעדותו של מר קרלינסקי עולים הסברים שונים לעניין זה (בעמוד 440). במצב זה, יש לגלות זהירות ביחס לראיה זו, הגם שרוחה הכללית, כמו גם מועד עריכתה, תומכת בעדותו של מר קרלינסקי.
397. עדויות על שתי הפגישות יחד. תמונה דומה עולה מאמרות ועדויות בהן התייחסו המשתתפים לתוכן הפגישות, בלא הבחנה חדה בין הפגישה הראשונה לבין הפגישה השנייה.
398. הודעת מר זלוף. מר זלוף מסר בחקירתו ברשות (ת/1) כי בשיחותיו עם מפיצים אחרים, אשר בשמותיהם לא נקב, אמר ל"מי ששאל אותי" כי לא ייגש למכרז (בעמוד 13; ראו גם בעמוד 14).
399. עדות מר קרלינסקי. באופן התואם את האמור לעיל, בעדותו של מר קרלינסקי התייחס הלה לכך שבפגישות הייתה "הסכמה כללית. לא החלטה, אבל הסכמה כללית. וזה ככה יצאנו מהפגישה. זה לא היה מוקלט ולא היה ברור לי שבאמת כולם יעמדו בזה. אבל התחושה הייתה שזה מקובל על כולם ... שכל עוד אין שינוי לא ניגשים למכרז" (בעמוד 457).
400. עדות מר מן-דעלי. באופן דומה, מר מן-דעלי תיאר הלך רוח בפגישות בין הסיטונאים, שלא לגשת למכרז (בעמוד 598). עולה מעדותו, כי בהודעתו השלישית ברשות מסר כי "בסופו של תהליך יש תיאום, הסכמה" (שם). לדבריו שם, "כל ספק הגיע למסקנתו שאין לגשת למכרז בתנאים הראשוניים ולאחר שההבהרות שניתנו לא שינו הרבה את תנאי המכרז, לאחר שכל אחד מהסיטונאים התחבט ובחר לא לגשת היה תיאום בין הספקים והסיטונאים בנושא", אשר עניינו "לא לגשת". על פי הטענה "כל אחד מהספקים שהחליט לא לגשת לבד תיאם את זה מול חבריו הספקים. ... הסגירה בינינו הייתה לאחר שכל אחד וחברתו הוא החליט על הדרך שלו שלא להגיש" (שם). בעדותו אישר מר מן-דעלי, כי התהליך עליו דיבר הוא הפגישות של הסיטונאים (שם, בעמודים 598, 599).