עוד יש לציין את הצעת חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון - חובת ביטוח אופניים עם מנוע עזר), התשע"ז-2017 שהונחה כהצעה פרטית על שולחן הכנסת. לפי הצעה זו יש להוסיף למצבי הריבוי שבהגדרת "'רכב מנועי' או 'רכב'" בחוק הפיצויים אופניים עם מנוע עזר ("אופניים חשמליים"), ובאופן זה יובטח כיסוי ביטוחי למעורבים בתאונות אופניים חשמליים. ההצעה טרם עברה את שלב הקריאה הטרומית. יצוין כי הצעת חוק פרטית נוספת הוגשה מטעם אחד מיוזמי ההצעה משנת 2017, והונחה על שולחן יו"ר הכנסת ביום 2.12.2019 (זמן קצר לאחר שניתנו פסקי הדין מושא ההליכים שלפניי והגשת בקשת רשות הערעור מטעם המדינה). גם הצעה זו טרם עברה את שלב הקריאה הטרומית.
37. לבסוף, אזכיר כי סוגיית האסדרה, הרישוי והביטוח של אופניים וקורקינטים חשמליים הגיעה לפתחו של בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ 6917/17 אסל בר לביא נ' המפקח על הביטוח באגף שוק ההון הביטוח [פורסם בנבו] (10.6.2018). כעולה מפסק הדין בעתירה, בית המשפט התבקש להורות למדינה, בין היתר, להקים מרשם של אופנים וקורקינט חשמליים; להנפיק להם לוחיות רישוי ורישיון רכב; ולהסדיר את הרישוי וביטוח החובה לשימוש בהם. לאחר שנשמעו טענות הצדדים, העתירה נדחתה על הסף בעיקר מחמת אי מיצוי הליכים כנדרש ובהיעדר פנייה מוקדמת לרשויות. בשולי פסק הדין צוין כי המניע להגשת העתירה היו פסקי דין של בתי משפט השלום שעסקו בשאלת תחולתם של חוק הפיצויים ופקודת ביטוח רכב מנועי על אופניים וקורקינטים חשמליים, כך שהעתירה נדחתה גם מן הטעם שבית משפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של הערכאות המוסמכות.
פרשנות הפסיקה למונח "רכב מנועי" ותכליות החוק
38. בעניין סובח נאמר על ידי הנשיא ברק:
"את הדיבור 'רכב' בהגדרה הבסיסית יצטרך בית המשפט למלא תוכן על-מנת להגשים את תכליתו של חוק הפיצויים. אין תועלת רבה בהגדרות שניתן למצוא בדברי חקיקה אחרים (בישראל או מחוצה לה) לדיבור 'רכב'. אין גם תבונה בניסיון לתת מראש הגדרה מקיפה לדיבור 'רכב', העשוי להשתנות במשך השנים עם השינויים הטכנולוגיים" (שם, עמ' 829-828).
ואכן, במהלך השנים נדרשה הפסיקה להכריע אם כלים שונים נחשבים ל"רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים. כך למשל נקבע כי המלגזה שנדונה ברע"א 613/95 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' נחום, פ"ד נא(4) 659 (1997) באה בגדר ההגדרה הבסיסית של רכב מנועי, אך מעלית לא הוכרה כרכב הנע בכוח מכני שיעודו לשמש לתחבורה יבשתית (עניין סובח), וכך גם קומביין (ע"א 2455/06 חראנבה נ' בדארנה [פורסם בנבו] (19.3.2008)). בערכאות הנמוכות נדונו גם רכבות שעשוע ו"קארטינג", שלגביהם נקבע כי עיקר ייעודם לשעשוע והנאה ולא לתחבורה יבשתית (לסקירה כללית ראו ריבלין, בעמ' 132-112). עוד נציין את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב בע"א 1640/08 בן ישי נ' אברהם [פורסם בנבו] (22.12.2009) (להלן: עניין בן ישי). שם נקבע, כי על אף שהקלנועית עונה להגדרה הבסיסית של רכב מנועי, יש לכלול אותה במצבי המיעוט שבהגדרה הבסיסית שכן במהותה היא כסא גלגלים, ואין לראותה ככלי רכב.
39. ביטוי לדינמיות המתחייבת בפרשנות המונח "רכב מנועי" ניתן לראות מהשוואת ענייננו לאשר נפסק בע"א 2606/06 שפורן נ' תורג'מן [פורסם בנבו] (11.5.2010) (להלן: עניין שפורן).