למרות הפירוט בהחלטות בית המשפט, בנוגע לחסר בבקשות הדחיה, המבקש לא המציא מסמכים נוספים שיעידו על הכרח לבטל את הדיון, והדבר מדבר בעד עצמו.
19. כמוזכר לעיל, בית המשפט המחוזי אפשר למבקש להגיש סיכומים בשאלת הוכחת התביעה על ידי המשיבים. במסגרת סיכומיו, המבקש לא התייחס לגוף הראיות, אלא הסתפק באמירות כלליות לפיהן התביעה לא הוכחה. המבקש הוסיף, כי אם יורה בית המשפט על הגשת "סיכומים סופיים", או אז יצביע על "החומר הרב" המצוי בפני בית המשפט להפרכת התביעה. גם כאן ניכרת התנהלותו המזלזלת של המבקש, שהתעלם מהחלטת בית המשפט לפיה ידונו הסיכומים בשאלת הוכחת התביעה, ואף ניסה לכפות על בית המשפט סבב סיכומים נוסף.
20. כפי שציינתי בפרשה אחרת, הכל חייבים בכיבוד זמנו של בית המשפט. אכן, סדרי הדין אינם מיטת סדום, אך אין הם הפקר. בעל-דין אינו זכאי לצאת מן ההנחה כי מועדים שנקבעו ידחו לבקשתו. הזמן השיפוטי הינו משאב מוגבל והוא שייך לא רק לכל אחד ואחד מבעלי הדין, אלא גם לציבור בכללותו (ע"א 3725/04 מערוף דיבה נ' יוסף עדווין ([פורסם בנבו], ניתן ביום 31.8.2006)).
--- סוף עמוד 10 ---
21. התנהלותו החריגה של המבקש מספיקה, כאמור, לדחיית בקשתו לביטול פסק הדין. אחזור ואדגיש, כי המבקש לא ניצל את ההזדמנות שנתן לו בית המשפט המחוזי ובחר שלא לטעון לגוף השאלה, האם הוכיחו המשיבים את תביעתם. גם בבקשת רשות הערעור לא מופיעה מילה וחצי מילה בשאלת סיכויי ההגנה. המבקש התייחס לסיכויי התביעה רק במסגרת תשובתו לתגובת המשיבים לבקשה לביטול פסק הדין. בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי לא זה המקום להעלאת טענות לגוף העניין. לא מן המותר להדגיש, עם זאת, לעניין סיכויי ההגנה: התביעה נגד המשיב 3 התקבלה ויש בכך אינדיקציה מסוימת לעניין סיכויי הגנתם של המבקשים. המשיב 3 הגיש ערעור על פסק הדין בעניינו, ואולם לענייננו, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מספיק כאינדיקציה, כאמור, לסיכוייה הלכאוריים של הגנת המבקשים. אין מקום להתייחס לשאלת סיכויי ההגנה מעבר לכך, ולו מכיוון שהמבקש כלל לא מתייחס לסיכויי הגנתו בבקשת רשות הערעור שבפניי.
22. לפני סיום אציין, כי בסמוך לאחר מתן פסק הדין נגד המבקש, הוכרז המבקש פושט רגל. בנסיבות אלה, שקלתי האם להביא בחשבון את העובדה כי לתוצאת הליך זה נודעת השפעה על קופת פשיטת הרגל, ולפיכך על יתר נושי המבקש, במובן של "הצטרפות" חוב משמעותי נוסף. בסופו של דבר החלטתי שבנסיבות העניין, אין לכך מקום; הנאמן של המבקש בהליך פשיטת הרגל לא טען כי יש לבטל את פסק הדין בגלל השפעתו על יתר נושי המבקש והוא אף הודיע כי אינו מתנגד לכך שהמבקש ימשיך בניהול ההליך בעצמו (תגובת הנאמן מיום 7.9.2012). הנאמן אף לא ייצג את המבקש בהליך דלמטה. זאת ועוד; שניים מן הנושים תמכו בבקשת המבקש בבית המשפט המחוזי למימון ייצוג משפטי בהליך זה מקופת פשיטת הרגל. הנאמן, שהתנגד לבקשה, ציין כי אם ישנם נושים הסבורים כי להליך סיכויי הצלחה גבוהים – פתוחה בפניהם הדרך לסייע למבקש במימון סיוע משפטי, ואולם אין מקום לחייב את יתר הנושים לשאת בעלות מימון ייצוג למבקש, כאשר הם אינם מעוניינים בכך ואינם סבורים כי יפיקו תועלת כלשהי מהמשך ניהול התביעה (תגובת הנאמן בבית המשפט המחוזי, שצורפה לתגובת המשיבים בהליך שבפניי, מיום 10.9.2012). כידוע, הנושים לא מימנו ייצוג משפטי למבקשים, שלא יוצגו על ידי עורך דין בהליך זה. בנסיבות אלה, אין מקום שבית משפט זה במסגרת בקשת רשות ערעור יתייחס מיוזמתו לשיקולים חיצוניים לתיק. ודוק; אין פירושם של דברים, כי אילו היתה מוגשת בקשה בעניין מצד הנאמן היא היתה מתקבלת, אלא שבקשה כזו היתה מובאת במניין השיקולים.