446. במהותה, מדובר פעם נוספת בטענה כי ספר לכל קיבלה החלטה חד צדדית שלא לגשת למכרז. כפי שהוסבר בהרחבה בדיון באישום החמישי, אין בטענה זו כדי לסייע לספר לכל, שעה שנציגיה נטלו חלק במפגשים של הסיטונאים, בהם הודיעו המתחרים בפוטנציה, ובהם ספר לכל, על כוונותיהם התחרותיות במסגרת מכרז זה. כמוסבר לעיל, בכך נוצר הסדר כובל. כל האמור לעיל ביחס לטענותיה של ספר לכל במישור זה, ובכלל זה היעדרה של דרישה בדין לקשר סיבתי בין ההסדר הכובל לבין אופן פעולתו של צד לו, יפה בשינויים המחויבים אף לכאן.
447. נאשמי ספר לכל טוענים כי השיחה ת/96 (8.5.13) הנזכרת לעיל (פסקה 404), תומכת בתזה לפיה לא הושגה הסכמה בין הסיטונאים. הצדדים לשיחה זו הם אודי וחיים. בשיחה זו נמצאו, כמפורט לעיל, סממנים התומכים דווקא במסקנה כי בין הצדדים הייתה הסכמה. הנאשמים מבקשים לשים את הדגש בהקשר זה על דבריו של אודי (בעמוד 2), בהם אמר "אני לא יודע אם סיטונאים, אם מדע ויש ילכו לזה לבד. אני לא בטוח שאתה תסמוך עליהם כל כך". ברם, בעדותו התייחס אודי לדברים, וציין (בעמוד 1485) כי "אני סתם מעלה דברים היפותטיים". הוא לא טען כי מן הדברים עולה כי לא סבר במועד הרלוונטי שקיים הסדר בין הצדדים. ספק אם בנסיבות אלה יש לייחס לדברים משקל רב. מעבר לכך אציין, כי בכל מקרה, על פי טיבם דברים אלה אינם מתייחסים לעצם קיומן של הסכמה או הבנה בין הסיטונאים, כי אם לביצוען. כמתואר בהרחבה לעיל, אי ודאות דומה עולה מראיות נוספות. היא אינה שוללת כשלעצמה את קיומו של הסדר בין הצדדים.
448. נאשמי ספר לכל מפנים בסיכומיהם לכך שבשיחה הנ"ל ת/331 בין מר מן-דעלי לבין מר קרלינסקי, ציין מר מן-דעלי ביחס לספר לכל, כי "הכל תלוי מה יגיד רחמים [מר זלוף – ע.ש.]" (בעמוד 4). מכך הם מבקשים ללמוד על כך שההחלטה הסופית בעניין המכרז התקבלה על ידי מר זלוף. גם אם כך הדבר, התמונה העולה מן הראיות עליהן עמדתי הייתה של מעורבות משמעותית של הגב' חבז ושל אודי בקבלת ההחלטה ובפגישות בהן התגבש ההסדר, הכול כמפורט בהרחבה לעיל. למען שלמות התמונה לא למותר להעיר, כי זמן קצר לאחר שאמר מר מן-דעלי את הדברים המצוטטים לעיל, התייחס מר קרלינסקי בפירוט לעמדתה של הגב' חבז ביחס למכרז ("היא חושבת סיגל, שאם אחת הרשויות האלה למשל תפנה אליה ישירות לבד, היא במצב פחות טוב ..."). יוצא, כי גם צדדים שלישיים סברו בזמן אמת כי יש רלוונטיות ומשקל לעמדתה של הגב' חבז.